בתמונות, עופות הפלמינגו כמעט תמיד מוצגים בלהקה גדולה. עשרות עופות גבוהים בעלי צוואר ארוך ועדין, בוהקים בוורוד, עומדים זה לצד זה במים רדודים של אגם או נהר. קשה לנו להבחין בהבדלים בין פלמינגו אחד לשני, ואולי משום כך, קשה לנו גם לתפוס אותם כפרטים, כל אחד מהם בעל תכונות ואופי משלו. לפלמינגו עצמם, לעומת זאת, אין בעיה כזו. הם מכירים את חברי הלהקה שלהם ומבדילים ביניהם, ולכל אחד מהם יש, נוסף על בת או בן זוג, גם כמה חברים שאיתם הם נוהגים לבלות את זמנם. במחקר חדש, מדענים מבריטניה הראו שהעופות מתחברים עם אלו שדומים להם מבחינת האופי: לפלמינגו חברותי ומלא ביטחון עצמי יהיו חברים חברותיים כמוהו, ואילו הפלמינגו הביישן ימצא לו חברים שגם הם נחבאים אל הכלים.
מי הסתובב עם מי?
המחקר נערך על שתי להקות פלמינגו, בכל אחת יותר ממאה פרטים, שחיות בשמורה בבריטניה. להקה אחת מורכבת מעופות פלמינגו אמריקאי (Phoenicopterus ruber), והשנייה מהמין הקרוב פלמינגו צ'יליאני (Phoenicopterus chilensis). טבעות על רגליהן של הציפורים עזרו לחוקרים לזהות כל אחד מהם, ולאחר חודשים של תצפיות הם ידעו בדיוק מי מסתובב עם מי. בנוסף הם בנו מעין "פרופיל אישיות" לכל פלמינגו בהסתמך על ההתנהגות שלהם: מי נוטה לאיים על אחרים, למשל, ומי מעדיף לעמוד בצד ולהימנע מעימותים.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
כשהמוח מדבר עם המעי
אומרים שהמוח הוא...
הבעיות עם שפעת העופות
בשלב הבא השתמשו החוקרים בשיטות סטטיסטיות של ניתוח רשתות חברתיות, כדי לבדוק אם אותן תכונות אופי משפיעות על בחירת החברים של העופות הוורודים. התשובה, כך התברר, הייתה חיובית. בשתי הלהקות, הפלמינגו בחרו חברים דומים להם בהתנהגות. "לדוגמה, עופות נועזים ואגרסיביים יותר יצרו קשרים חזקים וארוכי טווח עם עופות אחרים בעלי תכונות כאלו", אמר פול רוז (Rose) מאוניברסיטת אקסטר, שהוביל את המחקר עם פיונואלה מק'קאלי (McCully), "בעוד עופות כנועים וחששניים יותר נטו לבלות את זמנם עם פלמינגו חששניים כמותם".
בלהקת הפלמינגו האמריקנים, החוקרים מצאו שתכונות האישיות קבעו גם את התפקיד החברתי שהעופות מילאו. לעופות האגרסיביים, שהפגינו ביטחון עצמי רב, יותר היו יותר חברים, והחבורות שלהם בילו יחד זמן רב יותר בהשוואה לחבורות הקטנות יותר של הפלמינגו הביישנים. "כמו בני אדם, נראה שפלמינגו מוצאים לעצמם תפקידים שונים בחברה, בהסתמך על האישיות שלהם", אמרה מק'קאלי. עם זאת, אצל העופות הצ'יליאנים לא נמצא קשר כזה בין תכונות אופי למספר החברים, והחוקרים עדיין אינם בטוחים מה מקור ההבדל בין המינים.
חברות חייתית
עד לפני זמן לא רב, חוקרים רבים מתחום התנהגות בעלי חיים התייחסו בביטול לרעיון של "חברויות" בקרב חיות, וראו בו סוג של האנשה – השלכה של תכונות אנושיות על מושאי המחקר החייתיים. אך הגישה הזו משתנה בשנים האחרונות, כאשר יותר ויותר חוקרים בוחנים מקרוב מגוון מינים של בעלי חיים, ולומדים להכיר אותם כפרטים, על תכונותיהם הייחודיות. תוך כדי כך מתגלים גם הקשרים ביניהם, שפעמים רבות אין להם הגדרה קולעת יותר מ"חברות". קשרים כאלו נצפו למשל אצל בעלי החיים הקרובים אלינו ביותר, קופי אדם וקופים. מחקר מ-2014 הראה ששימפנזים בוחרים את חבריהם, ונוטים לבחור במי שדומה להם באופי – ממש כמו שהתגלה עכשיו לגבי הפלמינגו. מחקרים אחרים מצאו שיחסי החברות חשובים מאוד לקופי האדם, ויש להם גם דרכים לשקם אותם לאחר ריב.
בעל חיים אחר שאצלו נצפו יחסי חברות אמיצים וארוכי טווח הוא, אולי במפתיע, עטלף הערפד. כמשתמע משמם, העטלפים הללו, החיים בדרום ובמרכז אמריקה, ניזונים מדם. אם עטלף ערפד לא הצליח למצוא מקור מזון, הוא עשוי לבקש מחברו "תרומת דם": העטלף השבע מקיא מעט מהדם שאכל אל פיו של העטלף הרעב. מחקרים הראו שעטלפים אינם תורמים ממזונם סתם לכל אחד: הם יוצרים קשרים קרובים עם פרטים מסוימים, בונים אותם בהדרגה ושומרים עליהם לאורך זמן.
בהתחשב במה שלמדנו על חברויות של קופי אדם, עטלפים וגם בעלי חיים אחרים, אולי לא מפתיע שקשרים כאלו קיימים גם אצל ציפורים, כמו הפלמינגו. אחרי הכל, כתבו רוז ומק'קאלי בכתבה באתר The Conversation, "אם בני אדם צריכים חברים בשביל להיות מאושרים, האם זו באמת קפיצה מחשבתית גדולה כל כך לחשוב שגם לפלמינגו יהיה צורך בכך?"
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
