סטאר קאר (Star Carr) הוא אתר ארכאולוגי מזוליתי (תקופת האבן התיכונה) בצפון יורקשייר שבאנגליה. צוות חוקרים מאוניברסיטת יורק ומאוניברסיטת ניוקאסל, בחן עדויות מיקרוסקופיות לשימוש בכלי אבן שנמצאו בתוך שלושה מבנים בשטחו - שצורתם הייתה חרוטית או כיפתית - המתוארכים כבני יותר מ-11 אלף שנים.
החוקרים גילו שיש מגוון פעילויות, שכנראה התרחשו בתוך המבנים הללו. הפעילויות כללו שימוש בעץ, עצמות, קרניים, צמחים, עורות, בשר ודגים. כשהתעמקו בממצאים, הבינו החוקרים כי הבית חולק לאזורים ייעודיים לפי סוג הפעילות.
"מצאנו שיש אזורים נפרדים לסוגים שונים של פעילות, כך שפעילות מלכלכת כמו למשל קיצוב בשר, נעשתה במה שנראה כמרחב ייעודי נפרד מהמרחב שבו בוצעו משימות נקיות יותר, כגון יצירה של חפצים מעצמות ועצים או הכנת כלים ותכשיטים מהחומרים הללו", אמרה ד"ר ג'סיקה בייטס, מהמחלקה לארכאולוגיה של אוניברסיטת יורק. "זה היה מפתיע מכיוון שציידים-לקטים ידועים בהיותם ניידים מאוד, שכן הם חיפשו כל העת מזון במרחבים. יחד עם זאת, נראה כי הייתה להם מודעות ליצור לא רק מרחב שבו התיישבו מעת לעת, אלא גם להעניק לו תחושה ביתית".
מחקר זה, שממצאיו פורסמו בכתב העת PLoS ONE, מעיד על כך שהמבנים הללו, צורתם והאופן בו חולקו ואורגנו, לא שירתו רק מטרה מעשית במובן של מחסה מפני פגעי מזג האוויר, אלא טמנו בחובם נורמות חברתיות מסוימות של בית, שאינן שונות מאוד מהאופן שבו אנחנו מארגנים את הבתים שלנו כיום.
הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרי עבר, שבהם התגלו עדויות לכך שציידים-לקטים שמרו על ניקיון וסדר במבנים בהם התגוררו לפרקי זמן קצובים (לפני שעברו לנקודה הבאה), עם אינדיקציות לכך שבוצע טאטוא של המבנה.
האתר המזוליתי סטאר קאר מספק את העדויות המוקדמות ביותר של בתי מגורים בריטיים, כמו גם כמה מצורות האדריכלות המוקדמות ביותר. על פי ההערכה, אחד המבנים שנמצאו היה מעוצב כמו טיפי - אוהל בצורת חרוט, עשוי עור של ביזון, אשר היו מכינים האינדיאנים בני המישורים הגדולים בצפון אמריקה - ונבנה מגזים וענפים של עצים כרותים, כשהגג הוכן מצמחים שונים או עורות של בעלי חיים.
נכון לעכשיו, רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לסיבה שבגינה בנו ציידים-לקטים את המבנים הללו, והמשיכו לעשות זאת לאורך כל התקופה המזוליתית.
"הצלחנו לחבר עוד חלק בפאזל ולגלות כי ציידים-לקטים בנו בתי מגורים עם הבנה קבוצתית משותפת שסייעה בארגון המבנה לאזורים ייעודיים על פי משימות שבוצעו בתוכם. בחברה המודרנית אנחנו מאוד קשורים לבתים שלנו, הן פיזית והן רגשית, אבל בעבר הרחוק הקהילות היו מאוד ניידות, ולכן מרתק לראות שלמרות זאת, עדיין היה רצון לשמור על מרחב ביתי מסודר. מחקר זה מראה שניתוח מעמיק אף יותר, שירד עד לרמת המיקרו, עשוי לסייע בגילוי ממצאים מרגשים נוספים על האנשים שגרו בבתים הללו והמשמעות שהייתה לכל חלל וחלל שבהם עבורם", מסבירה ד"ר בייטס.