מרחוק הם נראים כמו פרחים ורודים וגדולים, שפרחו לפתע ביער הטרופי. מקרוב יותר ניתן לראות גם את הדבורים שנמשכות אליהם, כפי שהיינו מצפים מפרחים ריחניים ומלאי צוף. אבל ה"פרחים" האלו הם פתיונות עשויים מבשר עוף נא. חוקרים תלו אותם ברחבי היער בקוסטה ריקה כדי למשוך דבורים מסוג מיוחד מאוד: דבורים אוכלות בשר. כשחקרו אותן, הם גילו שהתזונה הייחודית שלהן קשורה לחיידקים החיים במעי שלהן, ששונים מאלו שנמצאים אצל דבורים אחרות. נראה שהחיידקים האלו איפשרו את המעבר מתזונה מבוססת אבקת פרחים וצוף לזו שמבוססת על בשר, ובמיוחד על בשר רקוב.
מבשר לפרחים - ובחזרה
כשאנחנו חושבים על דבורים, אנחנו לרוב מציירים אותן בדמיוננו עפות מפרח לפרח, אוספות אבקה וצוף לשאת בחזרה לכוורת. ואמנם, למרות שהן התפתחו מצרעות אוכלות בשר, כמעט כל מיני הדבורים הם צמחוניים, ומתבססים על מזון מפרחים בלבד. יש מינים, עם זאת, שמשלימים את התפריט עם מעט בשר. הגדילו לעשות שלושה מינים של דבורים, כולם מהסוג Trigona , שמבססים את התזונה שלהם על בשר, ומאכילים בו גם את הזחלים שלהם – מנהג משונה מאוד עבור דבורים. "הדרך הקלה ביותר לתאר דבורים היא כצרעות צמחוניות", "אמרה ג'סיקה מקארו (Maccaro), מהחוקרים החתומים על המחקר החדש, בראיון לאתר Insider. "זה מה שמפריד אותן מהצרעות. זו הסיבה שזה כל כך מפתיע".
הדבורים האלו לא נמנעות לחלוטין מצמחים – את הסוכרים הדרושים להן הן מקבלות מצוף שמקורו לא בפרחים או מפירות. אך רוב מזונן הוא בשר, והן משיגות אותו מפגרים של עופות ויונקים, כך שלעתים קרובות הן אוכלות בשר רקוב – מזון בעייתי עבור רוב בעלי החיים. בבשר רקוב מתרבים חיידקים רבים, שנאבקים זה בזה על הגישה למזון, ומשחררים רעלנים שונים כדי לפגוע במתחריהם. "הסביבה של גוף מת היא ממש רעילה", אמרה מקארו. "זה מכשול רציני שצריך להתגבר עליו".
והדבורים, כך מתברר, אפילו לא אוכלות אותו מיד. מחקרים הראו שלפחות במין אחד מבין השלושה, הדבורים נושאות חלקיקי בשר קטנים על רגליהן, באותו אזור בו דבורים ממין אחר נושאות אבקה, חוזרות אל הכוורת ומאכסנות את הבשר, מעורב ב"דבש", בתאי שעווה מיוחדים. הבשר נמצא שם במשך שבועיים, שבמהלכם הוא מתפרק, ורק אז הן אוכלות אותו ומאכילות בו את הזחלים.
חיידקים של אוכלי נבלות
כדי לגלות כיצד הדבורים עשו את השינוי הדרמטי הזה בתפריט שלהן, החוקרים בחנו את חיידקי המעי של 159 דבורים מ-17 מינים שונים, חלקם אוכלים רק אבקה וצוף, חלקם מוסיפים קצת בשר, וחלק אוכלים בעיקר בשר. הם גילו שהחיידקים במעיהן של הדבורים אוכלות הבשר שונים מאלו של הצמחוניות. "המיקרוביום שלהן היה עשיר בחיידקים אוהבי-חומצה, שלא נמצאים אצל קרוביהן", אמר קווין מק'פרדריק (McFrederick), החוקר הבכיר החתום על המאמר, בהודעה לעיתונות. "החיידקים האלו דומים לאלו שנמצאים אצל נשרים, צבועים ואוכלי נבלות אחרים, ואנחנו משערים שהם עוזרים להגן על בעלי החיים מפני גורמי המחלות שנמצאים בפגרים".
החוקרים אומרים שהדבורים מסתמכות על החיידקים החיים במעיהן אפילו יותר משאנחנו עושים זאת. "המיקרוביום הוא חשוב במיוחד לדבורים, כי החיידקים מבצעים פעולות בסיסיות שאנחנו, בני האדם, לרוב עושים בעצמנו", הסבירה מקארו. במקרה זה, נראה שהדבורים אוכלות הבשר משתמשות בחיידקים ליצירת סביבה חומצית, שמנטרלת את החיידקים גורמי המחלות בבשר, דבר שהקיבה שלנו עושה בדרכים אחרות.
החוקרים מתכוונים להמשיך ולחקור את החיידקים החיים בסימביוזה הדדית עם הדבורים האלו, וגם לנסות ולענות על שאלות אחרות – כמו למשל, מה תהליך העיבוד שהדבורים עושות לבשר שהן מביאות לכוורת, ולמה. "הן מאכסנות את הבשר ואוטמות אותו, הן לא נוגעות בו במשך שבועיים, ואז הן יכולות לאכול אותו", אמרה מקארו. "אנחנו ממש סקרנים לדעת מה קורה שם".
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע