ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
המשנה למנכ"ל קבוצת דוראל אנרגיה, יוני חנציס, סיפר הבוקר (יום שלישי) בוועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו"ידיעות אחרונות" כיצד התמודדה החברה עם טבח 7 באוקטובר, מה החסמים שאיתם היא מתמודדת בישראל - ואיפה אנחנו עומדים ביחס לעולם.
(צילום: סיני דודפור streame)
חנציס סיפר: "יש לנו כמעט אלף מתקנים סולאריים שעובדים מצפון עד דרום, ומטבע הדברים גם ריכוז משמעותי של מתקני סולר ואגירה. מדובר בעלות של מאות מיליוני שקלים בעוטף עזה, קיבוצים שהם קו ראשון כמו כרם שלום, חולית, כפר עזה ועוד. כמו כל חברה ציונית, 7 באוקטובר תפס אותנו עם עשרות עובדים במילואים - ועם הנהלות של קיבוצים שפשוט נמחקו".
לדברי חנציס, "דוראל מוכרת חשמל, וחשמל זה מוצר חיוני. בסוף ההצגה חייבת להימשך. אני חושב שאם מסתכלים על איזושהי נקודת אור אחת בתוך המנהרה החשוכה הזאת של 7 באוקטובר, אז ההתנהלות של מתקני האנרגיה מתחדשת במרחב מקבלת צל"ש. מה שבאמת פעם היה אירוע סביבתי, ועם השנים גם הפך להיות אירוע כלכלי - העלות של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת הוא הכי נמוך - היום מבינים שמדובר באירוע דרמטי לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל".
"אני לא בטוח שאם העוטף היה תלוי באנרגיה פוסילית רגילה על כל מיני תחנות כוח שמרוכזות במרחב, הוא היה מתנהל כמו שהוא התנהל בהתבססות על הרבה מאוד אנרגיה מתחדשת שיש שם", אמר חנציס.
חנציס ציין כי משק החשמל הישראלי הוא ריכוזי מאוד, "במובן שאנחנו מתבססים על מעט מקורות ייצור גדולים, כמו תחנות כוח שאחראיות על עיקר הייצור במדינת ישראל. במדינה שתרחיש הייחוס שלה מדרום, מזרח וצפון הוא התרחיש הרקטי, זה דבר בלתי נתפס. המדינה שלנו היום היא ב-13% אנרגיה מתחדשת, ומה שהתחיל בכלכלה ובסביבה היום הוא באמת הכרח ביטחוני וצריך לעשות יותר. יש מדינות שחוצות את ה-40% וה-50%, ואין סיבה שמדינת ישראל תישאר מאחור".
"כשאנחנו עובדים עם הרגולטור אנחנו גם לא מבקשים דחיפה", אמר. "אנחנו יזם, אנחנו יודעים לעבוד בשוק חופשי, יש לנו את ההון, יש לנו את הטכנולוגיה, יש לנו את העסקאות, את המתקנים. אנחנו רק צריכים סביבה רגולטורית שתאפשר לנו לרוץ מהר. זה מה שאנחנו רוצים. אנחנו צריכים לרוץ מהר יותר, גם מתוך ציונות. אנחנו עובדים גם באירופה ובארה"ב, והיכולת לקדם שם מתקנים היא הרבה יותר מהירה".
לדבריו, "היינו מאוד שמחים אם יהיה גוף מתכלל עם שיניים שירוץ על כל מנעד הדיסציפלינות שעובדות. זה תכנון, רשות מקרקעי ישראל, חברת חשמל, נגה. צריך פה גוף שרואה את הכול כי התחום הזה מורכב מאוד. יש שני חסמים מרכזיים שחייבים לטפל בהם SOS. אחד, חסם הרשת. בסוף בישראל הייצור הוא בפריפריה. צריך לשנע את החשמל הזה למוקדי הצריכה למרכז. רשת החשמל שלנו לא מספיק מפותחת כדי לקבל את החשמל של המתקנים שאנחנו רוצים להקים. הדבר השני - אנחנו מדינה קטנה, ואמנם משופעת בהרבה מאוד שמש אבל מדינה קטנה. אין פה הרבה קרקע וזה גם חסם שצריך לטפל בו".
הוא הדגיש: "יש פתרונות לחסמים האלה. על הרשת אפשר להתגבר עם שילוב של הרבה מאוד אגירה, פשוט בטריות שאוגרות את החשמל שמיוצר ביום, פורקות אותו לרשת אחר הצהריים כשיש פחות לחץ על הרשת, ומאפשרת להאיץ את חיבור המתקנים הסולאריים. גם לחסם הקרקע יש פתרון - תכנון נכון של השימוש. על כל חטיבת קרקע רוצים לעשות גם נדל"ן, גם חקלאות, גם סולר, גם עתודות קרקע, אז בואו נעשה דו-שימוש בקרקע. הפתרון המסתמן למשק החשמל הישראלי הוא פשוט דו-שימוש בקרקע, אגרו-וולטאי, אלה מתקני סולר משולבים במתקני חקלאות שהשימוש התכנוני בהם הוא הרבה יותר נכון".
חנציס אמר כי "חייבים גם להגיד שקורים גם דברים טובים ואני מניח שהקהל מכיר את זה. מקטע האספקה נפתח לתחרות (רפורמת החשמל). זה דבר מצוין. הצרכנים מכירים את זה מצד הצרכן שאפשר לקנות חשמל מכל מיני ספקים, אבל יש גם צד שני למטבע הזה. אנחנו, כמי שמייצרים את החשמל, פתאום יכולים למכור חשמל לא רק לחברת חשמל ולא להיות תלויים בכל מיני מכרזים של רשות החשמל שמעכבים את הקצב. אנחנו מוכרים חשמל בשוק הפרטי לצרכנים גדולים, לחיל, למליסרון, למגדל ועוד. זה מאוד-מאוד מאיץ את הקצב. היום דוראל אחראית על למעלה מ-40% מהחשמל הירוק שנמכר בשוק. זה דבר מצוין".
צפו בריאיון המלא בסרטון שבפתח הכתבה
