באחד האזורים היפים סמוך לגבול הצפון, במקום שבו יש פריחה מדהימה וחיות בר, הנוף השתנה לחלוטין. במקום הירוק של הטבע, הגיעו למקום כלים כבדים של צה"ל, שגרמו לשקיעה והצפת תשתיות. בנוסף, דרכים שהכינו בצה"ל עבור מעבר הכלים, צפויות לשקוע בבוץ. הצטברות דלקים ושמנים שנוזלים מכלי הרכב עלולים לגרום לפגיעה נוספת בטבע. לטווח הארוך, הפעילות במקום משנה את משטר הזרימה במקום ופוגעת בניקוז הייחודי שלו. יש להדגיש כי כוחות צה"ל נמצאים במקום בשל צורך ביטחוני, והחיילים מנסים כמה שפחות לפגוע בטבע.
הפגיעה בשמורות. ארכיון
(צילום: רשות הטבע והגנים)
פגיעה במקום עלולה לגרום להפרעה ולצמצום אפשרויות השימוש באזור הבריכה, במהלך עונת הרבייה. הדבר עלול לגרום בין היתר לצמצום השרידות של צאצאי חיות הבר ולפגוע באופן משמעותי בהצלחת הרבייה של רבים ממיני בעלי החיים שבקעה זו חיונית לקיומם.
באזור שאליו הגיעו הכוחות יש יונקים קרקעיים שמגיעים למקום כדי לשתות מהבריכה. מדובר בשועלים, חזירי בר, תנים וצבאים. אבל העשבייה היא בית גידול עשיר לאוכלוסיות מכרסמים, כמו הנברן. במקום יש פעילות לילית רבה של עטלפי חרקים, חלקם ייחודיים לאזור ולא מוכרים ממקומות אחרים. בתקופה הזו מגדלים העטלפים את הדור הצעיר, ונקבות רבות נמצאות בשלבי הנקה.
ברשות הטבע והגנים אומרים שהם אמנם משתפים פעולה עם צה"ל, כדי לנסות ולמזער את הפגיעה בצפון, אבל הזיהום הסביבתי הוא כמעט בלתי נמנע.
כך, לדוגמה, שאריות פסולת מזון הם מפגע מוכר. מצב זה מוכר ברבים מאזורי האימון הצבאיים. הדבר יוצר מוקד משיכה למינים מלווי אדם, שיודעים לנצל את תוספות המזון להגדלת אוכלוסייתם (שועלים, תנים, חתולי בית). כתוצאה מגידול יתר של אותן חיות, הן פוגעות במינים אחרים כמו בעופות, בביצים, זוחלים, מכרסמים ועוד.
פגיעה נוספת היא הכנסת מינים פולשים באמצעות כלים וציוד. זרעים של מינים פולשים מועברים במקרים רבים על ידי ציוד מכני, חומרי בינוי ומילוי וכדומה. מינים אלה בעלי יכולת רבייה גבוהה, שתורמת להשתלטות על בתי גידול טבעיים. "לצערנו, ברבות מעבודות התשתית, מוכרת התפרצות של מינים פולשים עקב כך", אומר עמית דולב אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, המתגורר בכפר חנניה.
דולב הוסיף: "יש פעילות של הצבא בכל מקום כחלק מההיערכות ללחימה. הקרקע נפצעת, פותחים צירים ומתמקמים. יש הרבה פעילות בכל השטח. מבחינת חיות הבר, כשיש יותר מזון בשטחים הפתוחים יש מי שבא לאכול אותו. אבל אין מה לעשות. לגבי מינים פולשים, אפשר לראות את השיטה הכחלחלה, שזרעים שלה נמצאים גם במחצבות. היום אנחנו רואים את הצמח אפילו בשפת הכינרת. הקטע הוא לדעת לזהות מראש את המפגעים. לפעמים אנחנו יכולים לבקש מהצבא התחשבות, אבל לא תמיד זה אפשרי".
"בתקופת האביב הקרוב, בו הקרקע רוויה במים, הוחלט לעצור כל פעילות בכדי לבחון ההשפעה של השהות המתמשכת של הכלים והציוד בשטח וללמוד מה שרד וכיצד נכון לשקם השטח", הסביר דולב. "בשלבי ההמשך, תוגדר תוכנית לשיקום המקום בצורה שתצמצם את הפגיעה ותאפשר התאוששות מחודשת. מדובר בחלקים משמורת טבע. הייחוד והנדירות של האזור מחייב שיקום לאחר פעילות הלוחמה, והימנעות מכל הפרעה ופגיעה עתידית בהם, מפני שהם מהווים 'נווה מדבר' בתוך השמורה הצחיחה בעונת היובש".
גם בדרום הפגיעה נמשכת. הכלבים הפראיים מעזה הם רק דוגמה אחת מיני רבות. הם צדים ותוקפים ופוגעים בטבע פגיעה מאוד קשה. מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, גלעד גבאי, הסביר כי בתקופת הלחימה סדרי העדיפות קצת משתנים: "אבל אנחנו רואים כמובן השפעה מאוד משמעותית על השטחים הפתוחים כתוצאה מפעילות הצבא, אימונים, שטחי היערכות ופריסה".
לפי ההערכות נפגעו אלפי דונמים. "יש פה חיבור בין השטחים הטבעיים, לשטחים החקלאיים וערוצי הנחלים והשטחים שצמודים ליישובים וליערות, הכל ארוג אחד בתוך השני", הוא אמר. "ברגע שאתה פוגע במארג הזה הפגיעה היא גדולה. אין פה שטחים שיודעים ממש לקיים את עצמם בעצמם. יש פגיעה בקרקע, בדריסה ופריצה והרחבה של דרכים, במקומות שנסעו בהם טנקים ועשו עבודות הנדסיות".
כלבים משוטטים בעוטף
(צילום: קובי סופר, רשות הטבע והגנים)
גבאי הוסיף כי לפי ההערכות של רשות הטבע והגנים כ-10,000 דונם נפגעו לאורך כל העוטף. "מדובר בפגיעה בצומח, ערוצי נחלים, קרום הקרקע, בתי גידול של בעלי חיים עם מאורות. כמה זמן ייקח לשיקום? זו שאלה טובה. השטחים האלה במצב מאוד ירוד, אבל בחלקם הגדול הם הבסיס של התיירות במרחב הזה. אם לא נדע לשקם את השטח לפני שאנשים יבואו לבקר פה - והלוואי שהמלחמה תיגמר מהר - תיווצר בעיה. כשיגיעו כמויות המבקרים, השטח יפגוש אותם במצב הכי פגיע שלו. והנזק יהיה כפול ומכופל. לכן אנחנו מנסים למצוא מנגנון לשיקום השטחים. לשטחים חקלאיים יש מס רכוש. לשטחים טבעיים אין. כשמסתכלים על האזור מבינים למה אנשים גרים פה - בגלל הטבע והמרחבים. זה הלב וכוח המשיכה של האזור. ואם לא נדע לשקם את הטבע - לא נצליח לשקם את האנשים".
בינתיים שיקום הטבע בעוטף עלול לספוג מכה קשה. בתוכנית האסטרטגית "לשיקום, לחידוש ולפיתוח חבל התקומה ואוכלוסייתו, לשנים 2028-2024", שתבוא לאישור הממשלה, קוצצו 85 מיליון שקלים, שיועדו לשיקום הסביבה.
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "בתוכנית החומש של מנהלת תקומה הוקצו לטובת נושאים סביבתיים 214 מיליון שקלים. מתוכם יצאו לפועל 80 מיליון שקלים בשנת 2024 לטובת שיקום ופיתוח, ויתר הסכומים ישורינו בהחלטת הממשלה הקרובה ומתוכננים לצאת בשנים 2028-2025, בכפוף להחלטת ממשלה נוספת במהלך שנת 2024, במסגרת חוק עדיפות לאומית. לא בוצע קיצוץ והסיכום שנעשה עם המשרד להגנת הסביבה עומד בעינו. מעבר לכספים הישירים, שהוקצו למשרד להגנת הסביבה לטיפול בנושאי סביבה, מושקעים בתוכנית החומש כספים נוספים שלהם השלכה סביבתית".
