כולנו מרגישים שבימים האחרונים, מזג האוויר התקרר מעט וסימני הסתיו כבר מבצבצים בכל פינה. גם החסידות הלבנות, שהחלו לחלוף מעל ישראל כבר בתחילת חודש אוגוסט, הגיעו השבוע לשיא וברוב חלקי הארץ, להקות עצומות כיסו את השמיים.
נועם וייס, מנהל מרכז הצפרות אילת וצפר במרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, סיפר כי רובן הגדול של החסידות חולפות ממערב לערבה ולאילת, אך השבוע להקה עצומה של כ-4,000 חסידות התרוממה מהמדבר ליד קיבוץ נאות סמדר ויצאה אל דרכה המפרכת אל תוך המדבר.
"לא קל לחסידות, בעיקר לצעירות שזו להן הנדידה הראשונה ורבות מהן נוחתות לעצירה במקווי המים של הערבה, מחפשות מנוחה ומים או אפילו באמצע המדבר למנוחה קלה. חלקן מתקשות להמשיך ולנדוד והחום והעייפות מכריעות אותן. ימים לא קלים בערבה", אמר.
אבנר רינות, סוקר ביחידת סקרי טבע עירוני בחברה להגנת הטבע וצפר מקצועי, הדריך לפני כמה ימים קבוצה בעמק המעיינות כשלפתע פגשו בלהקת חסידות לבנות בת 500 פרטים, שהצליחה להתחמק מחום הכבשן של העמק, באמצעות מקלחת במי קו-נוע ההשקיה בשדה האספסת.
"הטמפרטורה בחוץ סביב תשע בבוקר כבר הייתה 35 מעלות צלזיוס ואין ספק שהחסידות נהגו בחכמה. חלקן גם אכלו פה ושם נברנים וקרפדות לפני ההמראה לעוד יום נדידה. נדידה של מאות קילומטרים ביום זה חם ומעייף והחסידות תמיד שמחות למקלחת מרעננת ואם אפשר לשלב עם ארוחה קלה, מה טוב", הסביר רינות.
בחברה להגנת הטבע סיפרו כי מסלול נדידת החסידות בסתיו הוא ממזרח אירופה ומערב אסיה למזרח ודרום אפריקה. החסידות נודדות בלהקות גדולות, עד עשרות אלפי פרטים יחד, ומסתמכות על "תרמיקות" – זרמי אוויר חם עלים הן דואות ו"תופסות" גובה, ולאחר מכן יגלשו במהירות בכיוון הנדידה שלהן.
התלות בזרמי אוויר חם מגבילה אותן לנדידה בשעות היום ומעל יבשה (תרמיקות לא נוצרות מעל הים) ולכן גם כל כך הרבה חסידות נודדות מעל ישראל, מכיוון שאנו נמצאים בחיבור יבשתי צר בין אירופה, אסיה ואפריקה.
לפי פורטל הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, החסידה הלבנה מעדיפה שטחים פתוחים ולחים, דוגמת שדות מושקים, אחו לח, גדות אגמים ובריכות. החסידות נפגעות משינוי והרס בתי הגידול, במיוחד בתי הגידול הלחים, ציד והקמה של תשתיות חדשות, דוגמת קווי מתח גבוה, הגורמים לתאונות ולהתחשמלויות.