על רקע התחממות כדור הארץ, יתושי האנופלס, נשאי הטפיל מחולל מחלת המלריה, מרחיבים בהדרגה את שטחי המחיה שלהם ומאיימים על בריאותם של רבים. ההתפשטות של היתושים, ושל חרקים נושאי מחלות נוספים, מציבה אתגר חמור בפני האנושות במאבקה נגד מחלות מידבקות, ועלולה לעלות בחייהם של המוני בני אדם החיים באזורים שנחשבו עד כה בטוחים.
ממחקרים שפורסמו בשנים האחרונות עולה כי שינויי האקלים צפויים להוביל לשינוי משמעותי בפיזור המגוון הביולוגי בעולם, שכבר היום הטמפרטורות בו גבוהות ב-1.2 מעלות צלזיוס לעומת התקופה הטרום תעשייתית. מינים שונים מתאימים לנישות אקולוגיות מסוימות – מינים טרופיים, למשל, רגילים לחיות בתנאי לחות, עם טמפרטורה אחידה וגבוהה לאורך כל השנה. אך ההתחממות העולמית משנה את האקלים בכדור הארץ ומזיזה את אזורי המחיה של בעלי החיים צפונה ודרומה מקו המשווה, לכיוון הקטבים.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
השעלת משתוללת: מחלות ללא גבולות
איך התפתחו הנמלים המתחזות?
חיסון ראשון בעולם נגד נגיף ה-RSV
ממצאי מחקר חדש מתיישבים כעת היטב עם תחזיות העבר של מדענים, שלפיהן שינויי האקלים ישפיעו בין השאר על התפוצה של חרקים נושאי מחלות. מהמחקר עולה שהתחזית הזאת כבר מתגשמת עם יתושי האנופלס. מדובר במידע מדאיג ביותר, שכן יתושים אלו מעבירים לבני האדם את הטפיל פלסמודיום, הגורם למחלת המלריה. מדובר במחלה קטלנית שקטלה כמעט 600 אלף איש בשנת 2021 לבדה. היא נפוצה באזורים הטרופיים של העולם, ובמיוחד באפריקה.
חם יותר, רחוק יותר, גבוה יותר
אף על פי שאין עוררין על כך שהטמפרטורה הממוצעת באפריקה עלתה בכחצי מעלה לפחות לאורך מאה השנים האחרונות, קשה לבסס בצורה מהימנה את קיומו של קשר בין עליית הטמפרטורה להרחבת שטח המחיה של היתושים ולהפצת המחלות שהם מעבירים. לשם כך סקרו החוקרים את תפוצת יתושי האנופלס במשך יותר ממאה שנים, מ-1898 עד שנת 2016, על סמך מערכי הנתונים המקיפים ביותר שנאספו אי פעם בנושא הזה. לפי הממצאים, החוקרים מעריכים שבתקופה הנדונה היתושים באפריקה הגדילו את שטחי המחיה שלהם בכ-500 קילומטר דרומה. כמו כן, באזורים הרריים גבוהים, שהיו בעבר קרים מדי עבורם, היתושים התפשטו כ-700 מטר גבוה יותר.
הכיוון והקצב של השינויים בתפוצת החרקים תאמו את מה שאפשר היה לצפות עקב השפעת שינויי האקלים לאורך השנים. כמו כן, הממצאים הללו יכולים להסביר את דפוסי התפשטות המלריה לאזורים חדשים במהלך העשורים האחרונים.
מלריה אינה המחלה היחידה הנישאת על ידי יתושים, והחשש הוא ששינויי האקלים ימשיכו להחדיר מחלות לאזורים חדשים על ידי חרקים נושאי מחלות אחרים, שגבולות אזורי התפוצה שלהם יתרחבו. חקר התחום עשוי לתרום להבנת התהליכים הללו ולסייע במציאת פתרונות שימתנו את השפעתם ויקלו על ההסתגלות אליהם. למשל, ייתכן שיתגלה צורך להשתמש בקוטלי חרקים ובאמצעים למניעת הרבייה שלהם באזורים החדשים שאליהם יגיעו היתושים.
בנוסף, אף שהממצאים תואמים את התחזיות, יש לאסוף נתונים נוספים שיחזקו את ההשערה שלפיה שינויי האקלים הם אכן הגורם העיקרי לשינויים הללו. כמו כן חשוב לבדוק בצורה דומה את תפוצתם של חרקים מעבירי מחלות נוספים. "באופן מוזר, אנחנו יודעים הרבה יותר על העתיד מאשר על ההווה", אומר קולין קרלסון (Carlson) ביולוג בצוות החוקרים, בראיון לאתר The Messenger. "קשה לאסוף את הנתונים בזמן אמת כדי לראות את הדברים האלה בזמן שהם קורים".
תמר לביא, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
