לפני כמה שבועות יצא לאקרנים סרט הקולנוע דדפול & וולברין, סרט גיבורי-על אמריקני המבוסס על הדמויות דדפול ווולברין מבית מארוול קומיקס. תרגום שמו של האחרון מוביל ליונק שחי בעיקר באזורים הצפוניים של כדור הארץ - הגרגרן (Gulo gulo).
מדובר על אחד המינים הגדולים במשפחת הסמוריים, שמצוי באזורים הצפוניים של גדור הארץ, בעיקר צפון אמריקה וצפון אירואסיה. מבנהו חסון, מוצק וחזק, לסתותיו חזקות מאוד יחסית לגודלו (יונק בינוני שמשקלו נע סביב 20 ק"ג), שכן הן מסייעות לו לפצח את העצמות של הטרף ממנו הוא ניזון. על אף מבנהו המסורבל, מסוגל הגרגרן לפתח מהירות ולנוע על פני מרחקים ארוכים למדי.
"הגרגרן אוכל-כל, כשמזונו העיקרי הוא פגרים של בעלי חיים או כאלה שנפצעו ולא יכולים להתנגד (כמו למשל איילים). למרות שמראהו לא מאיים במיוחד ממבט ראשון, מדובר בבעל חיים חזק מאוד, אך לא כזה שמהווה איום על בני האדם", מסביר פרופ' שי מאירי מבית הספר לזואולוגיה וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, שמדד בעבר מספר גולגולות של טורפים, לרבות של גרגרן, וגילה עד כמה עוצמתיות, גדולות וחזקות לסתותיו. "מדובר על בעל חיים שלא יכול להרשות לעצמו להיות בררן. עם השנים הוא רכש את המוניטין של בעל חיים שניזון מבעלי חיים גדולים ממנו פי כמה".
"דדפול ו-וולברין" - טריילר
כאמור, דמותו הבדיונית של וולברין נקשרה לגרגרן, שהמשותף לשניהם הן תכונות הכוח, הנחישות, הזעם והפראות. "גם לדמות הבדיונית וגם לבעל החיים יש טפרים ארוכים וחזקים, כך שיכול להיות שזה עיקר הקשר הפיזי בין שניהם. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הגרגרן אמנם רכש את המוניטין שלו בזכות העובדה כי הוא אוכל-כל, אך את הטרף שלו הוא תוקף עם הפה ולא עם טפריו", הסביר פרופ' מאירי.
להבדיל מוולברין, לו יש יכולת ריפוי המאפשרת להחלים כמעט במהירות מפציעות למיניהן, הגרגרן לא ניחן ביכולת זו, אבל כן באומץ רב שמסב לא פעם נזקים עצומים לאזורים מיושבים באזורים שבהם הוא נפוץ. בעידן בו ההתחממות הגלובלית הולכת וגוברת משנה לשנה, ישנו חשש רב כי שינויי האקלים יגרמו לצמצום שטחי מחייתו של הגרגרן, מה שיוביל אותו להיות נתון תחת סכנת הכחדה.
