דוח מצב הטבע בישראל לשנת 2023 מציג תמונת מצב עגומה של טבע הולך ונעלם. די בהצגה של כמה מהנתונים של הטבע הישראלי ההולך ונחלש, והמינים הפולשים התופסים אחיזה על חשבון המינים המקומיים, כדי להבין שהמצב שלנו בכי רע. מאות מינים פולשים, מאות מינים בסכנת הכחדה וירידה במינים המקומיים ועלייה בפולשים, כמו ציפור המיינה. כך עולה מהדוח שפורסם היום (א'). בעת הצגת הדוח מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, יצאו חלק מהנוכחים בזמן נאומו של השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן.
מדוח מצב הטבע של המארג - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים - עולה כי נרשמה ירידה במיני העופות והפרפרים בישראל, המשקפים תמונת מצב רחבה של הידרדרות במצב המגוון הביולוגי בארץ בעשור האחרון. "הירידה בשפע הפרטים נגרמת משילוב השפעות של שינויים סביבתיים, הפוגעים באופן ישיר ועקיף בשתי הקבוצות", נכתב בדוח המדאיג.
כך, לדוגמה, בתשע השנים האחרונות חלה ירידה של 17% בשפע הפרטים של העופות המקננים בישראל, קצב המהיר פי 4 מזה שבאירופה. 65 מינים ממיני העופות המקננים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה. מנגד, תפוצת המיינה המצויה, מין פולש, עלה ב-585% בתשע השנים האחרונות. זאת, במקביל לירידה במינים כמו הירגזי המצוי, שחרור, תור מצוי וצוצלת.
מצב הפרפרים קשה אף הוא. ב-13 השנים האחרונות חלה ירידה של 34% בשפע הפרטים של הפרפרים. 51 מינים מצויים בסכנת הכחדה. מדובר על למעלה משליש ממיני הפרפרים בישראל.
מצד שני מצבם של היונקים הגדולים נמצא, כרגע לפחות, במגמת שיפור חרף ציד לא חוקי. אם כי לא תמיד מדובר בשיפור הנובע מהתנהלות מושכלת של בני אדם בכל הנוגע לשימור. ועדיין 61 מיני יונקים נמצאים בסכנת הכחדה (למעלה מ-50% מהיונקים בישראל). במהלך שני העשורים האחרונים חלה עלייה בשפע הפרטים של יעל נובי, צבי ישראלי, צבי הנגב וצבי שיטים. בעשור האחרון חלה עלייה בשפע הפרטים של תן זהוב, זאב אפור ושועל מצוי בשל הגדלת זמינות המזון מפסולת ומחקלאות.
מצב הצמחייה המקומית נפגע אף הוא. 61 מיני צמחים פולשים התבססו בישראל. לפי הערכות, בשנים 2023-2018 נוספו שבעה מיני צמחים זרים בישראל, הנמצאים בשלבי התפשטות ראשוניים. כיום מוכרים 174 מיני צמחים זרים החודרים לשטחים טבעיים, 61 מהם מינים פולשים.
בנוסף, יש מעל 130 מיני חרקים זרים, ארבעה מיני זוחלים, תשעה מיני עופות פולשים ושלושה בשלבי ביסוס שונים, ושני מיני יונקים פולשים. בכינרת נמצאו רכיכות פולשות, ואילו בים התיכון זוהו למעלה מ- 450 מינים פולשים, רובם הגיעו מים סוף.
בפועל המספרים גם יכולים להיות גבוהים יותר. הגורמים, לפי מחברי הדוח, הם עלייה בכמות הסחר ובמקורות הסחר המגיעים לישראל. מהדוח עולה כי הבקרה על חדירת מינים פולשים בנמלי ישראל אינה טובה מספיק, ויש עלייה בשטחים המופרים, מה שמגדיל את יכולת ההתבססות וההפצה של אותם פולשים. ומה יהיה בעתיד? המשך העלייה בכמות הסחר ובמקורות הסחר והמשך הפגיעה בשטחים הפתוחים יובילו להגדלת סיכוי החדירה וההתבססות של מינים פולשים.
אבל איך הגענו למצב הזה? מחברי הדוח מציינים כי "יישובים וחקלאות נמצאו כגרום מרכזי הפוגע במגוון הביולוגי בישראל, בייחוד בחבל הים תיכוני". כמובן שיישובים וחקלאות מביאים איתם את הפגיעה שלהם בטבע. השטחים הטבעיים הסמוכים נחלשים, ויש השפעות שוליות כמו זיהומים (חומרי הדברה, שפכים ופסולת, או, רעש), התפשטות של מינים מתפרצים (כמו תנים) ועוד.
כמובן שכל אלה הם הסברים טובים ויפים, אך מאחוריהם מסתתרות סיבות נוספות: היעדר ניהול של משאבי המדינה ומחסור בפיקוח ואכיפה. אלה הסיבות המרכזיות למצבו הרע של הטבע הישראלי.
למעשה, להאשים את החקלאות וההתיישבות זה דבר קל מאוד. החקלאות היא אחד המשאבים החשובים ביותר שלנו. ובישראל, מדינה עם קצב גידול טבעי גדול לעומת מדינות ה-OECD, צריך יחידות דיור. ויש להתיישבות ישראלית גם חשיבות ביטחונית, כשהיא נעשית בצורה חכמה ומתחשבת. אנחנו פשוט לא מתכננים ומנהלים את משאבי הקרקע שלנו מתוך מדיניות סדורה, שלוקחת בחשבון את הטבע והאקלים ההולך ומשתנה.
חוסר היכולת של ישראל לפקח כראוי על הגבולות, בכל הנוגע למינים פולשים, היא נקודת חולשה גדולה. אבל זה לא נגמר שם. ההרעלות האחרונות שהיו בנגב הובילו לפגיעה קשה באוכלוסיית הנשרים. לכן, על המדינה לשלוט על שוק הרעלים, שנותר פרוץ ממש כמו הגבולות שלה.
מחברי הדוח מזהירים כי המצב יילך ויחמיר. הפתרונות נמצאים אצל המדינה, שצריכה לתכנן את העתיד שלה - כך שיישארו לדורות הבאים מעט מהטבע ההולך ונעלם שלנו.
ד"ר איתי רנן, מנהל המארג, אמר כי "אנחנו אוספים נתונים מהשטח, מנתחים ומעבדים ומציגים אותם למקבלי ההחלטות, וגם לחוקרים שימשיכו לחקור. הרעיון של הדוח הוא לקבל החלטות מבוססי ידע מדעים. יש הרבה דברים שלא נעשים עדיין, או שלא נעשים מספיק טוב. אנחנו צופים שהמגמות השליליות יתחזקו אלא אם כן המדינה תתגייס לשנות את זה. וזה אפשרי. אנחנו רואים בכמה דוגמאות שהמדינה מגוייסת. אנחנו רואים הצלחה אדירה עם הפרסתנים בישראל, הצבאים, היעלים, הפראים והראמים. אלה חיות שאו שנכחדו בישראל (א"ק: הפרא, היחמור, הראם) והם הושבו כולם".
ד"ר רנן הוסיף: "הצבי הארץ ישראלי והיעל היו על סף הכחדה והמגמה נעצרה והתהפכה. אנחנו במצב של התאוששות. זה מראה שכאשר מרכזים מאמצים ניתן להגיע להצלחות משמעותיות. הבשורות הטובות מתוך הדוח הוא שאת האיומים המשמעותיים ביותר ניתן לצמצם. דוגמת זיהום ומינים פושטים ופיתוח. יכול להיות פיתוח מושכל ומתוכנן ובר קיימא. ניתן לקיים מערכות אקולוגיות מורכבות לצד אזורים עם רמת פיתוח גבוהה".
