אסטרונומים זיהו שלושה אסטרואידים, שהוסתרו על ידי בוהק השמש. אורכו של אחד האסטרואידים הוא כ-1.5 ק"מ והוא עלול לפגוע בעתיד הרחוק בכדור הארץ. כך פורסם הלילה (יום ג') במחקר חדש, שפורסם בכתב העת The Astronomical Journal.
צוות בינלאומי של אסטרונומים השתמש במצלמת האנרגיה האפלה (DECam), מצלמת CCD בעלת ביצועים גבוהים של 570 מגה-פיקסל, המותקנת על הטלסקופ ויקטור בלנקו שבמצפה הכוכבים קרו טולולו (Cerro Tololo) בהרי האנדים בצ'ילה, על מנת לזהות אסטרואידים קרובים לכדור הארץ, המסתתרים בבוהק השמש.
האסטרואידים הללו הם חלק מקבוצה חמקמקה, שאורבת בתוך מסלולי כדור הארץ ונגה, שכן בהירות השמש לא מאפשרת לזהות אותם בתצפיות טלסקופיות רגילות. אם לא די בכך, הרי שאחד משלושת האסטרואידים הללו הוא הגוף הגדול ביותר שעלול להיות מסוכן לכדור הארץ, מכל אלה שהתגלו בשמונה השנים האחרונות.
כדי להתמודד עם הקשיים שגורם בוהק השמש, צוות האסטרונומים תצפת במהלך חלון דמדומים קצר, תצפית שהניבה את איתורם של שלישיית אסטרואידים חמקמקה, ביניהם אחד גדול במיוחד שרוחבו 1.5 ק"מ ושמו 2022 AP7, לו מסלול שעלול למקם אותו על המסלול הישיר להתרסקות על כדור הארץ. שני האסטרואידים האחרים, הנקראים 2021 LJ4 ו-2021 PH27, נמצאים על מסלולים בטוחים וללא סיכון לפגיעה בכדור הארץ.
למעשה, האחרון מהווה עניין מיוחד לאסטרונומים ואסטרופיזיקאים, שכן הוא האסטרואיד הידוע הקרוב ביותר לשמש. ככזה, יש לו את השפעות תורת היחסות הכלליות הגדולות ביותר מכל עצם במערכת השמש ובמהלך מסלולו פני השטח שלו מתחממים מספיק כדי להמיס עופרת.
"סקרי הדמדומים שלנו סורקים את האזור בתוך מסלולי כדור הארץ ונוגה לאיתור אסטרואידים", אמר סקוט סנדר שפרד, אסטרונום אמריקני ממכון קרנגי למדע בוושינגטון והמחבר הראשי של המחקר הנוכחי. "עד כה מצאנו שני אסטרואידים גדולים קרוב לכדור הארץ שרוחבם כקילומטר אחד - גודל שמעניק להם את הכינוי רוצחי כוכבי לכת. סביר להניח שנותרו עוד כמה אסטרואידים בגדלים דומים אותם אנו מנסים למצוא, ולאסטרואידים הגדולים שטרם התגלו כנראה יש מסלולים ששומרים אותם בתוך מסלולי כדור הארץ ונוגה רוב הזמן", הסביר שפרד, שלדבריו רק כ-25 אסטרואידים שמסלוליהם נכנסים למסלול כדור הארץ התגלו עד היום בגלל הקושי בתצפית שנפגעת מבוהק השמש.
אגב, לאסטרואיד הראשון והמסוכן מבין השלושה לוקח חמש שנים להשלים מסלול סביב השמש. "אבל עם הזמן, תנועת המסלול שלו תהיה מסונכרנת יותר עם זו של כדור הארץ. לעת עתה, הוא יישאר רחוק מכדור הארץ, אך חשוב להבהיר כי לאסטרואיד הקרוב לכדור הארץ תהיה השפעה הרסנית על החיים כפי שאנו מכירים אותם, שכן יהיה זה אירוע הכחדה המונית כמו שלא נראה על פני כדור הארץ כבר מיליוני שנים", אמר שפרד, שהסביר כי עצמים קרובים לכדור הארץ הם אסטרואידים ושביטים עם מסלול שמציב אותם במרחק של 48.3 מיליון ק"מ מכדור הארץ, אותם נאס"א וארגוני חלל אחרים ברחבי העולם עומלים לזהות ולמנוע מהם להסב נזק ממשי, ממש כמו שלאחרונה נאס"א הוכיחה שהיא יכולה לשנות בהצלחה את תנועתו של אסטרואיד בחלל.
מציאת אסטרואידים ב"מערכת השמש הפנימית" שכוללת את כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים, היא אתגר מורכב, זאת מכיוון שלאסטרונומים יש רק שני חלונות קצרים של 10 דקות בכל לילה כדי לסקור אותה, תוך התמודדות עם אתגרים נוספים כמו למשל שמיים בהירים בשל בוהק השמש ותצפיות שמצריכות מבט דרך שכבה עבה של האטמוספירה של כדור הארץ, מה שעלול לטשטש ולעוות את התצפיות שלהם.
גילוי שלושת האסטרואידים החדשים הללו, למרות שלל האתגרים, מתאפשר הודות ליכולות התצפית הייחודיות של DECam, מכשיר חדיש רחב השדה בעל הביצועים הגבוהים ביותר בעולם, המעניק לאסטרונומים את היכולת ללכוד שטחים גדולים בשמיים ברגישות רבה - כל אלה הינם הכרחיים כאשר מחפשים אסטרואידים הנעים בתוך מסלול כדור הארץ. "נדרשים שטחים גדולים של שמיים מכיוון שהאסטרואידים הפנימיים נדירים, ויש צורך בתמונות עמוקות מכיוון שהאסטרואידים כמעט ולא נראים. כל זה קורה במאבק מול החסרונות שבתצפית על שמי הדמדומים כמו גם האפקט המעוות שמתקבל בשל האטמוספירה של כדור הארץ. DECam יכולה לכסות שטחים גדולים של שמיים עד לעומקים שאינם ניתנים להשגה בטלסקופים קטנים יותר, מה שמאפשר לנו להעמיק יותר, לכסות יותר שטחים ולחקור את 'מערכת השמש הפנימית' בדרכים שלא נעשו קודם לכן", אמר שפרד.
מה יקרה אם אסטרואיד יפגע בכדור הארץ?
בנוסף לזיהוי של אסטרואידים שעלולים להוות איום על כדור הארץ, המחקר הזה הוא צעד חשוב לקראת הבנת התפוצה של עצמים קטנים במערכת השמש. זיהוי עצמים אלה מאפשר לאסטרונומים להבין כיצד אסטרואידים מועברים בכל "מערכת השמש הפנימית" וכיצד אינטראקציות כבידה וחום השמש יכולים לתרום לפיצול שלהם. "מדובר בהזדמנות ייחודית להבין אילו סוגי עצמים אורבים ב"מערכת השמש הפנימית", זאת באמצעות תגליות מדעיות חשובות שכאלה, במקביל לתרומות מדעיות להגנה פלנטרית, שירות חיוני שמועיל לכל האנושות", מבהיר כריס דייוויס מנהל תוכנית הקרן הלאומית למדע עבור המעבדה הלאומית לחקר אסטרונומיה אופטית-אינפרה אדומה (NOIRLab).
