יוון נחשבת לאחת מיצרניות שמן הזית הגדולות בעולם, אך חורף שחון ועלייה ניכרת בטמפרטורות מהווים איום על תפוקתם של העצים. "האקלים השתנה לרעה והעצים לא שורדים. כבר אין לנו חורף", אמרה החקלאית היוונייה זהרולה ואסילאקי לסוכנות הידיעות הצרפתית.
באמצע נובמבר, הטמפרטורה בפוליגירוס (Polygyros), בירת מחוז חלקידיקי (Halkidiki) שבצפון יוון, חצתה את רף 15 מעלות צלזיוס - גבוה ביחס לתקופה זו בשנה. "בתקופה זו בשנה הטמפרטורה אמורה להיות 10 מעלות צלזיוס. השנה כבר אבודה. יש חשש כבד שהשנה הבאה לא תבשר טובות. אני אפילו לא רוצה לחשוב מה יקרה אם ייווצר רצף של שנים שחונות", אמר ניקוס אנויקסאס, חבר מועצת המנהלים של דואפל (Doepel), הארגון הלאומי היווני לגידול זיתי שולחן.
תנאי מזג האוויר חריגים כל כך עד שגם ותיקי מגדלי הזיתים המקומיים לא זוכרים כמותם. ואנגליס אוונגלינוס, בן ה-62, מגדל זיתים על חלקת משפחתו בחלקידיקי מאז שהיה ילד. לדבריו, תנאי מזג אוויר קשים או יבול דל כל כך, טרם נראו באזור. "מעולם לא הייתה לנו שנה כזו. גם אם יש גשם, הרי שהממטרים עזים ומקובצים - ההפך ממה שצריך כדי להרוות את האדמה", אמר אוונגלינוס ל-AFP, חודשיים לאחר שמחוז תסליה (Thessaly) בדרום יוון נפגע קשות משיטפונות אדירים.
מזג האוויר החם השפיע על כשישה מיליון עצים באזור, מה שגרם לפגיעה חסרת תקדים בכמות הפרי - מגמה שלדבריה של ואסילאקי בת ה-48 נמשכת בחמש השנים האחרונות. למעשה, הפגיעה לא פסחה גם על איטליה וספרד שידועות בייצור הזיתים שלהן, דבר שגרם לעליית מחירים.
ספרד, יצרנית שמן הזית הגדולה בעולם, חווה בצורת שהולכת ומחריפה, בעוד שבאיטליה חל פיחות של 80% בתפוקת הזיתים במסיק השנה. להערכת האיחוד האירופי, ייצור שמן הזית העולמי עתיד לצנוח ביותר מ-26% בשנים 2023-2022 בהשוואה לשנה קודמת (קצת יותר מ-2.5 מיליון טון), בעוד שבאיחוד האירופי לבדו, הייצור צפוי לרדת ב-39%. "המגדלים הוותיקים אומרים שחשוב מאוד שהעצים ינוחו בחורף. חודש עד חודשיים של מזג אוויר קר מסייעים למנוחת העץ ולהנבת פרי בשלב מאוחר יותר", אמרה ואסילאקי.
ד"ר אתנאסיוס מולאסיוטיס, אגרונום וראש המעבדה לאילנאות באוניברסיטת אריסטוטלס של סלוניקי, אמר כי נרשמה עלייה של 2 מעלות צלזיוס במהלך החודשים אוקטובר-דצמבר אשתקד, בהשוואה לתקופה זו ב-2021. "ההתחממות משפיעה לרעה על ניצני הזית ובהמשך פוגעת גם בתפוקת הפרי, כשהדברים רלוונטיים במיוחד לזן חלקידיקי (שמהווה כמחצית משוק זיתי השולחן למאכל המיוצרים ביוון)", אמר ד"ר מולאסיוטיס.
שוק הזיתים המקומי מפיק מדי שנה 150-120 אלף טונות של זיתי שולחן למאכל בממוצע, כשיותר מ-90% מהמוצרים מיוצאים לכל העולם, לרבות ברזיל, סין ואוסטרליה. נוכח הפגיעה האקלימית, נוצר מחסור ביבול בשיעור של יותר מ-90%, מה שהוביל לייאוש רב.
"אני חושש שהדברים יחמירו בעתיד. ההשפעה הכלכלית על המגדלים רבה, עם הפסד של כ-200 מיליון אירו רק במחוז חלקידיקי", אמר ל-AFP יאניס קופידיס, נשיא לשכת המסחר האזורית. על פי המחקר שערכו ד"ר מולאסיוטיס ועמיתיו, נראה כי מחוז חלקידיקי צפוי לחוות פחות ימים גשומים, כמו גם עלייה ממוצעת בטמפרטורה בשיעור של 1.5-2 מעלות צלזיוס בממוצע בשנים הקרובות, כשבתרחיש הגרוע צפויה עלייה של 3 מעלות צלזיוס.
"שינויי האקלים הם עובדה, כך שחלה החובה ללמוד אותם ולהתכונן אליהם על מנת לצמצם עד כמה שניתן את השפעותיהם, כמו למשל גידול זן מקומי שיזדקק למזג אוויר פחות חורפי", אמרה ד"ר כריסטינה אנאגנוסטופולו מהמחלקה למטאורולוגיה וקלימטולוגיה באוניברסיטת אריסטוטלס של סלוניקי, שנמנתה על צוות המחקר.
