המאבק הסביבתי בנוגע לכריית פוספט בשדה בריר בנגב, בסמוך לערים כסייפה וערד וליישובי הפזורה הבדואית, הוא המאבק הסביבתי הוותיק ביותר בישראל. על הפרק שאלות של בריאות והגנת סביבה לצד תעסוקה וכלכלה וסוגיות חברתיות, כשמצד אחד עומדים תושבי האזור ומנגד חברת ICL-רותם, ובתווך ממשלות ישראל לדורותיהן המזגזגות לכאן ולכאן.
רבות נכתב ונאמר ב-30 השנים האחרונות על הכרייה בשדה בריר, וגם הוכנו אין ספור מסמכים, תוכניות ודו"חות. אך בסיבוב האחרון של הדיונים, הובילה השרה היוצאת להגנת הסביבה, תמר זנדברג, קו חדש וחשוב לבחינת כלל משק הפוספט בישראל, ובתוך כך להחלטת ממשלה מינואר 2022 כי "בטרם קידום התמ"א המפורטת למתחם שדה בריר, כולל כל התקדמות נוספת על העבודה על תסקיר ההשפעה על הסביבה, תקיים הממשלה דיון, על בסיס בחינה של משרדי הממשלה הרלוונטיים אשר יביאו לפניה נתונים מעודכנים בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל, זאת בהתייחס בין היתר להיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים של כריית פוספטים".
החלטה זו הובילה לעבודה חדשה של המשרד "לבחינת מדיניות כריית הפוספטים" בישראל, תוך התייחסות למקרה הבוחן של שדה בריר, ולעמדה חדשה של המשרד בנוגע ל"מדיניות הניצול של משאב הפוספט בישראל", שהעבירה השרה למזכיר הממשלה. ומה השורה התחתונה של המדיניות והעמדה החדשים? שאין ממש שורה תחתונה. כלומר לא רק שאין קביעה ברורה האם לכרות או לא לכרות בשדה בריר, גם אין קביעה ברורה לגבי המשך פיתוח משק הפוספט בישראל ככלל. יתרה מכך, נראה כי עכשיו אין מניעה להמשיך ולקדם את התכנון של הכרייה בשדה בריר.
אמנם השרה מציינת במכתבה כי "על פי הבחינה שנעשתה במשרד להגנת הסביבה, נמצא שישנם קשיים סביבתיים, חברתיים וכלכליים משמעותיים בהמשך קידום ניצול משאב הפוספט במתווה הנוכחי", וגם "הבחינה שנעשתה מעלה סימן שאלה גם באשר לישימות קידום תכנית הכרייה בשדה בריר", אך כל אלה, מעבר לכך שהם פרשנות קצת מרחיקת לכת של הנתונים, מסתמכים בעיקר על סוגיות חברתיות וכלכליות, כגון פינוי תושבי הפזורה הבדואית מהאזור והיקף תמלוגים נמוך, נושאים חשובים אבל לא סביבתיים. למעשה עיקר המסמך של המשרד להגנת הסביבה הוא כלכלי-תעסוקתי ולא סביבתי ובטח ובטח לא בריאותי, כאשר ההמלצות שבו הן בעיקר לבחינה סביבתית כזו או אחרת במקרה ויוחלט לקדם כרייה.
העבודה החדשה אמנם סוקרת את ההשפעות הסביבתיות השליליות של תהליך הכרייה של הפוספט כמו גם של תעשיית ההמשך להשבחת הסלע והכנת מוצרים שונים, בהתייחס לזיהום אוויר, קרקע ומקורות מים, רעש וקרינה והשפעה אקולוגית ונופית. אך לא רק שאין בבחינה הזו התייחסות ספציפית לבריאות, מעבר להשפעה הישירה של זיהום אוויר על בריאות הציבור שמגולמת בערכי הסביבה, אלא שגם בהתייחס להיבטים סביבתיים היא לא ממש משנה את המצב הקיים. למשל, המסמך מציין כי שינויים בערכי סביבה, במקדמי פליטה, בנתוני רקע ובנתונים לגבי היקף הכרייה והיקף האוכלוסייה הסמוכה לשדה בריר, בהשוואה לתסקיר הסביבה האחרון שנערך באזור "עשויים להקשות על עמידה בערכים הקבועים בחוק אוויר נקי ועל מימוש העתודות". אולם בשורה התחתונה ערכי הסביבה של חלקיקים בגדלים שונים, שהם המזהם העיקרי בתהליך הכרייה לא השתנו, אלא ערכי היעד שאינם משמשים לפיקוח ולאכיפה או להכנת תסקירים סביבתיים, וכדי לקבוע מה יהיה בעתיד הכרייה בשדה בריר יש לבצע את החישובים ולבחון את ההגנות הסביבתיות המוצעות, כפי שנדרש גם לפני כן.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןגם בהתייחס להשבחת הפוספט לאחר הכרייה המשרד אמנם מציין כי: "תעשיית ההמשך של העשרת ועיבוד הפוספטים היא בין מקורות הפליטה הגדולים ביותר של מזהמי אוויר בישראל", "כמות השפכים המסוכנים המיוצרים במפעל רותם הנה מבין הגדולות ביותר בישראל", במפעל נערמו עד כה כמויות עצומות של פוסלת פוספוגבס רעילה, וגם ש"מפעלי רותם מדורגים מידי שנה במסגרת מדד ההשפעה הסביבתית (השלילית-ע.ו.) הנערך על ידי המשרד" והעלות החיצונית של פעילותם גבוהה מאוד. אולם השורה התחתונה היא ש"בבחינת ההשפעות הסביבתיות של משק הפוספטים בישראל יש לבחון גם את ההשפעות הסביבתיות והסיכונים הסביבתיים של תעשיית ההעשרה והעיבוד של הפוספט (תעשיית ההמשך). יש לבחון אמצעים להפחתת וטיפול בהשפעות סביבתיות אלו בהקשר לכל זיכיון עתידי". ואי אפשר שלא לשאול את השאלה מדוע המשרד האמון על הנושא לא עושה כבר עכשיו מה שצריך כדי להפחית את ההשפעה הסביבתית של המפעל?
יש לומר ביושר, השרה זנדברג ביקשה לסמן רף גבוה יותר בסוגיית ניהול המשאבים הלאומיים והתהליכים התעשייתיים הכרוכים בהם, תוך התייחסות למציאות משתנה של משבר אקולוגי-אקלימי, שמשפיע גם על הכלכלה המקומית והעולמית, ולסוגיות של צדק חברתי וסביבתי. אבל העבודה של המשרד להגנת הסביבה מכשירה את המשך הקידום של התוכנית הכרייה בשדה בריר. עם זאת יש לקוות שאותן המלצות לבחינת ההשפעות הסביבתיות של הכרייה ותהליכי ההמשך ולעדכון התקנים והנתונים יעמדו לנגד אנשי המשרד להגנת הסביבה, השר או השרה החדשים וממשלת ישראל הנכנסת בהמשך.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
