דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת השנתי מעלה ממצאים מדאיגים: התחממות מי הים גורמת לעודף נוטריינטים, הפוגעים בשיווי המשקל העדין של המערכת. מגמת העלייה בטמפרטורת המים נמשכת, ולראשונה אותרו יצורים חד-תאיים ימיים עם עיוות במבנה השלד שלהם. החוקרים מעריכים שהדבר נובע מהעלייה בחומציות המים, מה שעלול לסכן את שונית האלמוגים. בנוסף, נצפתה ירידה בכמות קיפודי הים, ותועדה כמות פסולת חריגה בריכוז הגבוה פי 1,000 מריכוז הפסולת בים התיכון. עוד נמצא כי הסערה הגדולה של 2020 פגעה בשונית. חוקרים: מגמות בעייתית. מצב שונית האלמוגים בטווח הארוך לא אופטימי.
שונית האלמוגים במפרץ אילת
(צילום: ד"ר יעל סגל, המכון לחקר ימים ואגמים)
ממצאי תוכנית הניטור של המשרד להגנת הסביבה פורסמו הבוקר (יום א'), והם נותנים תמונת מצב עגומה באשר למצב שונית האלמוגים, ומעלים חשש לגורלה בעתיד. במשרד אומרים כי הדוח מחדד את ההכרח הדחוף להפחית לחצים מהים באילת. הדוח בוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי באילת, במימון המשרד באמצעות הקרן למניעת זיהום ים. את הדוח כתבו ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין.
עיקרי הממצאים מצביעים על פגיעה בשוניות האלמוגים, הן בשל שבירת אלמוגים וכיסויים בחול שהורחף על-ידי הגלים, והן בשל פגיעת פסולת וחלקי תשתית שנסחפו מהחופים אל הים בעקבות הסערה הגדולה שפקדה את אילת בשנה שעברה. הפגיעה המשוערת המדודה היא עד כדי 22% הפחתה בשטח האלמוגים הבריא ואולי אף יותר בשונית הרדודה. מרבית הנזק היה בשוניות הרדודות, שלא כלולות בניטור הלאומי, הסוקר שוניות מעומק חמישה מטרים ומעלה, כך שהנזק האמיתי לשונית כנראה גדול יותר.
אלא שמומחים מעריכים כי שונית האלמוגים תשרוד ותשתקם, ולמעשה כבר החלה לשקם את עצמה לאחר הסערה. אך יש ממצאים אחרים בדוח מדאיגים מאוד. גם השנה נמשכת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים ובטמפרטורת פני הים. הטמפרטורה המרבית שנמדדה מעל שונית האלמוגים בשנת 2020 הייתה הגבוהה ביותר שנמדדה מאז תחילת הניטור, ועמדה על 29.1 מעלות צלזיוס (הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה לפני כן הייתה ב-2012 ועמדה על 28.4 מעלות). כאמור, מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים שתועדה בעבר נמשכת. טמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, בקצב ממוצע של כ-0.036 מעלות צלזיוס לשנה. קצב זה גבוה פי שלושה מהממוצע העולמי שחושב על ידי ה-IPCC. אמנם שונית האלמוגים באילת מגלה עמידות לעליית טמפרטורות, ובעוד ששוניות אלמוגים ברחבי העולם מלבינות השונית במפרץ אילת נותרת איתנה.
אבל מצב שונית האלמוגים רחוק מלהיות טוב. "הדוח הזה הוא גם אופטימי וגם פסימי", אומר ד"ר דרור צוראל מהמשרד להגנת הסביבה. "אנחנו רואים שיש עלייה איטית בכיסוי השונית. בטווח הקצר היא הצליחה להתאושש. בטווח הארוך אני פחות אופטימי. ואפילו להיפך. אנחנו רואים כמה מגמות מאוד בעייתיות. הראשונה היא הצטברות חנקן בקרקעית המפרץ".
מפרץ אילת אוגר חנקן ולא מתנקה בצורה טובה מספיק. אחת לכמה שנים בעונת החורף שכבת מי הים העמוקים, בהם מצטברים הנוטריינטים, מתערבבת עם השכבה העליונה שמתקררת ושוקעת. הנוטריינטים שעולים מהעומק מוסעים עם הזרמים אל מחוץ למפרץ, מה שמנקה את המפרץ מנוטריינטים עודפים. בשל התחממות מי הים, ערבוב שכזה לא נצפה באילת מאז 2012. "זה אומר שהחנקן והזרחן מצטברים בקרקעית המים. כאשר זה יעלה למים הרדודים בכמות גדולה, נתחיל לראות פריחה של אצות ועכירות גדולה יותר במים. זה יכול להשפיע על השונית וזה מאוד מדאיג", אמר ד"ר צוראל.
אמנם במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי ב-50 השנים הקרובות האלמוגים באילת יגלו עמידות לעלייה בטמפרטורת המים, אך יש בעיות אחרות. לראשונה ב-2020 נמצאו בחוף הצפוני פורמיניפרים (חוריריות, יצורים חד-תאיים ימיים) בעלי עיוות במבנה השלד הגירני שלהם. ייתכן שהעלייה בחומציות מי הים משפיעה על יכולתם של היצורים הימיים לבנות את השלד שלהם. "ייתכן וזו הסנונית הראשונה המראה את ההשפעה של העלייה בחומציות הים. ככל שהים יחמיץ האלמוגים יתקשו להשקיע בבניית השלד שלהם", אומר ד"ר צוראל. "בעבר המאוד רחוק מצאנו קיפודי ים וכוכבי ים עם שלד מעוות". אלא שהשלדים המעוותים היו תופעה של הזרמות ביוב של המלונות, עם חומרים למניעת היווצרות אבנית. כיום, אין מקורות הזרמה שיכולים לגרום לעיוות כזה בשלד. אם לא די בכך, מאז שנת 2016 נמדדת ירידה מתמשכת בצפיפות קיפודי הים, קבוצת הרועים החשובה ביותר בשונית מבין חסרי החוליות.
ממצא מדאיג נוסף היה הצפיפות הגדולה בפסולת הימית. בשנת 2020 ביצעה לראשונה החברה לחקר ימים ואגמים סקר פסולת בקרקעית מפרץ אילת. כדי שלא לפגוע בשוניות האלמוגים, הסקר נעשה בצילום על ידי רובוט תת ימי (הצילום מצורף למעלה). ממצאי הסקר באילת הצביעו על ריכוז חריג מאוד של כ-350 אלף פריטי פסולת קשה לק"מ, ריכוז הגבוה פי 1,000 מריכוז הפסולת בעומקים דומים בים התיכון.
הרכב הפסולת המפוזרת בין ועל האלמוגים כלל סוגים רבים של פריטים, לדוגמה בקבוקי פלסטיק, כלים חד-פעמיים ובקבוקי קרם הגנה, אך גם פסולת כבדה יותר שנשטפה לים במהלך סערת חורף 2020, דוגמת חבלים וברזלים ואף מיטות שיזוף. "הפסולת היא הבעיה שהכי קל לטפל בה", הסביר ד"ר צוראל. "אבל אנחנו צריכים להכיר בזה שמצב השונית משתנה. צריך להפחית כל לחץ אחר על השונית. אם זה להגדיל את השמורות הימיות ולהכריז על שמורות נוספות, לצמצם את התאורה המלאכותית ועוד".
"שונית האלמוגים במפרץ אילת היא נכס טבע בעל חשיבות עולמית", אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. " בשל משבר האקלים, תדירות ועוצמת סערות כמו זו שפגעה באילת צפויה לגדול, וקצב התחממות מי הים מהיר פי שלושה מהממוצע העולמי. היום, יותר מתמיד, עלינו להפחית לחצים מהים באילת בכלל ומשונית האלמוגים בפרט". דבריה של השרה מתחדדים שכן בימים אלה מתקיים דיון ממשלתי בנושא ההסכם המסחרי שעליו חתמה חברת קצא"א ופוטנציאל הסיכון שלו לשונית. "נתוני דוח הניטור מדגישים עד כמה אנו זקוקים לחשיבה מחדש על סדרי העדיפויות הלאומיים בהגנה על הסביבה הימית במפרץ אילת"
