בזה אחר זה נאמו עשרות מנהיגים מרחבי העולם בוועידת האקלים המתקיימת בגלזגו. חלקם הזכירו את הצורך בצמצום מיידי של פליטות גזי חממה, ואחרים לקחו את הזמן - כמו ראש ממשלת הודו שהצהיר כי ארצו תפסיק את פליטת גזי החממה עד שנת 2070 – 20 שנה אחרי היעד. נשיא סין, שלא טרח להגיע לגלזגו, הסתפק בהודעה כתובה ובה התחייבות לאיפוס הפליטות עד שנת 2060.
ראש ממשלת ברבדוס בנאום בוועידת האקלים
אבל יש מדינות שלהן אין כל כך זמן והמשך ההתחממות הגלובלית עשויה למחוק אותן מהמפה, פשוטו כמשמעו. בנאומו באירוע הפתיחה של הוועידה אמר ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, כי במקרה שההתחממות תגיע ל-4 מעלות יותר מאשר לפני המהפכה התעשייתית – ערים כמו מיאמי, אלכסנדריה ושנגחאי יוצפו. אבל יש כאלה שחוששים להיעלם גם אם יהיה מדובר בהתחממות של שתי מעלות. כמה דקות לאחר שראש הממשלה, נפתלי בנט, הצהיר כי ישראל תגיע לאפס פליטות עד 2050 והציג את היכולת הישראלית לסייע בטכנולוגיות ירוקות, עלתה לאותו דוכן נואמים ראש ממשלת ברבדוס, מיה מוטלי. "1.5 מעלות זה מה שאנחנו צריכים. עלייה של שתי מעלות היא גזר דין מוות לתושבי אנטיגואה וברבודה, לתושבי המלדיביים, לדומיניקה ופיג'י, למוזמביק וכן לתושבי סמואה וברבדוס", היא אמרה. "אנחנו חופרים את הקברים שלנו".
בנאום שבו מתחה ביקורת על מנהיגי המדינות העשירות, היא הוסיפה: "האם אנחנו באמת מתכוונים לעזוב את סקוטלנד בלי התוצאות והשאיפות הנדרשות להצלת חיי בני אדם וכוכב הלכת שלנו?" מוטל, שלא הסתירה את כעסה, התייחסה לתמונות ולסרטונים שהוצגו על המסך בוועידה, לאחר נאומו של ג'ונסון. "כמה עוד תמונות של אנשים עלינו לראות על המסכים האלה? האם אנחנו כל כך מסונוורים עד שאיננו יכולים להעריך את זעקת האנושות?"
ראש ממשלת ברבדוס, מדינה הנמצאת באוקיינוס האטלנטי - מזרחית לים הקריבי, פנתה שוב למנהיגי העולם בסיום נאומה ואמרה: "באנו לכאן על מנת לומר 'תנסו יותר'. האנשים שלנו, העולם, כוכב הלכת שלנו, זקוקים למעשים עכשיו, לא בשנה הבאה, לא בעשור הבא". בסיום נאומה זכתה מולטי לתשואות מראשי המדינות שהקשיבו לה בקשב רב, אך לא ברור אם יפתחו את הארנקים על מנת לסייע למדינות שבאמת עומדות בחזית של משבר האקלים.
גם נשיא איי סיישל, שעלה לנאום מעט אחרי נשיא ארצות הברית, התייחס לסכנות היעלמות האיים באוקיינוס. ואבל ראמקלאוואן אמר בנאומו בוועידה בגלזגו: "אנחנו כבר מתנשפים בהישרדות שלנו. לפעול מחר זו לא אופציה, כי זה יהיה מאוחר מדי".
נשיא האיים המלדיביים, איבריהם מוחמד סוליך, הציג עמדה דומה: "מה צריך לעשות כדי שתקשיבו לנו? האיים שלנו מוצפים באיטיות, אחד אחרי השני".
פרנק ביינימרמה, ראש ממשלת פיג'י, שגם ארצו עלולה להיפגע מעליית מפלס פני הים, כתוצאה מהמסת הקרחונים, אמר: "המדע ברור. שום עיר, שום קהילה ושום מערכת אקולוגית ייפגעו אם ההתחממות תהיה מעל 1.5 מעלות, כולל האוקיינוסים שלנו, הריאות של כדור הארץ".
ועידת האקלים החשובה ביותר
מאז 1992 נפגשים נציגים מרחבי העולם כדי לדון בהתחממות כדור הארץ, כמעט מדי שנה. הסכם פריז בדצמבר 2015 היווה תפנית גדולה בהתנהלות המדינות, כאשר עד אז רק המדינות המפותחות היו מחויבות להפחתת פליטות גזי חממה, לפי אמנת קיוטו, שנחתמה ב-1999. אלא שהמדינות המזהמות הגדולות הן מדינות מתפתחות כמו סין, הודו ודרום אפריקה. הסכם פריז כלל את כל מדינות העולם. כל אחד הצהיר אז מה הוא יכול לעשות. מדובר היה בהצהרה ולא בהתחייבות.
בנט: "ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי אקלים"
(צילום: רויטרס)
אז למה השנה הוועידה כל כך חשובה? "את הסכם פריז אף אחד לא ישנה, אבל כנראה שהוא לא היה מספיק שאפתני. הוא לא קבע איפוס פליטות, שעכשיו כולם מדברים עליו כשיעד הוא שנת 2050", הסבירה איילת רוזן, ראש אגף הסכמים סביבתיים רב צדדיים במשרד להגנת הסביבה. "הוועידה יכולה לקבל כל מיני החלטות. לכן זה חשוב כי יש יוזמות חדשות. יש קונצנזוס שהמצב יותר גרוע".
בריטניה רוצה למצב עצמה כמנהיגה ולכן הגישה יעד של הפחתה של 78 אחוז פליטות לשנת 2035. "הם רוצים להראות שהם הולכים יותר רחוק. זה השילוב של העבודה של האמנה והלחץ הפוליטי ללכת מעבר להסכם פריז ולהתחייב ליותר", אמרה רוזן. אגב, בריטניה - כך על פי דיווחים בכלי תקשורת במדינה - מנסה לשכנע מדינות ברחבי העולם לפעול ליעדים שאפתניים יותר. בין היתר ייתכן שבריטניה תנסה לסייע להודו לצמצם מהר יותר את פליטות גזי החממה.
"השנה, במסגרת ההחלטות האפורות של ההסכם, יש דגש על השקיפות", אמרה רוזן. "עכשיו עובדים במשך ימים על איך תיראה טבלת הדיווח. בפירוט של כל עמודה וסעיף. זה החלק החשוב של הדיונים". מחר עוד ינאמו עוד כמה עשרות מנהיגים מרחבי העולם ולאחר מכן הם יעזבו את גלזגו וישאירו את צוותי העבודה לגבש הסכמות ויעדים. הוועידה תימשך עד יום שישי בשבוע הבא.
ביידן: "אנחנו עדיין לא עומדים ביעד"
(צילום: רויטרס)
"חוק האקלים" התקוע בישראל
ומה יעשו בישראל אחרי הוועידה? גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אמרה כי הוועידה ממצבת את המשרד בעמדת משא ומתן עדיפה לקראת הדיונים על חוק האקלים - חוק שירד בינתיים מסדר היום. "ראש הממשלה אמר אפס פליטות. נתן תקציבים. הדבר הכי חשוב זה חוק אקלים. אנחנו ממוקדים בזה. עכשיו צריך שהיעדים יהיו כתובים בחוק. חייב שיהיה תסקיר אקלים לכל ההחלטות המדיניות. כל משרד צריך להכין תוכנית לשינוי אקלים ותוכנית יישום. אלה הדברים שחייבים להיות בחוק האקלים. יש חילוקי דעות על יעדים. שאלה של סמכויות. על התסקיר יש מחלוקת גדולה כי חוששים שהוא יכול למנוע פיתוח".
כהן הוסיפה: "משרד המשפטים גם נתן הערות. המו"מ נעצר לפני שבועיים. אבל אנחנו לא מתחילים מאותו מקום שהיינו. אנחנו מגיעים עכשיו ממקום יותר שאפתני. עכשיו אקלים נהיה סקסי. כולם רוצים לנגוס בזה. עד כמה זמן אף אחד לא רצה לדבר איתנו".
מנהיגי העולם מגיעים לוועידת גלזגו
(צילום: רויטרס)
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה אמרה שהיא תולה תקוות במנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, שמכיר היטב את רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון. "התוכנית שלו היא לטפל בבירוקרטיה בגופים האלה כדי לקדם מיזמים לאנרגיה ירוקה, בין היתר פרויקטים סולאריים", היא אמרה.
