האוניברסיטה העברית השיקה השבוע את "מרכז הפודטק למחקר ופיתוח". מטרת המרכז היא לייצר חממה רעיונית ומחקרית, על מנת לספק פתרונות חדשניים לצורך ההולך וגובר של ביטחון תזונתי.
2 צפייה בגלריה
טקס ההשקה שנערך בפקולטה לחקלאות
טקס ההשקה שנערך בפקולטה לחקלאות
טקס ההשקה שנערך בפקולטה לחקלאות
(צילום: האוניברסיטה העברית)
המרכז החדש יעסוק במחקר והוראת סטודנטים לחדשנות ויזמות בתחום המזון, וישלב חוקרים מתחומי ידע מגוונים כגון מדעי המזון והתזונה, מדעי הצמח, מדעי הקרקע והמים, מדעי בעלי חיים, ביוטכנולוגיה, ביוכימיה, ביו-הנדסה, רוקחות, כימיה, פיזיקה ועוד. באוניברסיטה העברית הוסיפו כי המרכז יניח את התשתית היישומית לפיתוחים שיקלו על האנושות, כמו מזון חלופי ואיכותי כולל חלבון ושומן ממקורות תאיים מן החי, ייצור חלב ללא תלות בבקר, השבחת הגידולים השונים והתאמתם לאקלים משתנה, הארכת תוקף ושרידות מוצרי מזון טריים וחקלאות עירונית.
על פי נתוני מכון המחקר GFI Israel, שפועל להאצת המחקר והחדשנות הטכנולוגית בתחום החלבונים האלטרנטיביים, נכון למחצית הראשונה של 2022, ישראל נמצאה במקום הראשון בעולם בהשקעות בסקטור החלבון מהצומח, עם 166 מיליון דולר, סכום המהווה 22% מההשקעות העולמיות בתחום העומדות על 717 מיליון. בהשקעות בחברות בתחום החלבון האלטרנטיבי בכלל, ישראל נמצאת במקום השני בעולם אחרי ארה"ב עם 320 מיליון דולר, כ-18% מסך ההשקעות העולמיות העומדות על 1.755 מיליארד.
2 צפייה בגלריה
טקס ההשקה, השבוע
טקס ההשקה, השבוע
אחד הדוכנים בטקס ההשקה, השבוע
(צילום: האוניברסיטה העברית)
בכנס ההשקה שנערך בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, אמר פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, כי: "מעמדה המוביל של ישראל בתחום הפודטק נשען ברובו על הפעילות המחקרית של מוסדות האקדמיה בתחומי הביוטכנולוגיה והחקלאות, ובראשן האוניברסיטה העברית. במציאות שבה שינויי האקלים משנים כבר היום את היצע המזון, שטחי הגידול ושרשרת האספקה, הצורך בייצור מזון מתחליפים אלטרנטיביים הוא קריטי. הקמת מרכז הפודטק למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית ייתן מענה לצורך זה ויפעל לייצור תשתית מחקרית פורצת דרך שתיתן מענה לאתגר המרכזי שעומד בפני האנושות כולה".
ניר גולדשטיין, מנכ"ל מכון המחקר GFI Israel, הוסיף: "המובילות הישראלית בפודטק העולמי נמצאת בסכנה, ומכוני מחקר הם חלק מהפתרון. למדינת ישראל היה יתרון התחלתי, אך בשנים האחרונות החלו המעצמות הגדולות להשקיע מאות מיליונים בתחום. ישראל מתמחה בפיתוח יזמות, כשמעל 50% מהסטארטאפים בתחום קמים על בסיס מחקר אקדמי. אם אנחנו רוצים להמשיך להוביל עולמית לטווח הארוך, נדרשת הקמה של מרכזי מחקר מולטי דיציפלינארים, שיספקו את הידע, התשתית והמימון לתעשיית המזון העתידית".