לאור הלחימה בין רוסיה לאוקראינה הודיעה הבוקר (יום ה') אוניברסיטת תל אביב על החלטתה להעניק עשרות מלגות לימודים לסטודנטים וחוקרים אוקראינים שייקלטו באוניברסיטה למשך הסמסטר הקרוב.
במסגרת זו, האוניברסיטה תאפשר לסטודנטים וחוקרים בדיסציפלינות השונות להמשיך את לימודיהם האקדמיים ואת המחקר, שנעצרו עקב המלחמה שפרצה בשבוע שעבר. בכוונת אוניברסיטת תל אביב לפנות בהקדם לשגרירויות בישראל ובאוקראינה וכן לעמיתיהם האקדמיים וזאת כדי להקדים את בואם של החוקרים לישראל כבר בימים הקרובים. המלגה תממן את שכר הלימוד וכן את הוצאות המחיה בישראל.
באוניברסיטת תל אביב מדגישים שהפלישה של רוסיה לאוקראינה היא תמרור אדום שמחייב התגייסות כללית למען העם האוקראיני, שרבים ממנו הפכו בין לילה לפליטים וחסרי בית. בהחלטת האוניברסיטה נאמר: "כאוניברסיטה שחרתה על דגלה את קידום החופש האקדמי אנו רואים חשיבות רבה במתן סיוע מיידי לעמיתינו באוקראינה".
4 צפייה בגלריה
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת הדגיש: "הצעדים שבהם אנחנו נוקטים הם צנועים למדי. אך אנחנו מקווים שמוסדות אקדמיים אחרים, בארץ ובעולם, ילכו בעקבותינו, ויסייעו לבני העם האוקראיני במצב הקשה כל כך אליו נקלעו".

מכון ויצמן למדע מציע תכנית תמיכה לסטודנטים ופוסט-דוקטורנטים מאוקראינה

מדרשת פיינברג, הזרוע האוניברסיטאית של מכון ויצמן למדע, מזמינה סטודנטים, בוגרים ופוסט-דוקטורנטים מאוקראינה להירשם לתוכנית תמיכה לביקורי סטודנטים.
המבקרים מאוקראינה יתארחו במעבדות הנמצאות במכון, יקבלו תמיכה כלכלית בשווי 5,000 שקלים בחודש למשך עד חצי שנה, דיור ודמי טיסה.
ממכון ויצמן למדע נמסר כי התוכנית מקבלת בברכה סטודנטים מתחומי מדעי החיים, המתמטיקה ומדעי המחשב, כימיה, פיזיקה והוראת המדעים. בנוסף, מכון ויצמן למדע ינקוט את כל האמצעים העומדים לרשותו כדי לזרז את תהליך הקליטה ולארח את החוקרים בפקולטות הקרובות ביותר לתחומי המחקר שמהם הגיעו. להרשמה ולפרטים נוספים - לחצן כאן

אוניברסיטת חיפה מציעה מינוי מיידי לעמית מחקר אוקראיני

המרכז לחקר גרמניה ואירופה באוניברסיטת חיפה מציע מינוי מיידי לעמית או עמיתת מחקר אוקראינית, כולל מלגה בגובה 30 אלף דולר לשנה.
במרכז אומרים כי תינתן עדיפות לחוקרת עם ילדים שנאלצת, בעקבות הפלישה הרוסית, לעזוב את המדינה. מטרת המינוי המיידי היא לאפשר לחוקרת להמשיך, עד כמה שניתן, את פעילותה האקדמית בשנה הקרובה מחיפה.
4 צפייה בגלריה
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה
(צילום: Shutterstock)
במרכז מחפשים חוקר או חוקרת אוקראינים בתחומי מדעי החברה או משפטים, שחוקרים סוגיות הקשורות להיסטוריה עכשווית של אירופה, אולם הודיעו בקול הקורא כי יהיו גמישים מבחינת תחומי המחקר.
"במיוחד בזמנים אלה, אנחנו באקדמיה צריכים לעמוד לצד אוקראינה ולצד המאבק לחופש. המינוי והמלגה הן תוצאה של שיתוף פעולה בין אוניברסיטת חיפה ועמיתנו בגרמניה ואני מאמין שזה המעט שאנחנו יכולים לעשות ואני מקווה שגורמים אחרים יצטרפו לפעילויות דומות", אמר פרופ' סטפן איריג, ראש המרכז לחקר גרמניה ואירופה באוניברסיטת חיפה.

"קריאות ישראליות" באוניברסיטה הפתוחה

בימים עלה לאוויר כתב עת בשם קריאות ישראליות - שמנגיש ידע מחקרי ואקדמי בשפה פשוטה, נגישה וחינמית, מייסודה של האוניברסיטה הפתוחה. באוניברסיטה אמרו כי תכליתו לתת במה לידע מחקרי מקומי בתחומי מדעי החברה והרוח, לעורר שיח ולהעשיר את ארון הספרים האקדמי בעברית בנושאים הרלוונטיים לחברה הישראלית.
לצד המאמרים והסקירות, קריאות ישראליות מגיש גם תכנים דיגיטליים המשיקים לעשייה מחקרית, כגון הרצאות אורח מצולמות, הסכתים ועבודות מתחומים המחייבים המחשות ויזואליות. בכל שנה - כך אמרו באוניברסיטה הפתוחה - רואים אור שני גיליונות - הראשון ללא נושא מרכז, והשני בנושא ספציפי, למשל סוגיות באיכות הסביבה בישראל.
4 צפייה בגלריה
האתר החדש
האתר החדש
האתר החדש
(צילום מסך)
עורכות כתב העת הן פרופ' תמר הרמן (האוניברסיטה הפתוחה והמכון הישראלי לדמוקרטיה) ופרופ' עדנה לומסקי-פדר (האוניברסיטה העברית). "בשנים האחרונות הכתיבה בעברית באקדמיה הישראלית נדחקה יותר ויותר לשוליים לטובת השפה האנגלית, בשל הצורך והרצון של החוקרים והאוניברסיטאות לעמוד באמות המידה הגלובליות של מצוינות. מתוך הסכמה כי אין לוותר על המעמד הבינלאומי של האקדמיה הישראלית, מטרתנו לשוב ולהעמיד בקדמת הבמה את חשיבות הכתיבה בעברית. זאת מתוך הנחה כי השפה היא מדיום מרכזי באמצעותו חושבים, מפרשים וכותבים תרבות מקומית", אמרו עורכות כתב העת.
"במה כמו 'ריאות ישראליות', המפגישה בין חוקרים מתחומי ידע שונים, חשובה ואפילו הכרחית כדי להעשיר את השיח האקדמי המקומי וכדי שהמחקר לא יינתק מהחברה הישראלית", הן הוסיפו. "אנו מאמינות כי על האקדמיה הישראלית להנגיש בשפה העברית את תוצרי המחקר המשובחים שלה, במיוחד בתחומי מדעי החברה והרוח, לכלל החברה הישראלית ולא רק לפרסם בכתבי עת בחו"ל בשפות אחרות. חשוב לא פחות בעינינו לאפשר גישה לכל המתעניינים לתוצרי המחקרים הנעשים באוניברסיטאות ובמכללות, ולא רק למי שיש ברשותם מנוי או גישה לכתבי עת איכותיים. כתב העת החדש נותן מענה לשני הצרכים הללו. מעבר לכך, בהיותו דיגיטלי במלואו, הוא מאפשר הצגת ניתוחים של החברה הישראלית שהם מבוססי ויזואליה, כגון ניתוח של תערוכות או טקסטים חזותיים אחרים".

מהאקדמיה להייטק

השבוע נפתחה במכון לב ובמכללת הדסה תוכנית 'Exellenteam באקדמיה', של Scale-Up Velocity, חברת לתועלת הציבור מבית Start-Up Nation Central.
מדובר בתוכנית המיועדת לסטודנטים מצטיינים בשנת הלימודים האחרונה ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב או בהנדסת תוכנה. התוכנית מיועדת לתת מענה למחסור במפתחים בהייטק, באמצעות הכשרה מעשית והכנה לתפקידי פיתוח בצוותי ליבה.
4 צפייה בגלריה
הרצאה במסגרת התוכנית
הרצאה במסגרת התוכנית
הרצאה במסגרת התוכנית
(צילום: Scale-Up velocity)
ב-Scale-Up Velocity אמרו כי המשתתפים בתוכנית עוברים הכשרה אינטנסיבית, הכוללת העמקה טכנולוגית וכתיבת אלפי שורות קוד, התנסות מעשית בפיתוח פרויקטים עם צוותי פיתוח מתעשיית ההייטק, הקניית כישורים רכים, הכנה לראיונות עבודה ותרגול מיומנויות הנדרשות לעולם התעסוקה במאה ה-21.
ב-Scale-Up Velocity הוסיפו כי חודשים ספורים אחרי סיומו של המחזור הראשון של התוכנית במכון לב, אחוז ההשמה של הבוגרים עומד על כ-80% בחברות מובילות בתעשייה ביניהן: צ'ק פוינט, מובילאי, אינטל, אמדוקס ואחרות.
"Exellenteam היא תוכנית פורצת דרך, שהכשירה מאות בוגרים שהשתלבו כמפתחים בצוותי ליבה בתעשיית ההייטק, במודל בוטקמפ, ולאור הצלחתה הופכת לחלק מתכנית הלימודים במדעי המחשב במוסדות אקדמיים", אמרה מתי צויג מנכ"לית Scale-Up Velocity מבית מבית Start-Up Nation Central. "התוכנית מספקת מענה לנקודת חיכוך כואבת בתעשייה - בוגרי תארים אקדמיים רלוונטיים מתקשים למצוא תפקידים בחברות, כשבמקביל בחברות מתקשים לאייש משרות פתוחות בשל פערי ידע וניסיון. התוכנית הוכיחה שהטמעת התכנים במסגרת התואר, מקצרת משמעותית את זמן חיפוש המשרה הראשונה, ובנוסף, העלתה את ממוצע השכר הראשוני. שילוב התכנית במוסדות אקדמיים נוספים תספק מענה נוסף לצמצום המחסור בהון אנושי איכותי בתעשיית ההייטק".