בשיתוף המכללה האקדמית תל חי
מדוע דווקא אוניברסיטה היא האמצעי היעיל ביותר לקידום הפריפריה ולא אמצעים אחרים כגון תמריצים כלכליים למועסקים, או תמיכה בפיתוח מיזמים ותעסוקה מסוגים שונים? מחר, יום שני 25 באפריל, בשעה 10:00 בבוקר תפתח ועידת אצבע הגליל, במכללה האקדמית תל-חי, שתתמקד השנה בנושא הקמת אוניברסיטת הגליל. פרופ' דורון לביא, מומחה לכלכלה ציבורית מהמכללה האקדמית תל-חי ושותף בקבוצת פארטו יציג בוועידה נתונים מתוך מחקר שערכה הקבוצה ובמסגרתו נבחנה ההשפעה הצפויה של הקמת אוניברסיטה בגליל על אזור הגליל המזרחי.
במסגרת המחקר נבדקו התועלות הכלכליות של הקמת אוניברסיטאות במספר מקומות בעולם, בין היתר אוניברסיטת NWU בדרום אפריקה, אוניברסיטת קארדיף בוויילס, בריטניה והאוניברסיטה וכנינגן בהולנד.
המאפיין הבולט בשלושת המקרים היה השינוי הקרדינלי ((Game changer שמתקבל מהקמת אוניברסיטה. "בתחילה ישנה הקצאה ממשלתית של תקציבים שמביאה לזרימת כוח אדם איכותי לאוניברסיטה, ביניהם חוקרים, אנשי סגל מנהלי וסטודנטים", מסביר פרופ' לביא.
"האוניברסיטה מייצרת כר אטרקטיבי הן לכוח אדם איכותי נדרש וזמין, והן לפעילות מחקר אטרקטיבית. ההיצע הזה מושך חברות מחקר ופיתוח וחברות תעשייה שמעוניינת לנצל את כוח האם האיכותי והעיסוק במחקר ופיתוח.
"החברות הללו צריכות תמיכה במגוון תחומים מספקים שונים שמתפתחים בסמוך עליהם (בין אם ספקים קיימים שמרחיבים את פעילותן ובין אם ספקים חדשים שזורמים לאזור). גם אותם ספקים נדרשים לשירותים שונים ממעגל תעסוקה נוסף ומספקים בכך הכנסה לעסקים באזור. המועסקים שזרמו לאזור דורשים חינוך איכותי, תרבות, פנאי, מסחר ועוד. כך מתקבל מעגל נוסף של תעסוקה ואיכות חיים גבוהה.
"אך בכך לא תם מעגל ההשפעה. התפתחות סביב אותה אוניברסיטה ומרכז תעשייתי יוצר כוח משיכה לעסקים נוספים מהאזור. בתחום כלכלה אורבנית יש מושג שנקרא אגלומרציה. ככל שהאזור צובר מסה, הוא מושך עוד עסקים הנהנים מפריון גבוה. העסקים הללו מייצרים מסה גדולה יותר ומעלים את רמת הפריון וכך נוצר גורם משיכה שמזין את עצמו ומתפתח והופך ליותר ויותר אטרקטיבי ככל שהוא גדל.
"זאת גם הסיבה לכך שעסקים נמשכים לתל אביב, למרות בעיית יוקר המחיה והעלויות של הקמת עסק בתל אביב. הפריון כה גבוה, כך שהוא מפצה על העלויות הגבוהות. בפריפריה העלויות זולות יותר אך בהעדר אגלומרציה, הפריון נמוך יותר ולכן אין גורם משיכה. אוניברסיטה היא עוגן שמושך סביבו מערכות גדולות".
מדוע אוניברסיטה עדיפה על הקמת מפעל תעשייתי גדול או מרכזי מו"פ?
"הקושי הגדול בפריפריה הוא בהעדר כוח אדם איכותי עבור אותם עסקים. ומכיוון שכך, עסקים לא מוקמים ותושבים בעלי פוטנציאל תעסוקה עוזבים את האזור. האוניברסיטה מייצרת באופן שוטף אלפי בוגרים בכל שנה המהווים פוטנציאל תעסוקה מידי (שיכולים להשתלב בעבודה אף במהלך לימודיהם). לכן מוסד אקדמי מושך תעשייה. כבר היום סביב תל-חי קמו שלוחות של חברות מובילות בתחום היי-טק והתוכנה (BMC , Nvidiaועוד) שמעסיקות את הבוגרים ואף את הסטודנטים של תל- חי. אך אלו מקרים בהיקף קטן יחסית.
"אוניברסיטה, בניגוד למכללה, כוללת סטודנטים לתארים מתקדמים (תואר שלישי), כוללת מעבדות מחקר, סגל חוקרים גדול ומגוון. מה שמושך חברות רבות ויוצר מסה קריטית. במקום כ-500 סטודנטים ובוגרי תל-חי, המועסקים בתחום התוכנה כיום באזור הגליל, יקומו אלפי מקומות עבודה ובמגוון רחב של תחומים. כך תיווצר המסה הקריטית שתתחיל להזין את עצמה ותמשוך תעסוקה נוספת.
"המיוחד באוניברסיטה, שהיא מספקת בו זמנית גם את המחקר וגם את היצע העבודה הנדרש, ובכל שנה מוסיפה אלפי בוגרים פוטנציאלים למרחב. אין צורך למשוך משפחות שלמות מהמרכז, הבוגרים במוסד נמצאים כבר במקום ורק צריך לתת להם את הסיבות להישאר ולהקים את המשפחות במקום".
"ממרכזי פיתוח מובילים ועד לירידה חדה במספרי המובטלים"
ממקרי המחקר שחברת פארטו בחנה עולה תמונה מעניינת של השתנות מגוון התעסוקה לאורך השנים. מתעסוקה פריפריאלית קלאסית, כמו חקלאות, תיירות, אירוח ומלאכה, המאפיינים גם את הגליל - לתעסוקה שבחזית המחקר. למשל, באוניברסיטת וכנינגן בהולנד, הנחשבת לאוניברסיטה פריפריאלית, הוקם מרכז המו"פ החקלאי המוביל כיום בעולם (בדומה למכון ולקני הישראלי). באוניברסיטת קארדיף בבריטניה, 72% מהסטודנטים השתלבו במקומות עבודה סביב האוניברסיטה, בעוד כיום בתל- חי רק 5%-10% מהסטודנטים מצליחים לאתר מקומות עבודה באזור, אך לאחר מספר שנים רובם נאלצים לעזוב בהעדר תעסוקה איכותית מספקת.
גם באוניברסיטת NWU התקבל אימפקט עצום על האזור, הייתה ירידה חדה באבטלה, רמת החיים זינקה וכוח הקניה של התושבים עלה באופן ניכר. אלמנט נוסף מעניין וחשוב הנו היכולת של האוניברסיטה לספק בעצמה צרכי מחקר ופיתוח לעסקים באזור. למשל, בקארדיף דווח כי 30% מהחברות באזור נעזרו באמצעים של האוניברסיטה באופן שוטף לפיתוח וקידום עסקיהם. כלומר האוניברסיטה מהווה מרכז ידע ותמיכה בפריפריה.
אוניברסיטה בפריפריה תדע גם לקחת על עצמה לסייע, לקדם ולהעשיר את הידע בקרב הקהילה המקומית. כבר היום המכללות באצבע הגליל בעלות תכניות העשרה קהילתיות, כמו לדוגמה פרויקט "אקדמיה בכיכר" אותו מובילה המכללה האקדמית תל-חי ביחד עם מכון המחקר מיגל, שזכה בפרס המל"ג על תרומה לקהילה. דוגמה נוספת הוא מיזם המדעים "גליליום" המספק תכניות לימוד בתחומי המדעים השונים ברמה הגבוהה ביותר, לאלפי תלמידי תיכון מכל אזור הצפון. אך אוניברסיטה עם מסה משמעותית הרבה יותר תוכל להוות מכפיל כוח עצום לגליל המזרחי, לסייע לקדם את החינוך באזור, גורם משיכה חשוב למשפחות המעוניינות להתגורר באזור, מסביר פרופ' לביא.
מהו הערך הכלכלי למרכיבים שאתה מציג כאן?
"המטרה המרכזית של המחקר הייתה להראות מהי התרומה למשק הלאומי בכלל ולאצבע הגליל בפרט, על כל שקל שהמדינה תשקיע באזור. על פי ניתוח מקרי החקר וניתוח המרכבים הספציפיים של האזור הגענו למסקנה כי על כל מועסק באוניברסיטה יתווספו שלוש משרות נוספות באזור.
"אך העניין אינו רק בהיקף גידול המועסקים אלא במגוון התעסוקה. בעיקר הגידול הצפוי במגוון מקצועות שאינם נפוצים במרחב. הגידול במגוון צפוי להביא מקצועות בעלי פריון גבוה הרבה יותר. למשל, הגידול הצפוי בתחום האירוח, חקלאות ובינוי צפוי לגדול בכ-3-4% לעומת גידול של כ-20% בתחום שירותים מקצועיים, טכניים ומדעיים. מעבר לכך, גם בתחומים כמו חקלאות, המו"פ שייווצר צפוי להביא לגידול משמעותי בפריון. הערכה של חברת פארטו הנה כי רמת הפריון באזור צפויה לעלות בכ-10% בעקבות הקמת האוניברסיטה.
"באופן דומה בדקנו את מכפיל התמ"ג האזורי. התוצאות המתקבלות משמעותיות. על מנת להבין את הערך אציג את הנחות העבודה: ההנחה שאוניברסיטה בגליל המזרחי תביא לגידול של 8,000 סטודנטים לאקדמיה באצבע הגליל. העלות למדינה מהקמת אוניברסיטה על בסיס מכללות קיימות תצריך להגדיל את הסגל האקדמי, הסגל המנהלי והשקעות במערכות המחקר. תוספת התקציב השנתי (לאחר התייצבות על היקף הסטודנטים החדש) תגיע לכ-1 מיליארד שקלים בשנה (מעבר לעלות של אותו גידול של כמות סטודנטים במכללות הקיימות). אך התועלת העקיפה צפויה להיות כ-2.2 מיליארד שקלים הנובעת מתוספת תעסוקה של עובדים בחברות שיתפתחו מסביב לאוניברסיטה ומגידול ברווח ובמיסים של אותם חברות.
"יש לציין כי המדינה תקבל למעשה החזר על השקעתה מכיוון שהגידול במיסים הצפויים (מע"מ, מס חברות ומיסים על תעסוקת עובדים) של האוניברסיטה והעסקים שיתפתחו צפויים לכסות את העלות התקציבית למדינה מתוספת ההשקעה באוניברסיטה.
"כלומר, מכפיל התועלת (יחס תועלת לעלות) מגיע לכ-3.2 כאשר העלות תכוסה בתשלומים למדינה. מה תהיה, אם-כך השפעת 8,000 סטודנטים באוניברסיטאות הקיימות ברחבי הארץ במקום שיגיעו לאוניברסיטה בגליל? ההשפעה צפויה להיות נמוכה הרבה יותר. האגלומרציה כבר קיימת סביב האוניברסיטה בתל אביב, חיפה וירושלים. אוניברסיטה בגליל תיצור מרכז אקדמי, מו"פ ותעסוקה איכותית באזור עם פוטנציאל אדיר שכיום לא מנוצל. מעבר לכך, יש לזכור שלממשלות בישראל יש עניין אידיאולוגי ומדיני לישוב אצבע הגליל ובסיס תעסוקה ייחודי ואיכותי יכול לשנות סוף סוף את כללי המשחק".
ועידת אצבע הגליל שתתקיים במכללה האקדמית תל-חי מחר, ביום שני 25.4 בשעה 10:30, ותועבר בשידור חי ב-ynet, תעסוק בפערים ההולכים וגדלים בין מרכז ופריפריה ותדון בשאלות האם אוניברסיטה בגליל יכולה להיות מנטף לצמצום הפערים ומה התועלות הכלכליות של אוניברסיטה בגליל המזרחי.
בוועידה ייקחו חלק שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון, שר החקלאות ופיתוח הנגב והגליל עודד פורר, שר התיירות יואל רזבוזוב, ח"כ ניר ברקת, פרופ' אוריאל רייכמן, שהקים את אוניברסיטת רייכמן, ראשי רשויות מקומיות, חברי כנסת, אנשי אקדמיה ובכירי המשק.
בשיתוף המכללה האקדמית תל-חי
