ניתוח חדש של יותר מ-20 אלף עצים שנטועים על פני חמש יבשות, מראה כי לגיל העץ ולסוג שלו (עצים ביערות ממוזגים וטרופיים לעומת עצים מחטניים) יש משמעות רבה בכל הנוגע להתמודד עם אירועי בצורת בדרגות משתנות. הדבר עשוי להועיל בראייה עתידית להתמודדות עם שינויי האקלים התכופים והמחמירים, באמצעות תכנון מיטבי של ספיגה מרבית של פחמן דו חמצני - כצעד מנע של עלייה בטמפרטורות.
הממצאים מדגישים את החשיבות של שימור היערות העתיקים שנותרו בעולם, שהם מעוזי המגוון הביולוגי המאחסנים כמויות אדירות של פחמן, שמהווה גורם מאיץ מרכזי, כגז חממה מזהם, בתהליך ההתחממות הגלובלית. "מספר היערות העתיקים על פני כדור הארץ נמצא בירידה, בעוד שהבצורת צפויה להיות תכופה ואינטנסיבית יותר בעתיד", אמר צ'ון פונג או, אקולוג היערות של אוניברסיטת מישיגן, ומחברו הראשי של המחקר שפורסם בכתב העת Nature Climate Change. "בהתחשב בעמידותם הגבוהה לבצורת ויכולת אחסון הפחמן יוצאת הדופן שלהם, שימור עצים עתיקים, בעיקר בשכבה הראשונה של החופה העליונה, צריך להיות בראש סדר העדיפויות עבור כל מי שפועל כדי לבלום את מגמת ההתחממות ומשבר האקלים בעולם".
חשוב להדגיש כי בעוד בירוא יערות, כריתת עצים סלקטיבית ואיומים אחרים על העצים הובילו לירידה העולמית של יערות עתיקים, ייעור מחדש לאחר מכן - בין אם באופן טבעי ובין אם באמצעות נטיעת עצים יזומה - הובילה ליערות שנשלטים על ידי עצים צעירים יותר. לדוגמה, השטח המכוסה על ידי עצים צעירים (בני 140 שנים) בשכבת החופה העליונה של יערות ממוזגים וטרופיים ברחבי העולם כבר עולה בהרבה על השטח המכוסה על ידי עצים מבוגרים. למעשה, ככל שהדמוגרפיה של היער ממשיכה להשתנות, עצים צעירים יותר צפויים למלא תפקיד חשוב יותר בקיבוע פחמן ובתפקוד המערכת האקולוגית. "לממצאים שלנו - שעצים מבוגרים בחופה העליונה עמידים יותר בתנאי בצורת, בעוד שעצים צעירים יותר בחופה העליונה עמידים לטווח הרחוק - יש השלכות חשובות על אחסון פחמן עתידי ביערות", אמר או. החוקר הוסיף כי "תוצאות אלו מרמזות כי בטווח הקצר, השפעת הבצורת על היערות עלולה להיות חמורה עקב השכיחות הגוברת של עצים צעירים יותר והרגישות הגדולה יותר שלהם לבצורת. אבל בטווח הארוך, לאותם עצים צעירים יש יכולת גבוהה יותר להתאושש מהבצורת, מה שעשוי להועיל בכל הנוגע לספיחת הפחמן".
4 צפייה בגלריה
גדם של ערער בן 500 שנים ברמה הטיבטית שבסין, כהמחשה לכך שכריתת היערות הפכה את היערות לצעירים יותר והשפיעה לרעה גם על תפקודי המערכת האקולוגית ועל המגוון הביולוגי
(צילום: Tsun Fung Au)
ההשלכות הללו ידרשו מחקר נוסף, לדברי או ועמיתיו, בהתחשב בכך שייעור מחדש זוהה על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים כפתרון פוטנציאלי מבוסס טבע כדי לסייע בהפחתת שינויי האקלים. ועידת האקלים של האו"ם, שנערכה בשארם א-שייח בנובמבר האחרון, אישרה גם היא את החשיבות של שמירה על כיסוי יער שלם, על מנת להגביר את יכולת האחסון של גזי החממה הנפלטים, בייחוד של פחמן דו חמצני, כאמצעי הגנה חברתי וסביבתי. "לממצאי המחקר יש השלכות על אופן ניהול היערות, שכן מדובר בצעד תגובתי רב חשיבות לבלימת שינויי האקלים. נדרשת כאן חשיבה מעמיקה על גיל היער והאופן שבו הוא משפיע על תגובתו בעתות בצורת", הסביר ג'סטין מקסוול מאוניברסיטת אינדיאנה, שנמנה גם הוא על מחברי המחקר.
החוקרים השתמשו בנתונים ארוכי טווח של טבעות עצים מבנק הנתונים הבינלאומי לטבעות עצים (International Tree-Ring Data Bank) על מנת לנתח את תגובת הצמיחה של 21,964 עצים מ-119 מינים רגישים לבצורת, במהלך ואחרי הבצורת של המאה הקודמת. הם התמקדו בעצים בחופה העליונה, שכן חופת היער היא אזור רב שכבתי, המורכב מבחינה מבנית וחשוב מבחינה אקולוגית, שנוצר על ידי צמרות עצים בוגרים וחופפים אלה לאלה. עצי החופה העליונה הופרדו לשלוש קבוצות גיל - צעירים, בינוניים ומבוגרים - כשהחוקרים בדקו כיצד הגיל השפיע על תגובת העץ לבצורת עבור מינים שונים של עצים שנטועים ביערות ממוזגים וטרופיים (דוגמת אלון, אשור ואדר) ושל עצי מחט (כמו למשל אורן, אשוח וארז).
הם מצאו כי עצים צעירים בחופה העליונה של יערות ממוזגים וטרופיים, חוו הפחתה של 28% בצמיחה במהלך הבצורת, בהשוואה להפחתת צמיחה של 21% עבור עצים דומים אך עתיקים יותר, בעוד שההבדל של 7% בין העצים הצעירים למבוגרים גדל ל-17% במהלך בצורת קיצונית. בעוד שההבדלים הקשורים לגיל עשויים להיראות מינוריים למדי, כשהם מיושמים בקנה מידה עולמי עשויות להיות להם השפעות עצומות על אחסון הפחמן האזורי ועל תקציב הפחמן העולמי - נתון שנכון במיוחד ביערות ממוזגים שידועים כאחד משקעי הפחמן הגדולים בעולם.
במחקר נמצא כי ההבדלים בתגובה לבצורת (הקשורים לגיל העץ) בעצי מחט, היו קטנים יותר מאשר בעצי היערות הממוזגים והטרופיים, ככל הנראה מכיוון שעצים מחטניים נוטים לצמוח בסביבות צחיחות יותר, כך לדברי החוקרים. בשורה התחתונה, המחקר הנוכחי הוא סינתזה המייצגת את השפעותיהם הסביבתיות של אלפי עצים ביערות מגוונים על פני חמש יבשות, במקום להתמקד בסוגי יער בודדים. בנוסף, מדובר במחקר ייחודי בהתמקדות שלו בעצים בחופת היער העליונה, מה שמפחית את ההשפעות המבלבלות של גובה וגודל העצים.
