משנת 2010 עד 2019 הרגו ציידים למעלה מ-9,600 קרנפים. בקצב המזעזע הזה, הקרנפים ברחבי דרום אפריקה (ביתם של 90% מקרני העולם), שם נותרו על פי ההערכות כ-16 אלף קרנפים בלבד, עלולים להיכחד לחלוטין בתוך פחות מעשור. כעת, חוקרים מאוניברסיטת ויטווטרסרנד ביוהנסבורג, מקווים כי פרויקט חלוצי שכולל שימוש באיזוטופים רדיואקטיביים המוזרקים לקרני הקרנפים, ייתנו מכה רצינית לציד ולסחר הבלתי חוקי בחיות הבר.
מזה שנים שקרני הקרנפים הם סחורה ומצרך מבוקש (ערכם מוערך בכ-65 אלף דולר לק"ג) הן בקרב שווקי המזרח, בהם סבורים כי יש להן סגולות רפואיות (וייטנאם למשל, שם הרפואה המסורתית פופולרית), הן במי שרואה בהן סמל לעושר והן בקרב ציידים ופושעים שרואים בהן בעלות ערך רב יותר מזה של זהב או יהלומים. די בכך שמדובר על אחד מארבעת סוגי הסחר הנפוצים בקרב השוק השחור, לצד סחר בנשק, סמים ובני אדם, כדי להבין את חומרת המצב. המלחמה בעבריינים באה לידי ביטוי בכמה דרכים, בין אם בכוחות שפועלים בשטח ובין אם באמצעות עזרים טכנולוגיים שנוצרו כדי להקל על הגורם האנושי שלא פעל קורס תחת העומס הכרוך בפעילות נגד הציד הבלתי חוקי.
כעת, פרויקט שמובל בראשות פרופ' ג'יימס לרקין, מנהל היחידה לקרינה ופיזיקה רפואית באוניברסיטת ויטווטרסרנד, העונה לשם "ריזוטופ" (Rhisotope), נועד לנסות להפחית באופן משמעותי את הביקוש לקרני קרנפים. פרופ' לרקין הסביר כי כמויות קטנות של חומר רדיואקטיבי יוכנסו לקרן הקרנף בכדי לסייע בזיהויו בשטח. "במהלך השנים הותקנו ברחבי העולם כ-11 אלף מוניטורים שיכולים לזהות קרינה וחומרים רדיואקטיביים בשדות תעופה, בנמלים ובמעברי גבול כדי לסייע במניעת אירועי טרור בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר בארצות הברית. מערכות הבדיקה במעברים יחשפו גם את מי שינסה להבריח את קרני הקרנפים, למשל. לכן, אם נכניס את החומר הרדיואקטיבי לקרן של קרנף שמנוסרת ונלקחת על ידי ציד, נוכל ליירט את הפעולה הזו וגם להוריד את ערך הקרן מבחינת שוויה הכספי, שכן אף אחד לא ירצה סחורה רדיואקטיבית שעלולה להזיק לו", הסביר פרופ' לרקין ומקווה כי זה יוכל לסייע בעתיד גם כנגד סחר בלתי חוקי של פריטים אחרים שמוברחים.
הפרויקט החדשני הוא אמנם פרי יוזמתה של האוניברסיטה הדרום אפריקנית, אך הוא מבצוע בשיתוף פעולה עם ארגון המדע והטכנולוגיה הגרעינית האוסטרלי (ANSTO), אוניברסיטת קולורדו סטייט (ארה"ב), התאגיד הממלכתי לאנרגיה אטומית - רוסאטום (רוסיה) ותאגיד האנרגיה הגרעינית של דרום אפריקה (Necsa), כמו גם מדענים, חוקרים, בעלי קרנפים בדרום אפריקה והמנתח הווטרינרי ד"ר וויליאם פאולדס.
השלב הראשון של פרויקט המחקר, שהושק במאי האחרון, הוא לוודא שכל מה שיוכנס לגופו של הקרנף יהיה בטוח ולא יסכן אותו. על ידי החדרת כמות מבוקרת של איזוטופים בלתי מזיקים לקרני שני קרנפים בשמורת באפלו קלוף (Buffalo Kloof) שבמחוז הכף המזרחי, איגור ודנבר, יכלו המדענים במהלך שלושה חודשים לעקוב אחר האופן שבו האיזוטופים הלא-רדיואקטיביים משפיעים על הקרנפים. "לקחנו תרכובת בשם פרולין - חומצת אמינו שיש לה אטומי מעקב והזרקנו את זה לקרן. זה יאפשר לנו לעקוב אם יש זליגה מהקרן לגוף הקרנף. זה אחד ההיבטים החשובים של המחקר, כדי לוודא שכל מה שאנו מכניסים לקרן יישאר בתוכה ולא יסב נזק לשאר חלקי הגוף", מסביר פרופ' לרקין.
בשלב הבא, החוקרים יבצעו סריקת CT והדפסה תלת ממדית של ראש קרנף בעל תכונות דומות ליצור החי. הם יכניסו חומר רדיואקטיבי לקרן, ועל ידי הצבת גלאים בחלקים אחרים של הראש, החוקרים יוכלו למדוד מה יהיה המינון אותו חלקים אלה של הראש יקבלו מהחומר הרדיואקטיבי. "זה יאפשר לנו אז לשלוט ולהגביל את כמות החומר הרדיואקטיבי שצריך להכניס לקרן הקרנף", מסביר פרופ' לרקין. לאחר מכן, יורחב הניסוי עם איזוטופים רדיואקטיביים וייבדק על כ-15 קרנפים למשך תקופת התבוננות של שישה חודשים, כדי לוודא שאין תופעות לוואי בהשוואה לקבוצת ביקורת של חמישה קרנפים אחרים.
פרופ' לרקין הוסיף שברגע שהטכניקה תהיה מוכחת, יהיה אפשר לחלוק את ההישג עם מדינות אפריקניות אחרות ובכלל עם מדינות רבות ברחבי העולם, שבהן הקרנפים נמצאים בסכנת הכחדה ממשית. "נמאס לי לראות סרטונים של ציד החיות האלה. תמיד אומרים 'מישהו צריך לעשות משהו בנידון', והבנתי שאולי אני יכול להיות אותו אדם", אומר פרופ' לרקין שניסיונו בהגנה מפני קרינה במכרות הזהב של דרום אפריקה וכן מאבטחה גרעינית היה לסיבה שבגינה החל הפרויקט השאפתני.
המאמצים הציבוריים עקב מצוקת הקרנף - אחד מ"חמשת הגדולים" באפריקה - הצליחו באופן יחסי, הודות לכספים שגויסו ליוזמות נגד צייד והגנה על הקרנפים ובתי הגידול שלהם. אולם ההצלחה היא חלקית ותעיד על כך העובדה שבפארק הלאומי קרוגר, שהוא הגדול ביותר באפריקה ומהגדולים בעולם, מספר הקרנפים צנח בכמעט יותר משני שליש בין השנים 2008-2019. מ-11,800 בשנת 2008 ועד לכ-3,800 קרנפים בלבד בשנת 2019 (כך על פי דו"ח של הגנים הלאומיים בדרום אפריקה).
אפילו בשנה חולפת, עקב נגיף קורונה, חל פיחות של 30% במקרי הציד, אבל בכל זאת נהרגו כמעט 400 קרנפים בשל הרצון להשיג את קרניהם. בנוגע לשנה הנוכחית, המספרים ממשיכים להיות מדאיגים ומראים כי במחצית 2021 נהרגו לפחות 250 קרנפים בדרום אפריקה (83 יותר מהמחצית של השנה החולפת). אם הפיילוט של הפרויקט יצליח, ייתכן כי יהיה מדובר בחלופה טובה שכן הריינג'רים שפועלים בשטח מנסרים בכל שנה וחצי את הקרן של הקרנף כדי להפוך אותו ל'חסר ערך' עבור הציידים ובכך להציל את חייו.
