דוקטורנטים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ומכון ויצמן למדע נפגשו עם זוכי נובל ביפן
100 חוקרים צעירים מרחבי העולם הוזמנו להשתתף בכנס "HOPE", מטעם האגודה היפנית לקידום המדע בהשתתפות שמונה זוכי פרס נובל. חמישה דוקטורנטים מישראל נבחרו על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להשתתף בכנס המדעי.
כנס "HOPE" מטעם האגודה היפנית לקידום המדע נועד להפגיש בין מדענים צעירים ממדינות אסיה, נחשב בעל רמה מדעית גבוהה ומטרתו בניית שיתופי פעולה בתחומי המדע והטכנולוגיה בין יפן ומדינות נוספות. הכנס מתמקד בהרצאות ומפגשים של מדענים בכירים, בעיקר זוכי פרסי נובל.
5 צפייה בגלריה
הנציגים הישראלים בכנס. מימין לשמאל: עידן בירן, אלעד ארד, אפרת מצ'יקאוה, ד"ר אורטל תמם-נאה, ניצן שאולוף ועומר קנלר
(צילום: אלבום פרטי)
השנה, השתתפו בכנס שנערך בעיר צוקובה שביפן זוכי פרס נובל מתחומים שונים: פרופ' דונה סטריקלנד - כלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 2018, פרופ' טאקקי קאג'יטה - חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2015, פרופ' הירושי אמאנו - חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2014, פרופ' בנג'מין ליסט – חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2021, פרופ' גרגורי ווינטר – חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2018, פרופ' יוהן דיסנדורף - חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1988, פרופ' טים האנט - חתן פרס נובל לפסיולוגיה ורפואה לשנת 2001 ופרופ' הארווי אלטר - חתן פרס נובל לפסיולוגיה ורפואה לשנת 2020.
חמישה דוקטורנטים נבחרו ע"י משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לייצג את ישראל בכנס היוקרתי ואף הציגו את מחקריהם בפני הנוכחים: ניצן שאולוף, דוקטורנט במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקר ננו-חומרים מורכבי פחמן ומפתח האף האלקטרוני שמסוגל לזהות בקטריות מפענוח הגזים שנפלטים בגידולם. אלעד ארד, דוקטורנט במחלקה לכימיה וממכון הננו באוניברסיטת בן גוריון בנגב, חוקר חלבונים עמילואידים החשודים כגורמים למחלות ניווניות כמו פרה-משוגעת ואלצהיימר במטרה להבין כיצד פני השטח של החלבון מגיבים עם חומרים אחרים. ד"ר אורטל תמם-נאה, רופאה וחוקרת גנטיקה של לידות מוקדמות בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובבית החולים לילדים בסינסינטי, גילתה את הגן הראשון שגורם ללידה מוקדמת. עומר קנלר מהמחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, חוקר פיזיקה קוונטית המתרחשת בזמנים מאוד מאוד קצרים ועידן בירן מהמחלקה לכימיה מולקולרית ולמדע חומרים במכון ויצמן למדע שחוקר גיבוש של חומרים אורגניים, צבעים, מוליכים למחצה ופולימרים באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני חודר.
"ההזדמנות שקיבלנו הייתה חוויה חד פעמית, היכולת לדבר עם נובליסטים בגובה העיניים ולשמוע גם מעבר למחקר על הקשיים, הדילמות והסקרנות שהייתה מוטיב מוביל אצל כולם מילאה אותנו בהשראה ובדחיפה גדולה להמשיך לחקור להאמין ולאהוב את מה שאנחנו עושים", שיתף ניצן שאולוף.
5 צפייה בגלריה
הדוקטורנט ניצן שאולוף מציג את מחקרו לזוכה פרס נובל פרופ' טים האנט לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2001
(צילום: אלבום פרטי)
"כנס hope מהווה התנסות יוצאת דופן, מפרה ומעוררת השראה. החשיפה הישירה והבלתי-אמצעית מאפשרת דיון אישי-מדעי עם המדענים הכי בכירים שיש. החשיפה לסטודנטים וחוקרים בראשית דרכם מרחבי העולם - כולם פחות או יותר במצב המקצועי שלנו - מאד מפרה ומעודדת שיח ושיתוף של החוויה האקדמית והמדעית. המשתתפים, סטודנטים והמרצים, הם שמוציאים ממך את המיטב, וממלאים רוח במפרשי המוטיבציה המדעית שלעתים נשחקת, מפרים ומהווים מקור להשראה. כמובן, המיקום ביפן, בשנת ה - 70 ליחסי ישראל-יפן, היה נפלא וחושף לתרבות מרתקת. עיר המדע היפנית צוקובה האירה פנים ואפילו הדובדבן התחיל ללבלב מוקדם לכבודנו", סיכם אלעד ארד.
"נוכחות הדוקטורנטים המצטיינים בכנס ביפן חשובה מאין כמוה לא רק ליצירת קשרי מחקר ומדע, אלא גם למיתוג ישראלי חיובי ומעורר השראה", אמרה אפרת מצ'יקווה, נספחת לענייני תרבות, מדע וחדשנות בשגרירות ישראל בטוקיו. "בניית הקשרים המתאפשרת בכנס מושקע שכזה פותחת אפשרויות רבות וסוללת דרכים לעתיד. זוהי, מה שאנחנו מכנים במשרד החוץ, דיפלומטיה מדעית במיטבה. המפגש שלי עם חברי המשלחת היה מרחיב לב - כל אחד מהם מוביל בתחומו - כל אחד מהם נעים הליכות, מלא ידע וחזון - איכויות המעוררות גאווה לאומית. יכולות השיח, המנהיגות וקו המחשבה היצירתי שאפיינו את הסטודנטים הישראליים זכו לתשומת לב מיוחדת, כולל גם זו של נובליסטים רבים שהיו חלק מהכנס. מי יודע, אולי אחד מהם יהיה חבר בצוות המנטורים בתוכנית בשנים הבאות?"
עיטור מיוחד ממלך ספרד לפרופסור מאוניברסיטת בר-אילן
פרופ' שמואל רפאל, דיקן הפקולטה ליהדות באוניברסיטת בר-אילן, קיבל לאחרונה עיטור מיוחד ממלך ספרד, באמצעות משרד החוץ הספרדי והאיחוד האירופי. מדובר בעיטור "מסדר המצטיינים - תרומה סגולית לאומה הספרדית". העיטור מוענק לאזרחי ספרד או לתושבי חוץ שבעשייתם המתמשכת יש תרומה מיוחד לספרד. העיטור הוענק לפרופ' רפאל על תרומה סגולית לחיזוק הקשרים שבין ספרד לישראל על רקע הפעילות המחקרית והציבורית בתחום הלאדינו (באוניברסיטת בר-אילן - מכון סלטי, הרשות הלאומית ללאדינו והאקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו) ובעולם.
5 צפייה בגלריה
פרופ' שמואל רפאל מקבל את התעודה בטקס בבית שגרירת ספרד בישראל
(צילום: אוניברסיטת בר-אילן)
את העיטור קיבל פרופ' רפאל בערב מיוחד, שנערך במעון של שגרירת ספרד בישראל אנה סלומון. העיטור הוא תעודה בחתימת ידם של מלך ספרד פליפה השישי, שר החוץ של ספרד ושגרירת מסדר המצטיינים.
פרופ' שמואל רפאל אמר: "נשאתי נאום קצר בלאדינו, ובמהלכו 'הזמנתי' אל הטקס את שיירות מגורשי ספרד שעזבו את קרקע מולדתם ב-1492 וכמו כן 'הוזמנו' שיירות המשולחים שגורשו מארצות דוברי הלאדינו היישר אל אש המשרפות. סיפרתי שאלה גם אלה שימרו בלשונם את התרבות הספרדית וכי אלה גם אלה שרו בדרכי הענות את מיטב שיריה הענוגים של ספרד".
מרכז סימולציה לפיתוח מיומנויות קליניות בסיעוד הוקם בקריה האקדמית אונו
כחלק מהקמת הקמפוס החדש של הקריה האקדמית אונו בצומת סביון, שצפוי להיחנך בקיץ הקרוב, הוקם מרכז סימולציה חדיש לפיתוח מיומנויות קליניות בסיעוד. המרכז מיועד לגשר בין השלב התיאורטי לשלב המעשי בלימודי התואר הראשון בסיעוד, ולאפשר לסטודנטים התנסויות בכל נושאי הטיפול בסביבת לימודים בטוחה.
החדרים מדמים סביבה של חדרי אשפוז בבית חולים, מרפאה או חדר ביתי, ושם מבצעים הסטודנטים תרחישי טיפול מובנים המתבססים על שלב הלימודים. הסטודנטים מתנסים בפעולות חודרניות כמו הכנסת צנתרים או לקיחת דם, וכן ביצוע פעולות מתקדמות יותר כמו טיפול תרופתי, ביצוע אומדנים של מצב קליני וקבלת החלטות טיפוליות.
פרופ' אורלי תורן, ראשת החוג לסיעוד בקריה האקדמית אונו, אמרה כי "למרכז הסימולציות החדש יש חשיבות מכרעת בהכשרת אנשי ונשות סיעוד בעלי מיומנות גבוהה, בזכות תרגול רב והקפדה על ביצוע לפי עקרונות ונהלים. העובדה שהסימולציות מתקיימות בתנאים המדמים תנאי אמת, תוך תכנון מוקפד של כל פעילות על בסיס מטרות שנקבעות מראש ובסביבה מוגנת, מגבירים את הביטחון לאורך שנות הלימודים ומבטיחים מוכנות גבוהה יותר בהגעה לשלבים המתקדמים של ההתנסות הקלינית בבתי החולים".
סיעוד הוא אחד המקצועות המבוקשים ביותר במערכת הבריאות בישראל ובעולם. אחיות ואחים מוסמכים תופסים מקום מרכזי בטיפול בחולה ומהווים חלק בלתי נפרד מהצוות הטיפולי, לצד הרופאים.
הקריה האקדמית אונו מציעה תואר ראשון מדעי בסיעוד. התוכנית מתקיימת בשיתוף פעולה עם מרכזי ביראות מובילים בישראל, כגון המרכז הרפואי שיבא בתל השומר. בסיום הלימודים תוענק לבוגרים תעודת תואר ראשון בסיעוד (B.S.N) וכן רישוי לעסוק בסיעוד (תעודת אחות מוסמכת). בקריה האקדמית אונו אמרו כי הלימודים מאפשרים להשתלב בסיומם בתפקידי סיעוד רבים ומגוונים – פנימית, כירורגיה, מיילדות, ילדים, בריאות הנפש, רפואה ראשונית ועוד.
המכללה האקדמית אחוה פותחת מסלול בקדם רפואה
המכללה האקדמית אחוה הודיעה שהיא קיבלה את אישור המל"ג לפתיחת מסלול קדם רפואה בתואר הראשון במדעי החיים. למצטייני המסלול נפתחת אפשרות להמשיך ללימודי רפואה. במכללה האקדמיה אמרו כי מטרת המסלול הינה להגדיל את הנגישות ללימודי הרפואה בישראל בכלל ובדרום בפרט, וכן להרחיב את מעגל.
התואר הינו תלת-שנתי במדעי החיים עם מסלול ייעודי המכוון להכשרת סטודנטים וסטודנטיות לקראת לימודי רפואה. מטרתו להביא להגדלת מספר הרופאים העתידיים בארץ ובפרט באזור הדרום, זאת מתוך הבנה כי לימודי הרפואה כיום כמעט ואינם נגישים למועמדים מצוינים רבים.
במכללה האקדמת אמרו כי בניגוד למקובל במדינות ה-OECD בהן שיעור הרופאים עומד על 3.19 לאלף איש, בארץ השיעור נמוך יחסית ועומד על 3.5 רופאים. זאת ועוד, בפריפריה המחסור ברופאים משמעותי עוד יותר ועומד על שיעור של 2.1 רופאים בלבד לאלף איש. יתרה מכך, על-פי תחזית משרד הבריאות, בעשור הקרוב מספר זה אף צפוי לרדת. לכן, מטרת המסלול הינה להגביר הנגישות ללימודי הרפואה בישראל, לקצר את זמן השהות של לומדים רבים כיום בחו"ל, ולאפשר סבסוד של חלק מהותי מההוצאה הכרוכה בלימודים שכאלה.
בראש המסלול יעמוד פרופ' גבי שרייבר, מי שהקים את מבנה הלימודים הארבע-שנתי להשלמת לימודי הרפואה באוניברסיטת בן-גוריון.
במהלך הלימודים, הסטודנטים ייחשפו לתחומי הביולוגיה המודרנית ולטכנולוגיות חדשות הנמצאות בשימוש במדעי החיים, וילמדו תחומי בסיס במקצועות הרפואה המהווים נדבך חשוב בהבנת הרפואה המודרנית הנהוגה בארץ ובעולם. בתום הלימודים, צפויים בוגרי ובוגרות המסלול לשלוט באופן מעמיק בנושאים מדעיים הקשורים למדעי החיים ולקדם-רפואה ויהיו מועמדים מצוינים לקבלה ללימודי רפואה במסגרת הארבע-שנתית, בארץ ובחו"ל.
פרופ' יפעת ביטון, נשיאת המכללה האקדמית אחוה, אמרה: "תוכנית מסוג זה הינה קרש קפיצה משמעותי ומנגיש עבור צעירי/ות הארץ בכלל והפריפריה בפרט. היא מייצרת תקווה ישראלית משולבת באופן של תיקון עוול חברתי וצמצום פערים בין פריפריה למרכז ומהווה הזדמנות שווה למיקסום הפוטנציאל האקדמי של צעירי/ות הסביבה. זאת ועוד, פיתוח של תכניות שלרוב פתוחות לקבוצה מאד מצומצמת מייצר אחוה בקרב קבוצות מגוונות בחברה הישראלית אשר זוכות ללמוד תחום יוקרתי ולשגשג אלו לצד אלה".
