ההתחממות הגלובלית, שנגרמת בשל פליטות גזי חממה על ידי בני האדם, מחמירה במרוצת השנים בקצב חסר תקדים, מאז ההערכה הגדולה האחרונה של מערכת האקלים שפורסמה לפני שנתיים. כך אמרו 50 מדענים מובילים מהעולם. כעת, הם יוצאים בקריאה לפעולה מיידית, שכן שעון החול התהפך ולא נותר עוד זמן לבזבז.
"קריאת השכמה", לא פחות. לאור העובדה שהקצב וההיקף של הפעולה האקלימית לא בוצעו באופן מספק עד כה, נראה כי יש לפעול בהקדם למנוע את תרחישי הקיצון המסתמנים באופק. ממצאי המחקר מגיעים בזמן שמומחי אקלים מכינים את הקרקע לקראת ועידת האקלים COP28 שתיערך השנה בדובאי שבאיחוד האמירויות הערביות בין ה-30 בנובמבר ל-12 בדצמבר, שבה תיערך סקירת ההתקדמות בכל הנוגע להגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס עד 2050.
יחד עם זאת, בהתחשב במהירות שבה מערכת האקלים העולמית משתנה, המדענים טוענים כי חובה שלקובעי מדיניות, מנהלי משא ומתן בנושאי אקלים וקבוצות חברתיות אזרחיות - תהיה גישה לראיות מדעיות עדכניות ומוצקות שעליהן ניתן יהיה לבסס החלטות. המקור הסמכותי למידע מדעי על מצב האקלים הוא הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) של האו"ם, אך הזמן המספיק להערכות העיקריות שלו נע בין 10-5 שנים, מה שיוצר "פער מידע", במיוחד כאשר מדדי האקלים משתנים במהירות.
ביוזמה מטעם אוניברסיטת לידס, פותחה פלטפורמת נתונים מדעיים מונגשת ומקוונת לכלל הציבור - האינדיקטורים לשינויי אקלים עולמיים עבור קובעי מדיניות שיופיעו באתר האינטרנט ובאתר אינטרנט שכתובתו https://www.igcc.earth/, שם יתעדכן המידע על ממדי האקלים המרכזיים מדי שנה. "זהו העשור הקריטי ביותר לשינויי האקלים. להחלטות שיתקבלו כעת תהיה השפעה על כמה הטמפרטורות יעלו ועל מידת וחומרת ההשפעות שנראה כתוצאה מכך. שיעורי ההתחממות ארוכי הטווח נמצאים כיום בשיא לטווח ארוך, זאת כתוצאה מהרמות הגבוהות ביותר אי פעם של פליטת גזי חממה. עלינו כחברה אנושית להיות מהירי פעולה כנגד שינויי האקלים. עלינו לשנות מדיניות וגישות לאור העדויות האחרונות לגבי מצב מערכת האקלים. הזמן כבר לא לטובתנו ולכן גישה למידע עדכני הינה חשובה ביותר", אמר הפיזיקאי פרופ' פירס פורסטר מבית הספר למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת לידס.
המחקר שפורסם בכתב העת Earth System Science Data חשף כיצד אינדיקטורים מרכזיים השתנו מאז פרסום דוח ההערכה השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים באוגוסט 2021, שבו קבוצת העבודה הראשונה מבין שלוש סיפקה את הבסיס המדעי לשני הדוחות שהתפרסמו בפברואר ובאפריל 2022. ההתחממות הנגרמת על ידי האדם, שמקורה בעיקר שריפת דלקים מאובנים, הגיעה בעשור האחרון (2013 עד 2022) לממוצע של 1.14 מעלות צלזיוס מעל לרמות הפרה-תעשייתיות (בעשור שבין 2010-2019 נתון זה עמד על 1.07 מעלות צלזיוס). כעת, ההתחממות הנגרמת על ידי האדם גוברת בקצב של מעל 0.2 מעלות צלזיוס לעשור, כך שהנתונים מעוררים דאגה רבה.
הניתוח שביצעו החוקרים מאוניברסיטת לידס מצא גם שפליטת גזי חממה הייתה "בשיא של כל הזמנים", כאשר פעילות אנושית גרמה לכך ש-54 ג'יגהטון (שווה ערך ל-54 מיליארד טונות, שהם כ-1,700 טונות בכל שנייה) של פחמן דו-חמצני השתחררו בממוצע לאטמוספרה בכל שנה בעשור שבין 2021-2012. "עדכון שנתי של אינדיקטורים מרכזיים לשינוי אקלימי עולמי הוא קריטי בסיוע לקהילה הבינלאומית ולמדינות לשמור על הדחיפות בטיפול במשבר האקלים ולהציב את הנושא בראש סדר היום, במטרה לקבל החלטות מבוססת ראיות. אנו זקוקים למידע מדעי על פליטות מזהמות ושינויי טמפרטורה לעתים קרובות ככל האפשר כדי לנהל את המשא ומתן הבינלאומי על האקלים וכדי להיות מסוגלים להתאים את מדיניות הפעולה הנכונה בהתאם למצב", אמרה פרופ' מאיסה רוחאס קוראדי, השרה לאיכות הסביבה של צ'ילה, אחת ממחברי הדוח מטעם ה-IPCC ומי שנמנתה על מחברי המחקר הנוכחי.
אחד הממצאים העיקריים של המחקר הנוכחי הוא קצב הפיחות במה שמכונה "תקציב הפחמן הנותר", כלומר אומדן של כמה פחמן ניתן לשחרר לאטמוספרה כדי לתת סיכוי של 50% לשמירה על עליית הטמפרטורה העולמית בטווח של 1.5 מעלות צלזיוס. בשנת 2020, ה-IPCC חישב כי תקציב הפחמן הנותר היה בסביבות 500 ג'יגהטון של פחמן דו חמצני, אולם בתחילת 2023, הנתון היה בערך חצי מכמות זו. ההפחתה בתקציב הפחמן הנותר נובעת משילוב של המשך פליטות מאז 2020 והערכות מעודכנות של התחממות הנגרמת על ידי בני האדם. "תקציב הפחמן ימוצה ככל הנראה תוך שנים ספורות. אם אין ברצוננו לראות כיצד היעד של 1.5 מעלות צלזיוס נעלם מהמראה האחורית שלנו, עלינו לעבוד הרבה יותר קשה ובדחיפות כלל עולמית כדי להפחית את כמות הפליטות המזהמות. בדיוק לשם כך נועד המחקר הזה, כדי להיות לעזר עבור 'שחקני המפתח' באמצעות מידע נגיש ועדכני", אמר פרופ' פורסטר.
דו"ח של האו"ם להפחית מיידית את גזי החממה. ארכיון
(צילום: נויל האריס)
"זוהי קריאת השכמה, שכן הקצב וההיקף של הפעולה האקלימית אינם מספיקים על מנת להצליח ולבלום את הסיכונים הקשורים להתחממות הגלובלית", הוסיפה ד"ר ואלרי מאסון-דלמוטה, מאוניברסיטת פריז-סאקלה, אשר עמדה בראש קבוצת המחקר הראשונה של דוח ההערכה השישי של ה-IPCC ונמנתה על מחברי המחקר הנוכחי. דבריה של ד"ר מאסון-דלמוטה עולים בקנה אחד עם העובדה לפיה כל עלייה נוספת של הטמפרטורות העולמיות תוביל לכך שהתדירות והעוצמה של אירועי קיצון אקלימיים - לרבות גלי חום ארוכים ועזים, גשמים כבדים ובצורות חקלאיות - יגדלו גם כן.
