משבר האקלים מורגש כבר בכל העולם: שיטפונות הרסניים באירופה ובאסיה, חום קיצוני בקנדה וארצות הברית, קרחונים נמסים בקצוות של כדור הארץ ועוד.
תערוכה חדשה שנפתחה היום (ד') במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שבאוניברסיטת תל אביב, בשם "זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו", מנגישה לקהל את שינויי האקלים. מטרתה היא להציג כיצד ידע, מעורבות והירתמות לנושא, הן כיחידים והן כקהילה, יכולים לקדם שינוי משמעותי - ולסייע בבלימת השינוי ובצמצום המשבר.
אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי להיאבק במשבר האקלים? להלן כמה צעדים:
שיתוף בקהילה
"חשוב לדבר על המשבר בכל הזדמנות, עם המשפחה וחברים", אמרה ג'ודי לקס, מאוצרות התערוכה ודוקטורנטית בבית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב.
"ברגע שמעלים את הנושא ועוסקים בו כל הזמן, נוצר 'בעבוע' מלמטה, ויותר הבנה על השינויים שמתרחשים. לדוגמה, מעבר לתחבורה ציבורית יכול להיות יותר קל אם מבינים מדוע חשוב לעשות זאת", אמרה לקס.
שינויים נוספים שניתן לעשות בקהילה הם ליזום פעילות ירוקה או לקדם פעילויות של קהילה ירוקה, כגון שוק יד שנייה או הרצאה בנושא משבר האקלים.
אורח חיים
יום בשבוע ללא קניות: הדרך היעילה ביותר לצמצם פסולת, פשוט לצמצם צריכה.
לדברי לקס, "זה טיפ מאתגר. אנחנו קונים משהו בכל יום: מזמינים משהו, קונים משהו. והרעיון של יום אחד שבו הארנק בבית מעלה את התהייה כמה פעמים אנחנו מוציאים כספים על דברים שלא בטוח היינו חייבים לקנות. עדיף לרכוש מוצר איכותי שיישאר לאורך זמן מאשר מוצר שיתפרק כעבור זמן קצר וידרוש קנייה נוספת".
לחסוך בשימוש במים: החיסכון יפחית את התפלת המים, הדורשת אנרגיה רבה.
לשאול ולהשאיל חפצים במקום קנייה, הצטרפות לקבוצות החלפת חפצים וכלי עבודה.
העדיפו בגדים מיד שנייה. תעשיית האופנה אחראית לכ- %10 מפליטת גזי החממה בעולם. "אנחנו משלמים על בגדים מחיר מאוד מאוד זול, מחיר שלא משקף באמת את העלות של הבגד. המשמעות היא שאם אנחנו לא שילמנו את המחיר האמיתי שלו, מישהו אחר כן. זאת תעשייה מאוד מזהמת. היא משחררת כמות עצומה של צבע וכימיקליים למקורות המים של המדינות שבהן הבגדים מיוצרים, שבדרך כלל מעסיקים ילדים ואוכלוסיות שנפגעות מתנאים שהם לא הוגנים, וגם מזדהמים מקורות המים והסביבה", אמרה האוצרת.
כמו כן, גם תעבורת הבגדים למדינות השונות מזהמת את הסביבה: הגזים שנפלטים מהמטוסים והאוניות עולים לאטמוספרה ומחמירים את שינוי האקלים.
תזונה
העדיפו מזון מן הצומח ולא מן החי (הכולל בין השאר מוצרי, ביצים, בקר, עוף ודגים): אכלו כמה שיותר ירקות, פירות וקטניות. הפקת מזון מן הצומח היא החסכונית ביותר בפליטת גזי חממה. ייצור 1 ק"ג בשר בקר שווה ערך בפליטת גזי חממה לנסיעת 260 ק"מ ברכב. כמו כן, כחמישית משטח יערות האמזונס כבר נשרף או נכרת, רובו עבור גידול בקר ומזון לבקר.
לקס הוסיפה כי "אנחנו בישראל שיאנים. מקום ראשון בצריכת עוף לנפש ומקום רביעי בצריכת בקר, אחרי ברזיל, ארגנטינה וארצות הברית. גידול בקר דורש שטח מרעה, וזה קורה בדרך כלל במקומות כמו יערות הגשם באמזונס, שם מפנים שטחים גדולים מאוד למרעה לגידול הבקר. יתרה מזאת, הבקר גורם גם לגידול של הגז מתאן, גז חממה עוצמתי במיוחד, חזק פי כמה עשרות מפחמן דו-חמצני מבחינת יכולת החימום שלו. אם נחליף את ארוחת הערב ובמקום מוצרים מהחי נאכל מן הצומח - נקטין באופן משמעותי את טביעת הרגל שלנו".
העדיפו מזון טרי ולא מעובד. ייצור שמן דקלים לתעשיית המזון המעובד הוא אחת הסיבות לכריתת יערות.
פסולת
השתדלו לצמצם ככל שניתן את בזבוז המזון: %6 מפליטות גזי החממה בישראל מקורן בפסולת מזון.
"כשליש מהזבל הביתי שלנו הוא למעשה מזון שזרקנו לפח. תחשבו על כל האנרגיה שהושקעה כדי לשנע אותו, לקרר אותו, לאסוף אותו, והוא בסופו של דבר מגיע לפח. הטיפ הכי פשוט הוא לחשב נכון את מה שקונים, לא להכין כמויות גדולות של אוכל, לא לקנות מעבר למה שאנחנו מתכוונים להכין בקרוב", אמרה לקס.
הפרידו את הפסולת שלכם ומחזרו את מה שניתן. מיחזור חומרים דורש השקעת אנרגיה מעטה יותר מייצור חומרים חדשים.
העדיפו שימוש בכלים רב -פעמיים. בתהליך ייצור של 1 ק"ג פלסטיק נפלטים 5 ק"ג פחמן דו-חמצני.
בדקו אפשרות של שימוש בקומפוסטר לפסולת מזון. פחות פסולת מזון במטמנות האשפה פירושה פחות גז מתאן באטמוספרה.
תחבורה
היעד במרחק עד 1.5 ק"מ ממיקומכם? העדיפו הליכה או רכיבה. לדברי לקס, "הליכה או רכיבה גם משפרת את הבריאות שלנו, וגם מורידה באופן משמעותי את פליטות גזי החממה".
עם זאת, לקס הוסיפה כי שכדי שאנשים יגיעו ליעדים ברגל או באופניים, "חשוב הערים ירתמו לנושא הזה, וליצור יותר הצללה של עצים. כי ללכת ברגל ביום שהוא שמשי זה מאוד קשה. לכן חשוב מאוד שתהיה הצללה ויהיו עצים ברחובות כדי שהטמפרטורה תהיה נעימה ונוכל ללכת. טמפרטורה ברחוב מוצל נמוכה בכ-5 מעלות לעומת רחוב שאינו מוצל".
העדיפו נסיעה בתחבורה ציבורית ושיתופית. נסיעה משותפת פירושה הפחתת מחצית מכמות פליטות גזי החממה.
נוסעים בכלי רכב? העדיפו היברידי או חשמלי. כלי רכב חשמלי יחסוך עד שני טון פחמן דו-חמצני בשנה מרכב בנזין.
תנו עדיפות לטיסה ישירה ליעד. טיסת המשך כרוכה בעוד נחיתה והמראה, שגורמות לתוספת פליטות גדולה.
אנרגיה
מעבר לשימוש באנרגיית השמש: ייבוש כביסה בחוץ ,שימוש בדוד שמש, ואם אפשר – התקנת לוחות סולאריים. "יש לנו את מקור האנרגיה החשוב ביותר – 1,650 שעות של שמש בשנה בישראל בלבד. צריך לנצל את זה כמה שיותר. השתמשו בדוד שמש, וכמובן מי שיכול – תתקינו פאנלים סולאריים על הגג", אמרה האוצרת.
צרכו חשמל ביעילות. "צריכת חשמל יעילה זה פשוט במודעות. אם יוצאים מהבית – לנתק את המכשירים, להוציא את המטענים מהשקע, לכבות מזגן ואורות. ואם המזגן דולק – כוונו אותו אותו לטמפרטורה לא מקפיאה. זה מצריך הרבה יותר אנרגיה, ואין לנו צורך בזה", אמרה ג'ודי לקס.
בדקו באילו חברות הכסף שלכם מושקע, ובדקו האם ניתן להעביר השקעות מחברות מזהמות לחברות שהתחייבו לשמור על הסביבה.
סיכום, אמרה לקס: "לא רק הדורות הבאים יסבלו ממשבר האקלים. אנחנו חווים אותו כבר עכשיו. השבועות האחרונים מוכיחים לנו את זה מעל כל ספק עם האסונות שסביבינו. אנחנו עומדים לחוות יותר אירועי קיצון, יותר גלי חום והתייבשות, וירידה בכמות המשקיעים. לכן נכון לפעול כבר היום".
