שר התיירות יואל רזבוזוב הצהיר כי הוא מתנגד לעסקת קצא"א לשינוע נפט מהאמירויות דרך מפרץ אילת. בעמדת משרד התיירות, שהועברה לפרקליטות המדינה בעקבות עתירה לבג"ץ, נכתב בין היתר: "כל נזק שעלול להיגרם לחופי הים של אילת, למפרץ אילת ולשוניות האלמוגים יוביל לכך שהעיר אילת תאבד את הווייתה כעיר תיירות".
השר רזבוזוב אמר ל-ynet: "חשוב שלא נשפוך את התיירות עם הנפט. ההפסד הכלכלי, ככל שיהיה, מביטול העסקה של קצא"א, לא משתווה לנזק הכלכלי שעלול להיגרם למשק הישראלי בכלל ולאילת בפרט, אם הפוטנציאל התיירותי האדיר של העיר ייהרס. אסור שמשאבי טבע, שמהווים מחוללי תיירות משמעותיים כמו שונית האלמוגים באילת ייפגעו. מעבר לכך שערכי הקיימות והשמירה על הסביבה הן מהחשובות בעולם המודרני ואליהן יש לשאוף, אם יש סיכוי לפגיעה כלשהי בחופי אילת - ההסכם פשוט לא שווה את זה".
העמדה של משרד התיירות נשלחה לפרקליטות לצורך גיבוש עמדת המדינה בתגובה לעתירה לבג"ץ, שהוגשה על ידי הארגונים הירוקים, בראשם החברה להגנת הטבע. העתירה של החברה, צלול ואדם טבע ודין נגד הסכם קצא"א הוגשה ב-4 במאי השנה ולאחר שלוש דחיות במתן התשובה של המדינה לבית המשפט העליון, נקבע כי לא יהיו יותר דחיות. המדינה צריכה כעת להעביר את עמדתה, עד ל-16 לדצמבר.
בעמדת משרד התיירות נכתב "העיר אילת, היושבת לחופו של הים האדום, היא בירת התיירות של ישראל. כלכלת העיר אילת מבוססת בעיקרה על תעשיית התיירות המשמשת לעיר עוגן כלכלי מרכזי". במסמך מפרטים כי בעיר קיימים למעלה מ-10,000 חדרי מלון, המהווים כ-20% מכלל חדרי המלון הקיימים בישראל. כ- 90% מהתעסוקה בעיר מושתתים על ענף התיירות, באופן ישיר ובאופן עקיף.
מנתונים שמשרד התיירות העביר ל-ynet עולה כי אומדן אובדן ההכנסות למשק מתיירות, במקרה של תיירות 0 באילת, הוא כ- 4.5 מיליארד שקל אובדן הכנסות ישיר, כ- 3 מיליארד שקל אובדן הכנסות עקיפות (סה"כ כ-7.5 מיליארד שקל) ואובדן של כ-13 אלף מקומות עבודה. המידע מבוסס על נתונים של שנת 2019. ביטול ההסכם צפוי להוביל לאובדן של כ-700 מיליון שקל למדינה בשנים הקרובות.
הפגנה נגד גידול הפעילות של קצא"א במפרץ אילת
(צילום: אייל קפולניק)
במשרד התיירות הביעו חשש גדול מפגיעה בתיירות בתרחיש של דליפת נפט. "באשר לנושא עתירה, בהתאם לטענות המשרד להגנת הסביבה, הרחבת היקף פעילותה של קצא"א תוביל להגדלת הסיכון לדליפת נפט במפרץ אילת. תרחיש של דליפת נפט במפרץ אילת יוביל, בין היתר, לפגיעה חמורה במשאבי התיירות המרכזיים בעיר אילת, יסכן את מעמדה של העיר אילת כבירת התיירות של ישראל, ויפגע אנושות בכלכלה שלו. כל נזק שעלול להיגרם לחופי הים של אילת, למפרץ אילת ולשוניות האלמוגים, יוביל לכך שהעיר אילת תאבד את הווייתה כעיר תיירות".
עוד נכתב כי "אילת היא עיר תיירות מובהקת שרובה ככולה נסמכת על הים וחופיו. חופי אילת ומפרץ אילת, המתאפיין בתנאים ייחודיים (אקלים, צלילות המים, טמפרטורה) הם כאמור המשאב התיירותי המרכזי של העיר אילת ומהווים את הבסיס לקיומו של ענף התיירות בעיר עליו מבוססת רוב ההתפתחות האורבנית של העיר. יצירת פוטנציאל לפגיעה במשאבים אלו יש בו כדי לפגוע בתיירות בפרט ובעיר אילת בכלל". יחד עם זאת במשרד זהירים ולא מביעים התנגדות מוחלטת: "לאור כך, יש להקפיד הקפדה חמורה על כל הנוגע לפגיעה במפרץ אילת, בחופי הים ובשוניות האלמוגים".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה: "אני מברכת על הצטרפותו של שר התיירות להתנגדות. אין מקום לשינוע נפט מסיבי כל כך שיסכן את שונית האלמוגים הייחודית ואת כל מפרץ אילת והעיר אילת, שנסמכת כמעט בלעדית על הים והחופים. מפרץ אילת לא יכול לסבול שום תוספת סיכון"
מהחברה להגנת הטבע, שהגישה את העתירה, נמסר כי "אישור עסקת קצא"א, הוא הפקרות, שתוביל לאסון, שאם, חלילה, יקרה, את המחיר של העסקה, שנרקמה במחשכים, תחת הממשלה הקודמת - כולנו נשלם. דליפת נפט היא רק עניין של זמן והמחיר שלה, יהיה כבד: פגיעה בערכי טבע ונוף, חשובים וייחודיים, פגיעה בתיירות, בכלכלת העיר ובתושביה. אנחנו מברכים את שר התיירות, על עמדתו נגד ההסכם וקוראים לשר החוץ לפיד - ביטול עסקת קצא"א, הוא בידיים שלך ותלוי בך. אזרחי ישראל יעמדו לצדך ויתמכו בך, אם תעשה את המעשה הנכון".
