נר חרס נדיר מהתקופה הרומית המאוחרת, המעוטר בסמל המנורה, המחתה והלולב, נחשף לאחרונה במהלך חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד הר הזיתים. ברשות העתיקות אמרו כי הממצא הייחודי, אשר לפי סימני הפיח על פייתו, שימש למאור לפני כ-1,700 שנה, מספק הצצה מרתקת לחיי התרבות והדת של היהודים בתקופה זו.
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
"איכותו האמנותית של הנר, שנמצא בשלמותו, יוצאת דופן ונדירה באיכותה", הסביר מיכאל טשרנין, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "המנורה, מחתת הקטורת והלולב הם סמלים הקשורים לזיקת האוכלוסייה היהודית לבית המקדש. ממצא זה מפתיע במיוחד, מפני שמתקופה זו, יש לנו מעט מאוד עדויות לקיומו של יישוב יהודי בירושלים ובסביבתה. זאת, לאחר דיכוי מרד בר כוכבא על ידי הקיסר הרומי אדריאנוס בשנת 135 לספירה, היהודים גורשו מהעיר. הנר מהר הזיתים עשוי להיות עדות חומרית, אשר אולי, פותחת צוהר לאפשרות של נוכחות יהודית סביב ירושלים במאות ה-4-3".
בנימין סטורצ'ן, ארכאולוג חוקר ברשות העתיקות, הוסיף כי הנר משתייך לסוג המכונה "נרות בית נטיף", על שם שרידי בית היצור שנחשף בשנות ה-30 באזור בית שמש. פיית הנר וכתפיו מעוטרות בדגמים גיאומטריים, ובמרכז הנר מופיע עיטור המנורה, שלה שבעה קנים ובסיס עם שלוש רגלים".
הארכאולוג הוסיף כי "נרות שמן עם עיטור מנורה הם נדירים ביותר, וכמוהם מוכרים באוצרות המדינה בודדים בלבד, קל וחומר נרות מטיפוס בית נטיף. בחירת הסמלים על הנר אינה מקרית. מדובר בעדות מרתקת לקשר בין חפצי היום-יום לבין עולם האמונה של תושבי ירושלים העתיקה. יתכן שהנר היה שייך ליהודי, אשר רכש את הנר בגלל שייכותו הדתית והזיכרון לבית המקדש".
סטורצ'ן הוסיף כי ניכר שהקדר שיצר את הנר הקדיש זמן ומאמץ לעיטורו, כיוון שהוא הוכן בעדינות וגולף לפרטי פרטים. "הנר הוכן בתבניות דפוס עשויות אבן גיר רכה, כאשר העיטור המופיע עליו, גולף בפנים התבנית באמצעות מקדחים ואזמלים", הסביר הארכאולוג. "התבניות היו עשויות שני חלקים - עליון ותחתון. לצורך יצירת הנר, הצמיד הקדר את הטין הרך אל דפנות התבנית ולאחר ששני חלקי הנר התייבשו, הם חוברו יחדיו. לבסוף נצרף הכלי, וניתן היה להשתמש בו. שיטה זו, של ייצור הנרות בתבניות, אפשרה עיצוב מוקפד יותר, וכן הוספת עיטורים, עדינים ומפורטים.
ברשות העתיקות הוסיפו כי "מנורת המקדש הייתה סמל יהודי כבר בתקופת בית שני. עם זאת, לאחר חורבן בית המקדש, דימוי המנורה הפך לאייקון חשוב בזיכרון הקולקטיבי של היהודים בארץ ובתפוצות. לעיתים, הופיע דימוי המנורה על גבי חפצים אישיים כמו נרות שמן, אשר - בהיותם כלי תאורה, אולי עוררו תחושה של הדלקת המנורה בפועל".
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התייחס לתגלית: "נר שמן ייחודי זה, הנושא באופן מרגש את סמלי המקדש, מחבר בין אורות העבר לבין חג החנוכה של ימינו, ומבטא את הקשר העמוק ורב השנים של עם ישראל למורשתו ולזיכרון בית המקדש".
הנר הנדיר יוצג לראשונה לציבור בחג החנוכה, לצד תבניות אבן ששימשו ליצור נרות. זאת, כחלק מסיורים ופעילויות שיתקיימו בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין, לכבוד ועידת המורשת שמארגן משרד המורשת.
