ארכיאולוגים בגאורגיה מצאו שן שמתוארכת ללפני 1.8 מיליון שנה, השייכת למין אנושי קדום. לדבריהם, הדבר מראה שבאזור הייתה אחת ההתיישבויות המוקדמות ביותר באירופה של האדם הפרהיסטורי, אולי המוקדמת ביותר מחוץ לאפריקה.
שן של אדם קדום, שחי לפני 1.8 מיליון שנה, התגלתה בגיאורגיה
(צילום: רויטרס)
השן התגלתה ליד הכפר אורוזמני, הנמצא כ-100 ק"מ דרומית-מערבית לבירת גאורגיה טביליסי. הכפר שוכן לא רחוק מדמניסי, המקום שבו נמצאו גולגולות אנושיות בנות כ-1.8 מיליון שנה - בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת ובתחילת המאה הנוכחית. הממצאים מדמניסי היו העתיקים ביותר מסוג זה בכל מקום בעולם, פרט ליבשת אפריקה, והם שינו את ההבנה של המדענים לגבי האבולוציה המוקדמת של האדם ודפוסי הנדידה.
החוקרים אמרו כי התגלית האחרונה מספקת ראיות נוספות לכך שאזור דרום הקווקז ההררי היה ככל הנראה אחד המקומות הראשונים, שבהם התיישבו בני אדם לאחר שהיגרו מאפריקה. "אורוזמני, יחד עם דמניסי, מייצגים את מרכז התפוצה העתיקה ביותר של בני אדם קדומים בעולם, מחוץ לאפריקה", אמרו במרכז הלאומי לארכיאולוגיה ופרהיסטוריה של גאורגיה.
גיורג'י בידז'ינשווילי, העומד בראש צוות החוקרים, אמר כי הוא סבור שהשן שייכות ל"בן דוד" של זזווה ומזיה, השמות שניתנו לשתי הגולגלות הכמעט שלמות, שנמצאו לפני כ-1.8 מיליו שנה בדמניסי.
"ההשלכות, לא רק לגבי האתר הזה, אלא על גאורגיה והסיפור של בני אדם שעזבו את אפריקה לפני 1.8 מיליון שנה - הן עצומות", אמר החוקר הבריטי ג'ק פרט, שמצא את השן הקדומה. "הדבר מחזק את גאורגיה כמקום חשוב באמת לפליאונתרופולוגיה ולסיפור האנושי בכלל", אמר פרט לסוכנות הידיעות רויטרס.
מאובני בני האדם הקדומים ביותר התגלו באפריקה והם מתוארכים ללפני 2.8 מיליון שנה. מדובר בלסת חלקית שהתגלתה באתיופיה של ימינו. מדענים מאמינים שבני אדם קדומים, החלו כנראה לנדוד מאפריקה לפני כ-2 מיליון שנים.
