הסתיו והשלכת הצבעונית הם אולי התקופה היפה ביותר להיות בה בארצות הברית. העצים, שהיו ירוקים עד לאחרונה, ממירים תוך ימים ספורים את צבעיהם למופע מרהיב בגווני אדום, כתום, צהוב וחום. כתיירים זמניים, שמתגוררים במדינה לתקופה מוגבלת, ניסינו לקלוע ל"שיא" העונה, ולהזמין מקום באחד ממאות אתרי האירוח בחוף המזרחי שמתפרנסים למעשה מ"תיירות השלכת", אך הצלחנו לצאת מהכרך הסואן ולנסוע לצפון מדינת ניו יורק רק בסוף השבוע שעבר, לקראת סופו של הסתיו ה"רשמי". מה רבה הייתה הפתענו כשגילינו שנפלנו על סופ"ש מושלם, שבו השלכת במדינת ניו יורק הייתה בדיוק בשיאה.
יצאנו מהביקור עם תמונות מרהיבות וחוויה חד-פעמית - אבל עם ההבנה שכמו דברים רבים אחרים, גם משטר העלווה של העצים מושפע ממשבר האקלים ומפעילותנו על פני כדור הארץ. בימים אלה של ועידת האקלים בגלזגו, הנה כמה מחשבות על טבע, שלכת ומשבר האקלים.
אז מה בעצם גורם לצבעי השלכת המרהיבים? ובכן, בסתיו, כשהאור מתמעט והטמפרטורות יורדות (במיוחד בלילות), העץ מבצע פחות פוטוסינתזה - כלומר, משתמש פחות באור השמש כדי לייצר פחמימות וחומרים שמהם הוא בונה את גופו. לכן, יש בעלים בתקופה זו ירידה בייצור הכלורופיל, התורם העיקרי לתהליך - שהוא הפיגמנט שצובע את העלים בירוק. בלי הכלורופיל הדומיננטי, אפשר לחזות בפיגמנטים נוספים בשלל צבעים שמתחבאים בעלים: צבעי אדום, כתום, סגול, חום וכל המנעד שביניהם, זאת עד לנשירת העלים והכנת העץ לתקופת החורף הקרה.
שלכת מאוחרת, קצרה ועמומה יותר
השלכת הייתה תמיד מקור להתפעלות מיופיו הייחודי של הטבע, אך חיזוי שיא צבעי הסתיו והשלכת הוא עניין לא פשוט. העיתוי והאיכות של שינויי הצבע תלויים בשילוב של טמפרטורות, משקעים ואור שמש. כיום אפשר למצוא ברשתות אתרים רבים שעוקבים אחר מצבה של השלכת בכל רגע נתון, ומנסים לקבוע מתי יהיה מועד הביקור המוצלח בכל אזור, בהתבסס לא-מעט על מדע אזרחי, שבו נתונים נאספים על ידי אזרחים מן השורה. תצוגות צבעי הסתיו הטובות ביותר מתרחשות לאחר ימים שטופי שמש ולילות קרירים יותר, ותלויים גם בכמות המשקעים שירדו מוקדם יותר בשנה, במהלך ימי הקיץ.
אם אומדן שיא השלכת היה מורכב עד כה, עדויות מדעיות מצביעות על כך שהדבר הפך להיות מסובך עוד יותר בעשורים האחרונים. טמפרטורות חמות מהרגיל עיכבו את תחילת הסתיו, ודחפו את שיא השלכת עד שבוע קדימה באזורים מסוימים (בהשוואה למצב בשנות ה-50) – ומשבר האקלים צפוי להמשיך ולדחות את מועדי השלכת בעשורים הקרובים. למעשה, בשל משבר האקלים העולמי, כל עונות השנה (פרט לקיץ) הופכות להיות קצרות יותר. השינויים הללו פוגעים בחוויית השלכת שלנו, ועלולים גם לפגוע בתעשיית תיירות השלכת, שמניבה בארה"ב מיליארדי דולרים עבור מדינות החוף המזרחי.
משבר האקלים צפוי גם לגרום לצבע השלכת שנראה להיות עמום יותר. ייצור הסוכרים בעלים במסגרת תהליך הפוטוסינתזה מוביל להפקתם של פיגמנטים שונים – כמו אנתוציאנינים, שאחראים לצבע האדום המבריק שנראה למשל בעלי עץ המייפל בסתיו. לילות קרירים יותר עוזרים ללכוד את הסוכרים בעלים, ולכן חום עלול לפגוע בפיגמנטים. אם בעבר צבעים חזקים של אדום וסגול בצבצו בין העלים עם תחילת הסתיו, משבר האקלים נותן אותותיו גם בפלטת הצבעים שביער, ועונות סתיו חמות יותר באופן עקבי עלולות לצייר תמונות נוף כתומות וצהובות באופן דומיננטי היכן שהצבע האדום שלט בעבר.
טמפרטורות חמות יותר יכולות גם לשנות את תפוצתם של מיני עצים, ומכאן גם של גווני השלכת. כך, מינים דרומיים שמשגשגים במזג האוויר החם עלולים להתפשט צפונה. לחלק ממינים אלה, כמו עצי האלון או האורן, יש גוונים "רגועים" יותר מאשר אלה של עצי המייפל האדומים. על פי תחזיות של שירות היערות בארה"ב, מינים מסוימים ששלכתם צהובה צפויים להתרחב באופן משמעותי צפונה בתוך מאה שנים בשל משבר האקלים.
אירועי מזג אוויר קיצוניים שנובעים ממשבר האקלים, כגון בצורת וגלי חום, עלולים גם הם לפגוע במראות השלכת. ב-2020, למשל, בצורת קשה בקיץ הובילה בחלקים מניו אינגלנד לכך שעלים רבים קמלו עוד לפני שהספיקו להפוך לאדומים – ואם זה לא מספיק, סערה עזה גרמה לעצים לאבד עלים רבים נוספים.
להגן על השלכת
בימים אלה מכונסים ראשי המדינות לצורך דיון במשבר האקלים במסגרת וועידת COP26 שמתקיימת בגלזגו. אין ספק שמשבר האקלים כבר כאן, וקונצנזוס רחב מאוד בקרב הקהילה המדעית מצביע על כך שהוא נגרם בגלל מעשה ידי האדם. הוא משפיע על הכלכלות שלנו, על הבריאות שלנו – וכמובן, גם על הטבע שלנו. באמצעות פעילות כלל-עולמית מגובשת, שמאמצת יעדים שאפתניים לצמצום פליטות ושמקדמת היערכות לבאות, נוכל לנסות למזער נזקים ולצמצם את ההשפעה החמורה של משבר האקלים על הכדור שלנו. אז לפני שתמונות שלכת יימצאו רק בארכיונים מאובקים, וכדי שגם ילדיי יוכלו לטייל עם ילדיהם בין עצים צהובים וכתומים ואדומים וסגולים, בואו נקווה שהמפגש הנוכחי יהיה מוצלח ויעיל יותר מכל קודמיו – ושהוא יוביל גם לצעדים ביצועיים, ולא רק להצהרות מדיניות ריקות.
ד"ר נטע ליפמן היא מומחית לסביבה ומדיניות, בעלת תואר שלישי מאוניברסיטת תל אביב. עד לאחרונה כיהנה כמנכ"לית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
