ציור קיר, שנחשף בפומפיי ומתוארך לתקופה שלפני כ-2,000 שנה, שופך אור על התזונה באותה העת, כשהאיורים מעוררי התיאבון מציגים מספר מאכלים, מהם ניזונו תושבי העיר העתיקה לפני שנחרבה בהתפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה.
בפרסקו (טכניקת ציור קיר שמתבססת על ציור ישירות על טיח סיד לח וטרי), שאותו גילו ארכיאולוגים בחורבותיה של העיר העתיקה פומפיי, נראה מאכל הדומה לפיצה. אך לא מדובר בפיצה, כיוון שחסרו בו עגבניות וגבינת מוצרלה. עם זאת, כפי שעלה מניתוח איקונוגרפי של הפרסקו שצויר על פי עקרונות טבע דומם - עשוי להיות גירסה מוקדמת של המאכל המודרני.
לדברי הארכיאולוגים מהפארק הארכיאולוגי של פומפיי, ליד כוס היין המונחת על מגש כסף, מופיעה פוקאצ'ה שטוחה. לצידה, מופיעים מספר מאכלים נוספים כגון רימון ותמרים, יחד עם תבלינים ואולי עם סוג של פסטו - מורטום (Moretum) בלטינית, שהוא ממרח המורכב ברובו מגבינות ועשבי תיבול, שאותו אכלו הרומאים הקדמונים עם לחם.
למרות שעל אותו מגש הופיעו לצד התמרים והרימון גם מספר פירות יבשים ומקבץ של פירות קטלב צהובים, דווקא המאפה שמוקם בצד שמאל של המגש משך את תשומת הלב של החוקרים. למעשה, הדבר מדמה את הכיבוד שהוצע לאורחים בעת העתיקה, כחלק ממסורת יוונית שהגיעה מהתקופה ההלניסטית, החל מהמאה ה-3 לפנה"ס ועד למאה ה-1 לפנה"ס.
"פומפיי לא מפסיקה להפתיע, שכן מדובר על תיבה שמכילה תמיד אוצרות חדשים", אמר שר התרבות האיטלקי ג'נארו סנג'וליאנו, שהדגיש בדבריו את הצורך לשמר את האתר ההיסטורי והממצאים שנחשפים בו במרוצת השנים.
מנכ"ל הפארק הארכיאולוגי של פומפיי, גבריאל זוכטריגל, הוסיף: "ציורי קיר מסוג זה - שמקורם במסורת ההלניסטית - התפשטו עוד יותר הודות למשוררים מהתקופה האימפריאלית הרומית, כגון ורגיליוס ומרטיאליס ולמחבר פילוסטרטוס. כשחושבים על הניגוד בין ארוחה צנועה ופשוטה לבין היוקרה של כלי הכסף והעידון הייצוגי שבציור הקיר, אי אפשר שלא לחשוב על פיצה, שנחשבה תחילה כמאכל עניים בדרום איטליה, אך כעת כבשה את העולם ומוגשת אפילו במסעדות בעלות כוכבי מישלן".
הדברים מתיישבים עם כך שרוטב העגבניות הפך לחלק מהפיצה רק בשלב מאוחר יחסית, לאחר שהעגבניות הגיעו לאירופה בראשית המאה ה-16. בתחילה חשבו האירופים שהעגבנייה רעילה לבני אדם, אבל במהרה הפכה העגבנייה למוצר מזון פופולרי בקרב דלי האמצעים מאזור נאפולי, שהיו לראשונים שהוסיפו את העגבניות לבצק הפיצה, צעד שנחל הצלחה כבירה והתפשט במהרה ברחבי אזור זה.
כאמור, המאפה שמופיע על ציור הקיר שנחשף זה עתה הוא פוקאצ'ה, אותה כינו panis focacius, כלומר "לחם אח", מפאת העובדה שמדובר בלחם שטוח שנאפה באח שמוקמה במרכז הבית בעבר. את הפוקאצ'ה נהגו להכין מבצק שהורכב מקמח, שמן זית, מים ומלח - מתכון בסיסי שהועבר לאורך אלפי שנים. לדברי צוות הארכיאולוגים שפעל באתר, האיור תואם לתיאור הפוקאצ'ה ובכך שופך אור על התזונה שהייתה מקובלת לפני 2,000 שנה לפחות.