עוברי עכברים גודלו בתחנת החלל הבינלאומית. מדובר במחקר פורץ דרך, המצביע על כך שייתכן שבני אדם יוכלו להתרבות בחלל. כך הודיעו בסוף השבוע קבוצה של מדענים יפנים.
החוקרים, ביניהם פרופ' טרויקו ווקיימה מהמרכז הביוטכנולוגיה המתקדמת של אוניברסיטת ימאנשי, וצוות מסוכנות החלל היפנית (JAXA), שיגרו עוברי עכברים קפואים לתחנת החלל הבינלאומית באוגוסט 2021.
אסטרונאוטים הפשירו את העוברים בשלב מוקדם באמצעות מכשיר מיוחד, המיועד למטרה זו, וגידלו אותם בתחנה במשך ארבעה ימים. "העוברים שהיו בתנאי מיקרו-כבידה התפתחו", בדרך כלל לבלסטוציסטים (עוברים שהתפתחו במעבדה במשך חמישה ימים לאחר ההפריה), תאים המתפתחים לעובר ולשלייה, אמרו המדענים.
הניסוי "הוכיח בבירור שלכוח המשיכה לא הייתה השפעה משמעותית", אמרו החוקרים במחקר שפורסם באינטרנט בכתב העת המדעי iScience.
החוקרים היפנים גם אמרו שלא היו שינויים משמעותיים במצב של ה-DNA והגנים, לאחר שהם ניתחו את הבלסטוציסטים שנשלחו חזרה למעבדות שלהם בכדור הארץ. זהו "המחקר הראשון אי פעם שמראה שיונקים עשויים להתרבות בחלל", אמרו חוקרים מאוניברסיטת ימאנשי וממכון המחקר הלאומי Riken בהצהרה משותפת. "בעתיד, יהיה צורך להשתיל את הבלסטוציסטים שהורבו במיקרו-כבידה בתחנת החלל הבינאלומית בעכברים כדי לראות אם עכברים יכולים ללדת" כדי לאשר שהבלסטוציסטים תקינים".
זו לא הפעם הראשונה שעכברים או עוברי עכברים משוגרים לחלל. לפני כארבע שנים נערך מחקר שבדק את התנהגות העכברים במצב של חוסר כבידה.
במחקר, שפורסם אז במגזין Scientific Reports, מצאו החוקרים כי שתי קבוצות של עכברים ממין נקבה נשלחו לתחנת החלל הבינלאומית – באחת הקבוצות היו עכברות בנות 16 שבועות ובאחרת עכברות בנות 32 שבועות. הן הושוו לקבוצת ביקורת שנותרה בכדור הארץ. עכברות החלל נשארו שם 17-18 יום, תועדו והוקלטו כדי שניתן יהיה לנתח את ההתנהגות החלל.
בתחילה ההתנהגות של עכברות החלל ושל קבוצת הביקורת הייתה דומה. אבל אחרי שבעה עד 10 ימים, משהו השתנה. העכברות הצעירות יותר החלו "לחוג באופן ייחודי כמו במסלול ריצה", כשהן מקיפות את הכלוב במהירות. בתחילה הן הניעו עצמן על ידי דחיפה מהקיר, וההתנהגות הזו השתנתה במהירות להקפות מלאות", כתבו החוקרים.
כמה ימים לאחר מכן, כמה עכברות החלו להקיף את הכלוב באופן זה באותו זמן. "ההתנהגות הזו הפכה למעין פעילות קבוצתית מתואמת", כתבו המדענים. "ההתקדמות מהקפות בודדות אינדיבידואליות להקפות רבות קבוצתית התפתחה תוך שלושה ימים בלבד ונותרה כך עד סיום המשימה".