פרק נסתר התגלה בהיסטוריה האנושית - בתוך צינור לבה בסעודיה. הממצאים מהאתר אום ג'ירסאן, שבצפון-מערב המדינה, סיפקו תובנות חסרות תקדים לגבי הפעילויות האנושיות הפרהיסטוריות של האזור, ושפכו אור על האופן שבו קהילות קדומות הסתגלו לתנאים סביבתיים קשים למחייה. פריצת הדרך הושגה הודות למחקר שהתפרסם בכתב העת PloS One, שאותו הובילו חוקרי מרכז המחקר האוסטרלי לאבולוציה אנושית (ARCHE) של אוניברסיטת גריפית'.
המחקר התמקד בפעילות האנושית במקומות תת-קרקעיים, כולל מערות וצינורות לבה, שנותרו ברובם מאגרים לא מנוצלים של שפע ארכאולוגי בחצי האי ערב, זאת על אף ההיסטוריה השופעת של אזור זה. צינורות לבה הם למעשה תעלות טבעיות שדרכן זורמת לבה מתחת לפני השטח. הצינורות יכולים להיות פעילים או לא פעילים - כמו במקרה של מערת אום ג'ירסאן (Umm Jirsan) השוכנת על שדה וולקני.
בחפירות שביצעו החוקרים במערה, המשתרעת על פני 1.5 ק"מ וממוקמת על שדה געשי כ-125 ק"מ מהעיר מדינה, התגלו עדויות שתוארכו החל מהתקופות הנאוליתית ועד לתקופה הכלקוליתית/תקופת הברונזה (לפני 10,000-3,500 שנה בערך). "הממצאים שנחשפו באום ג'ירסאן סיפקו הצצה נדירה לחייהם של עמים קדומים בחצי האי ערב, חשפו שלבים חוזרים ונשנים של כיבוש והתיישבות אנושיים ושפכו אור על הפעילויות הפסטורליסטיות ששגשגו פעם באזור זה", אמר ד"ר מת'יו סטיוארט ממרכז המחקר האוסטרלי לאבולוציה אנושית באוניברסיטת גריפית'. לדבריו, אתר זה שימש ככל הנראה כנקודת ציון מכרעת לאורך מסלולים פסטורליים, קישר בין נאות מדבר מרכזיים ואפשר חילופי תרבות ומסחר.
מדובר בהוכחה חותכת וראשונה מסוגה לכיבוש אנושי של צינור לבה בחצי האי ערב. חפצי אבן שהוכנו מאובסידיאן, צ'רט ובזלת, רישומי אמנות הסלע ושרידי עצמות בני אדם ובעלי חיים היוו עדות לשימוש שעשו בני האדם בצינור הלבה ובאזורים סביבו במגוון אופנים. תיאורי בקר, כבשים, עיזים וכלבים בציורי קירות המערה שפכו אור על שיטות הציד וגידול חיות המשק של האזור.
ניתוח איזוטופי של שרידי עצמות בעלי החיים, הצביע על כך שהם רעו באותה תקופה בעיקר בשטחי עשבי ושיחי בר, בעוד שניתוח עצמות בני האדם הצביע על כך שהם שמרו על תזונה עשירה בחלבון, עם עלייה בולטת בצריכת צמחי C3 דוגמת לוביה, קסאווה, סויה ואורז, שהיוו מקור עשיר באנרגיה לאורך זמן, מה שמרמז על הופעתה של חקלאות שהותאמה לנווה המדבר בו שוכנת המערה.
3 צפייה בגלריה
מערת אום ג'ירסאן (Umm Jirsan) בסעודיה, מבפנים ומחוץ
(צילום: Stewart et al., doi: 10.1371/journal.pone.0299292)
3 צפייה בגלריה
ציורי הקיר שהתגלו במערת אום ג'ירסאן (Umm Jirsan) שבערב הסעודית
(צילום: Stewart et al., 2024, PLOS ONE, CC-BY 4.0)
"בעוד שיישובים תת-קרקעיים הם בעלי משמעות עולמית בארכאולוגיה ובמדע הרביעוני (מתמקד ברביעון, תור בעידן הקנוזואיקון, בו הופיע והתפתח האדם), המחקר שלנו מייצג את המחקר המקיף הראשון מסוגו בסעודיה, המדינה בעלת השטח הגדול ביותר בחצי האי ערב", אמר פרופ' מייקל פטראליה שמכהן כמנהל מרכז המחקר האוסטרלי לאבולוציה אנושית באוניברסיטת גריפית'.
פרופ' פטראליה הדגיש בדבריו כי ממצאים אלה הדגישו את הפוטנציאל שטמון במחקרים בין-תחומיים במערות ובצינורות לבה, המספקים צוהר ייחודי לעבר העתיק של חצי האי ערב. עוד הסיקו מחברי המחקר, כי ייתכן שמערת אום ג'ירסאן הייתה נקודת עצירה עבור בני אדם לפני אלפי שנים, שראו בה מקום שהציע מחסה ומקור מים בסביבה מדברית צחיחה. על כן, מערות דוגמת אום ג'ירסאן מהוות מכרות זהב של ממש עבור ארכאולוגים, שכן כל מה שהשתמר בהן מוגן מפני רוחות, שמש חמה וצורות בליה אחרות - שבחלק זה של העולם, עשויות להיות קיצוניות למדי.
