דולפין האמזונס, שחי במים מתוקים או במי נהרות, ונחשב אנדמי לנהרות האמזונס והאורינוקו, הנהר השלישי באורכו בדרום אמריקה (לאחר האמזונס והפרנה), נמצא בסכנת הכחדה.
89% מהשטח שבו חי הדולפין מסוג זה, שמוכר גם בשמות בוטו אמזוני ופוקנת האמזונס ותואר לראשונה בשנת 1817, משמשים לדיג. בנוסף לכך, הנתונים שנאספו באמצעות תגי המעקב הראו כי הדולפינים, שצבע גופם ורוד בהיר, אך גם חום כהה, אפור, כחול-אפור ולבן קרמי, נעו במרחק של 252 ק"מ בממוצע מהסכר הקרוב ביותר אל שטח מחייתם ו-125 ק"מ מהאתר הקרוב ביותר אליהם, שבו פעלו אוניות מחפר.
אמנם מדובר במרחקים משמעותיים, אך טווחי התנועה של הדולפינים הללו משתרעים על פני למעלה מ-50 ק"מ בממוצע, כך שהצבת סכרים וביצוע חפירות באמצעות אוניות מחפר עלולים להשפיע לרעה על חלקים גדולים מבתי הגידול של הדולפינים מהאמזונס הפרואני.
למעשה, צוות המחקר מטעם אוניברסיטת אקסטר וארגון השימור הפרואני פרו דלפינוס (Pro Delphinus) מצא כי דולפינים רבים שחיים במי נהר האמזונס - אשר מוגדרים על ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) כמין הנתון בסכנת הכחדה - חיים קרוב יותר לסכרים ולאתרי החפירות מאשר שבעת הזכרים והנקבה האחת שתויגו במחקר הנוכחי, שממצאיו פורסמו בכתב העת Oryx.
"דולפין האמזונס מתמודד עם איומים הולכים וגוברים מצד בני האדם. דולפין האמזונס אמנם מעולם לא ניצוד באופן ישיר, אם כי אירעו מספר תקריות בהן הרגו דייגים דולפיני אמזונס על מנת להגן על הדגים אותם דגו ועל כלי הדיג. פעולות הדיג הללו דלדלו את אוכלוסיית הדגים מהם ניזונים הדולפינים ואף מציבות אותם בסיכון להיתפס בשוגג ברשתות הדיג", אמרה ד"ר אליזבת קמפבל, מהמרכז לאקולוגיה ושימור באוניברסיטת אקסטר, שהסבירה כי אמנם "תפיסת לוואי" מוכרת כאיום על הדולפינים הללו ב-30 השנים האחרונות, אולם אין עדיין נתונים מדויקים על כמה דולפינים נתפסו בשוגג ברשתות הדייגים בכל שנה.
כאמור, גם בניית סכרים, בעיקר בברזיל, מהווה איום מתרחב על הדולפינים, כאשר רק באגן האמזונס ישנם 175 סכרים - קיימים או בבנייה - כשלפחות 428 נוספים מתוכננים להיבנות במהלך 30 השנים הבאות. בנוסף, ישנן אוניות מחפר שמשמשות להעמקת נתיבי שיט בנמלים, בשפכי נהרות ובתעלות, על ידי חפירה וסילוק חלק מהקרקעית באמצעים מכניים, אשר פועלות ועתידות לפעול על פני ארבע נהרות עיקריים של אגן האמזונס, כדי להקל על אוניות לנווט במימי הנהרות אוקיאלי (Ucayali) ומרניון (Marañón), שהם שני המקורות העיקריים של האמזונס.
אוניות מחפר ידועות גם בנזק הרב שהן גורמות למערכות אקולוגיות ימיות, בין היתר על ידי שחרור רעלים הקבורים בקרקעית והעכרת המים בעקבות פעילות המחפר, שגורמת לשינויים בלתי הפיכים במחזור החיים של מינים שונים.
למרות המצב העגום והאיום על הדולפינים שחיים באמזונס, יש לממשלת פרו את ההזדמנות להגן על המגוון הביולוגי שבשטח המדינה, כך טוענים החוקרים. "לפרו יש הזדמנות לשמר את הנהרות הזורמים בשטחה ובכך להבטיח את קיומם כבית גידול בטוח ובריא עבור דולפיני האמזונס ומינים רבים אחרים. בהתחשב בכך שרבים מהסכרים והחפירות עדיין נמצאים בשלב התכנון, אנו ממליצים למקבלי ההחלטות בממשלת פרו לשקול את ההשפעות השליליות שכבר היו לפעילויות אלו על מינים שחיים במימי הנהרות במקומות אחרים", אמרה ד"ר קמפבל. לדבריה, יש להרחיב כעת את תוכניות המעקב אחר דולפיני האמזונס, כך שיתפרשו על פני מספר עונות, הן באתר המחקר והן באזורים אחרים, על מנת לשפר את הידע אודות דפוסי התנועה של הדולפין האנדמי והאייקוני הזה.
