כתובת נדירה ביוונית מהתקופה הביזנטית, המהווה פרפרזה של פרק פ"ו מספר תהילים, התגלתה בחפירות מבצר הורקניה, אתר ארכיאולוגי מבודד במדבר יהודה. פרויקט החפירות, שבראשו עומדים ד"ר אורן גוטפלד ומיכל הבר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, התקיים בעקבות פעילות הולכת וגוברת של שודדי עתיקות במקום.
6 צפייה בגלריה
כתובת היוונית השלמה שהתגלה ב"אולם האמנות," ובה פרפרזה של פסוק מתהילים
(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)
מבצר הורקניה שוכן על כיפה מבודדת החולשת על סביבתה כ-250 מטרים מעל פני בקעת הורקניה, כ-17 ק״מ מדרום-מזרח לירושלים ו-8 ק״מ מדרום-מערב לקומראן. למעט מספר בדיקות וסקרים שנערכו באתר לאורך השנים, טרם נערכה בו חפירה ארכיאולוגית מדעית מסודרת עד לעונה זו, בין היתר כיוון שהמקום נמצא בשטח צבאי וגם מפני שדרכי הגישה אליו הן מורכבות.
המשלחת התמקדה בשני שטחי חפירה עיקריים. בקצה הדרומי-מערבי של הפסגה נחשפו קטעי ביצורים מימי בית המקדש השני, בהם חומה איתנה ומגדל שמירה. ד״ר גוטפלד הסביר: ״בביצורים אנו מבחינים באלמנטים אדריכליים המזכירים את התמונה בהרודיון, כחלק מאותו חזון בנייה של הורדוס - אם כי בקנה מידה מצומצם יותר. ייתכן שהעבודה נעשתה אפילו על ידי אותם מהנדסים ובנאים. זה לא במקרה שאנו מכנים את הורקניה ׳האחות הקטנה של הרודיון'".
(צילום: יודן פלייטמן, קמ"ט ארכיאולוגיה)
בחלקו הצפוני-מערבי של ההר, המשלחת הסירה שכבת מפולת מסיבית של אבני בנייה שקרסו מהקומה העליונה אל תוך אולם בקומת המרתף של מבנה רחב. לאורך קירותיו הפנימיים של האולם שולבו אומנות (עמודים בנויים ואחוזים בקירות, בדרך כלל בעלי מתאר רבוע), אחת מול השנייה, דבר שמרמז על הימצאותן של קשתות שתמכו בתקרה ובקומה עליונה של המנזר - שלא שרדו.
במהלך החפירה, התגלתה על רצפת הטיח הפשוטה של האולם אבן בנייה גדולה המונחת על צידה ועליה, בצבע אדום, תשע או עשר שורות של טקסט וצלב בראשן. הבר וד"ר גוטפלד זיהו את הכתב כיוונית קוֹינֵה - השפה שבה נכתבה הברית החדשה- אך פנו לקולגה שלהם, האפיגרף ד"ר אבנר אקר מאוניברסיטת בר-אילן, לפיענוח הכתב. מקריאה ראשונית (סוף הטקסט אינו קריא), עולה שמדובר בפרפרזה של תהילים פרק פ"ו, "תפילה לדוד."
בעוד שהשורות המקוריות הן "תְּפִלָּ֗ה לְדָוִ֥ד הַטֵּֽה-יְהוָ֣ה אָזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי-עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי: שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי...", בגרסה מהורקניה נכתב:
ד"ר אקר הסביר כי "מדובר באחד ממזמורי התהילים הנפוצים ביותר בליטורגיה הנוצרית בעת העתיקה. ככל הנראה אחד הנזירים צייר גרפיטי של הצלב על הקיר ומתחתיו רשם תפילה שהכיר היטב". לדבריו, "לפי סגנון הכתב, הכתובת מתוארכת לא יאוחר למחצית הראשונה של המאה ה-6 לספירה". הוא אף ציין כי "כמה שגיאות תחביר שנעשו בתעתיק מעידות שכותב השורות לא דיבר יוונית כשפת אם, אלא היה יליד האזור, אולי אפילו מקומי, ודובר שפה שמית".
כתובת נוספת נחשפה מתחת לשכבת המפולת באולם, גם היא של אבן בנייה, אך קריאתה טרם הושלמה. הבר אמרה: "למעט ממצאים ברקורד ההיסטורי והארכיאולוגי יש חשיבות רבה כפי שיש לכתובות. יש להדגיש שכתובות אלה הן בעצם הראשונות שהתגלו בחפירה סטרטיגרפית מסודרת מתועדת באתר. אנחנו מכירים את פיסות הפפירוסים מראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת, חלקן הגיעו לשוק העתיקות וחלקן נמצאו באתר עצמו, אך בשני המקרים מקורם המדויק לא ידוע".
6 צפייה בגלריה
אורן גוטפלד (שמאל), מנהל שותף לחפירה, ויוסוף אבו-עמאריה, חבר בצוות השימור של גן לאומי הרודיון, עם אבן המפתח של כרכוב מונומנטלי שהתגלה בין שכבת המפולת ב"אולם האמנות. הכרכוב ככל הנראה מתוארך לימי הבית השני, אך ניתן להבחין בחריטה של צלב במדליון שבמרכז האבן, מה שרומז על שימוש משני בשלב המנזר בתקופה הביזנטית והאסלאמית הקדומה
(צילום: מיכל הבר, האוניברסיטה העברית בירושלים)
בנוסף גילו חברי המשלחת טבעת זהב זעירה, בקוטר של כ-1 ס"מ בלבד, המתאימה לילד או לילדה. הטבעת משובצת באבן טורקיז אובאלית ועליה כתובת חרוטה בערבית כופית. ד"ר ניצן אמיתי-פרייס, מומחית לאפיגרפיה ערבית מהאוניברסיטה העברית, ציינה כי "סגנון הכתב מתאים לראשית התקופה האסלאמית, בימי הח'ליפות האומאית במאות ה-7 וה-8 לספירה". היא הוסיפה כי "קיים מאפיין ייחודי בכתובת, כאשר המילה הראשונה והשלישית כתובה בכתב ראי, דבר שאולי מעיד על שימוש הטבעת כחותם". ד"ר אמיתי-פרייס פיענחה את הכתובת המיניאטורית: مَا شَاءَ ٱللَّٰهُ משאללה, או "מה שהאל רצה".
לגבי מקורה של אבן הטורקיז ששובצה בטבעת, ציינה ד"ר אמיתי-פרייס כי "הטורקיז בתקופה זו הגיע מח'וראסאן או מנישאפור, כיום באיראן. המסלול שעשתה הטבעת בדרכה להורקניה יישאר בגדר תעלומה, כמו גם זהות מי שענדה אותה.
6 צפייה בגלריה
טבעת זהב וטורקיז שהתגלתה בין שכבת המפולת ב"אולם האמנות", הנושאת כתובת חרוטה בערבית קדומה
(צילום: טל רוגובסקי, האוניברסיטה העברית)
6 צפייה בגלריה
טבעת זהב וטורקיז שהתגלתה בין שכבת המפולת ב"אולם האמנות", הנושאת כתובת חרוטה בערבית קדומה
(צילום: מיכל הבר, האוניברסיטה העברית)
קצין המטה לארכיאולוגיה במנהל האזרחי, בני הר-אבן, התייחס לחפירות במקום: "המנהל האזרחי ימשיך לפעול ללא לאות למען שמירת ופיתוח האתרים הארכיאולוגים ברחבי יהודה ושומרון. אנו שמחים במיוחד לפעול בשיתוף פעולה ביחד עם המוסדות האקדמיים המובילים בארץ וכלל הגורמים העוסקים בארכיאולוגיה של ארץ ישראל על-מנת לחשוף את העבר העתיק והעשיר במרחב".
לצד ההתרגשות והציפייה להמשך החפירות, הבר וגוטפלד מעריכים את המורכבות של השמירה על האתר. הם מדגישים את הסיוע שמקבלים מקמ"ט ארכיאולוגיה בבלימת תופעת שוד העתיקו. השניים אמרו: "אנחנו מודעים לכך שעצם החפירות עלול לעורר את שודדי העתיקות, אך הם היו לפנינו וכנראה שימשיכו גם אחרינו. יחד עם זאת, נזקי השוד מדגישים את הצורך בחפירות מדעיות, בוודאי באתר רגיש כמו הורקניה. שם, ובאתרים אחרים, קיים סוג של מרוץ נגד הזמן".
בחפירות השתתפו גם חוקרים מאוניברסיטת קרסון-ניומן (ג׳פרסון סיטי, טנסי) וארגון American Veterans Archaeological Recovery. החפירות נמשכו במשך כארבעה שבועות. החוקרים כבר מצפים לעונת החפירות הבאה באתר, המתוכננת לתחילת השנה הקרובה.
