עם ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות, כלים חישוביים ודיגיטליים הולכים ותופסים מקום מרכזי יותר גם במחקר הארכיאולוגי: חוקרי המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית פיתחו תוכנה ייחודית וחדשנית לתיעוד וניתוח דיגיטלי של ממצאים ארכיאולוגיים. בהתבסס על סריקות תלת ממדיות של ממצאים, כמו כלי אבן, צלמיות, מטבעות ושרידי בעלי חיים. תוכנה זו מאפשרת ניתוח אוטומטי, מהיר ויעיל של מגוון היבטים צורניים המשמשים את הארכיאולוגיים להבנת הממצא ופירושו. המאמר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Plos One, הובל על-ידי חברי צוות המעבדה בראשות פרופ' ליאור גרוסמן.
צוות הפיתוח הורכב מארכיאולוגים, כמו גם מאנשי איסוף וניתוח נתונים שבאים מתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב, במטרה לייצר תוכנה מתוחכמת ונוחה לשימוש. באוניברסיטה העברית אמרו כי החיבור הייחודי בין התחומים מעמיד את המעבדה לארכיאולוגיה חישובית בראש תחום הפיתוח העצמאי של יישומים ממוחשבים למחקר ארכיאולוגי.
התוכנה החדשה לא רק מאפשרת ניתוח תלת-ממדי חזותי, אלא גם מתייחסת אל הגיאומטריה של הממצא ומאפשרת לייצא מגוון רחב של נתונים מהותיים באופן אוטומטי, כגון נפח, אורך, גובה ומרכז כובד. "מחקר של תרבויות עתיקות כבר לא צריך להיעשות בשיטות מסורתיות בזכות ההתפתחות הטכנולוגית. כל כפתור בתוכנה נולד מתוך צורך מחקרי, כך למשל זיהוי מרכז הכובד של כלים קדומים יכול לרמז על אופן השימוש בהם", הסבירה פרופ' גרוסמן.
התוכנה החדשה שפיתחו חוקרי המעבדה הצליחה למדוד זוויות של כלי אבן קטנטנים, באורך כשני סנטימטרים, ולשפוך אור על מסורות הייצור והקשרים שבין קבוצות תרבותיות שחיו באזור ארץ ישראל לפני כ-20 אלף שנים.
פרופ' גרוסמן הדגישה כי "זוהי רק דוגמה אחת למחקרים שערכנו בזכות האפשרויות שמציעה התוכנה. ניתוח דיגיטלי של מאפייני הפריטים הארכיאולוגיים מאפשר להתמודד עם שאלות מחקריות שנותרו ללא מענה, ואף לפנות לשאלות וכיווני מחקר חדשים. למשל, זיהוי קשרים תרבותיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, הבנת אופן השימוש בכלי אבן ואפיון שינויים צורניים הנגרמים לממצא על ידי תהליכים טבעיים במהלך קבורתו".
בנוסף למחקר והפיתוח, חוקרי המעבדה משלבים בין השפה החישובית לארכיאולוגיה במטרה להכשיר סטודנטים בכל הרמות להשתמש באפשרויות הטכנולוגיות החדשות בתחום.
