תגלית חשובה בירושלים: המילה "שר העיר" הופיעה בכתובת שהתגלתה בסמוך למעין הגיחון בגן הלאומי עיר דוד, בירושלים. הכתובת החדשה רשומה על לוח חרס ומאשרת את הקריאה של הכתובת על לוח האבן מירושלים שפוענחה לאחרונה. היא מהווה, בנוסף ללוח האבן, ראיה ודאית לשימוש בה"א הידיעה בירושלים, לראשונה בשפות השמיות.
הממצא המיוחד מתוארך למאה ה-13 לפני הספירה (לפני כ-3,300 שנה), והוא התגלה בשנת 2009 במסגרת חפירות, בניהולו של הארכיאולוג אלי שוקרון.
3 צפייה בגלריה
האות הא בלוח האבן מירושלים ובחרס מירושלים - השוואה
(צייר: גרשון גליל; צילם: אלי שוקרון)
הכתובת החדשה פוענחה על ידי פרופ' גרשון גליל, ראש המכון לחקר המקרא וההיסטוריה העתיקה, ישראל; והחוג לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה. האות הא המופיעה על לוח האבן עוצבה בדמות איש, אשר שתי ידיו מורמות למעלה. על-גבי החרס רשומה בדיו אות הא דומה, המצויה גם בכתובות הפרוטו-סינאיות, וכן גם בכתובות פרוטו-כנעניות מתל נגילה, מתל בית שמש ומתל לכיש. צורות אלה של האות הא בלוח האבן מירושלים ועל גבי החרס, לא מצויות אחרי מאה י"ג לפנסה"נ (כלומר לא אחרי הכתובת מעיבל, המתוארכת לסוף מאה ה-13 לפני הספירה).
התואר "שר העיר" מופיע גם על טביעות חותם בכתיב זהה על טביעת חותם מהמאה ה-7 לפני הספירה שנמצאה ברחבת הכותל בירושלים ("שר ער"), והוא נזכר גם מספר פעמים במקרא (שופטים ט, ל; מל"א כב, כו; מל"ב כג, ח; דה"ב לד, ח). קללות וטקסי כישוף מוכרים מכתבי המארות המצריים (המאה ה-19 לפני הספירה), שבהם נזכר גם מלך ירושלים. אזכור נוסף הוא בטקסים מאגיים שנערכו נגד האלה/השדה "למשתו" במסופוטמיה. בכתבי המארות נכתבו שמות השליטים הכנעניים ואויבים אחרים של מצרים על גבי צלמיות וקעריות, ואלה נופצו במכוון כדי לגרום נזק לאויבי מצרים ולהביא לכיליונם של השליטים הכנענים המקוללים.
לדברי פרופ' גליל: "הכתובות החדשות מירושלים מלמדות על שתי תופעות לשוניות חשובות ביותר שלא היו ידועות לנו עד היום: בירושלים נולדה ה"א הידיעה, כלומר, זה השימוש הקדום ביותר בה"א הידיעה בשפות השמיות. הופעה זו קודמת בכ-250 שנה להופעת ה"א הידיעה בכתובות הפינקיות מגבל, וקודמת גם להופעת ה"א הידיעה בטקסטים הקדומים המצוים במקרא כגון שירת דבורה. כמו כן, יש כאן סיוע נוסף לכך שהשימוש באמות קריאה לא היה סדיר בימים ההם: לרוב הכתיב היה חסר, אבל לעיתים היה שימוש בכתיב מלא. תופעה זו ניכרת כבר בכתובות האוגריתיות, וכן גם בלוח האבן מירושלים ובכתובת מהר עיבל, שהייתה לי הזכות הגדולה לפענח אותן".
לדבריו, זו ראיה נוספת לכך שירושלים בעת ההיא הייתה לא רק עיר מבוצרת וחזקה אלא גם מרכז תרבותי חשוב מאוד, שבו חיו סופרים מעולים שהיו מסוגלים לכתוב את הכתובות האלה, המלמדות גם על האמונות של אנשי העיר, לרבות הנוהג לכתוב קללות ולערוך טקסי כישוף.
אלי שוקרון, שניהל את החפירה בעיר דוד, הוסיף כי "מדובר בממצא חשוב, שכן הוא מהווה סיוע נוסף לתארוך הממצאים ליד מעיין הגיחון לתקופת הברונזה. ממצאים נוספים שנתגלו באזור מלמדים שהביצורים האדירים ליד הגיחון המשיכו להתקיים ברציפות מתקופת הברונזה התיכונה ב עד סוף מאה ח' לפנסה"נ, במשך כאלף שנה, והם מעידים על עוצמתה וחוסנה של ירושלים הכנענית, וגם של ירושלים, בירת האימפריה הישראלית בימי דוד ושלמה, שהייתה עיר מבוצרת וכללה חומות שגובהן השתמר לגובה של שמונה מטר, ולרוחב של 3.5 מטר".
הכתובות נבחנו גם בידי פרופ' שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל למקרא, ועורך סדרת "מקרא לישראל" וכתב העת IEJ, ובידי פרופ' דניאל סיון, מבכירי חוקרי הלשון בעולם, שאישרו את קריאתיו של פרופ' גרשון גליל.
