בשיתוף המכללה האקדמית אחוה
(צילום: רועי עידן)
עולם חקר המוח עבר פריצות דרך עצומות בשנים האחרונות וחיבורו לעולמות החינוך והפדגוגיה יצר תחום חדש – נוירופדגוגיה – שכבר מוכיח בפועל עד כמה הוא מועיל למורים ולתלמידים הצעירים.
במכללה האקדמית אחוה מאמינים שאנשי מקצוע, שיגיעו מתוך הבנה של המנגנון המוחי, ידעו להתאים את עצמם ולהבין את הצרכים של התלמידים שלהם ולתת מענה מתאים לצרכים של כל ילד. יתרה מזאת, במכללה מאמינים שתחום הנוירופדגוגיה הוא הכיוון אליו תלך מערכת החינוך, המשוועת לחדשנות פדגוגית ולהתאמה עכשווית למורות, למורים ולתלמידים, ואחרי שמונה שנים של לימודים שנתיים במסגרת התואר השני בניהול החינוך, חונכים שם כעת מסלול נוירופדגוגיה ייעודי.
"אנחנו מאמינים, שהנוירופדגוגיה היא העתיד של מערכת החינוך ושההבנה של התהליכים המוחיים, הם שיעזרו למורים לשפר ולהיטיב את ההוראה שלהם ולהשפיע בכך על מערכת החינוך", מסבירה ד"ר אתי גרובגלד, מנכ"לית המכללה.
2 צפייה בגלריה
הבנה של תהליכים מוחיים תעזור למורים לשפר ולהיטיב את ההוראה
(צילום: באדיבות שת"פ המכללה האקדמית אחוה )
איך זה עובד? חוקרי מוח ופדגוגיה מאמינים בחיבור חקר המוח ליצירת תהליכי למידה מוצלחים ומועילים בעולמות החינוך, כפי שמסבירה ד"ר אורית אלגאווי הרשלך, נוירופדגוגית וחוקרת מוח. "התפתחות המוח כולה מתרחשת מגיל אפס ועד גיל 18-20 בערך וברוב הזמן הזה, היכן מבלים הילדים? בבית הספר. לכן, מורים הם בעצם מעצבי מוחות. הם מנתחי מוח בעולם עמוס בגירויים וקצב מהיר של טכנולוגיות שונות, וילדים, שמתמודדים עם אתגרים חדשים מדי יום".
וכיצד ייווצר השינוי אצל התלמידים? על כך משיבה ד"ר גרובלד כי "הנוירופדגוגיה רוצה ליצור גשר בין המחקרים בחזית המדע היום, ההתפתחות של חקר המוח על כל המכשור מתקדם שהוא מביא איתו ושל שיטות חדשניות, לבין מה שקורה בכיתה.
"אבל כדי להביא את הממצאים האלה אל הכיתה או אל השדה החינוכי צריך לעשות להם עיבוד. הדיאלוג בין המורים לבין חוקרי המוח הוא זה שיצור את הפרקטיקות שיעזרו בסוף למורים בכיתה".
בפועל כבר ניתן לראות שהתלמידים מגיבים בצורה מרשימה לשיטה החדשה, במקביל גם המורים מופתעים לטובה מהתגובות. "כשאנחנו עובדים בשטח עם מורים, ניתן לראות את העיניים שלהם נפתחות בתדהמה", אומרת ד"ר רות זקס אוחיון, ראש המחלקה לנוירופיזיולוגיה קלינית, במרכז בריאות הנפש בבאר שבע. "ההבנה שלא מדובר בדבר אחד ושאין כדור קסם שיפתור את כל הבעיות - אלה הדברים שעושים הרבה פעמים את ההבדל בין נפילה בין הכיסאות וטיפול נכון בבעיות ובין העצמה ומיצוי יכולות ופוטנציאל של כל ילד".
דוגמה לפרקטיקה מסוג זה מביאה ד"ר עדי עראקי, חוקרת ומרצה לנוירופדגוגיה וחינוך מתמטי, שמסבירה מושג חדש, הקשור לשדה הנוירופדגוגיה – זיכרון העבודה.
2 צפייה בגלריה
"הדיאלוג בין המורים לבין חוקרי המוח הוא זה שיצור את הפרקטיקות שיעזרו בסוף למורים בכיתה"
(צילום: באדיבות שת"פ המכללה האקדמית אחוה )
"זיכרון עבודה קשור באופן ישיר ליצירתיות. אם אנחנו רוצים להיות אנשים יותר יצירתיים, לפתור בעיות בצורה בלתי שגרתית, כדאי שנפתח את זיכרון העבודה שלנו", מסבירה ד"ר ערקאי ומספרת, שמחקרים מראים שככל שזיכרון העבודה גבוה יותר והיכולות המתמטיות גבוהות יותר, כך הופכים ליצירתיים יותר. "זיכרון עבודה מתפתח באמצעות כל מיני דברים כמו הרכבת פאזלים, פתרון של תשבצים וחידונים", היא מסבירה את החדשנות הטמונה ביישום השיטה.
הורים, תנו לילדיכם להביע את רגשותיהם
הנוירופדגוגיה, כאמור, עוסקת רבות בקשר בין הרגש למוח ומאמינה שהחיבור בין שני אלה הופך צעירים, שנמצאים בשלבי עיצוב קריטיים לאישיותם, למאוזנים יותר ובעלי יכולת תכנונית טובה יותר. זה גם יכול להשפיע לטובה על היחסים בין הורים לילדיהם.
"מחקרים מראים שילדים שיודעים לתאר את הרגשות שלהם במילים, יודעים גם לאזן טוב יותר בין הרגש לבין החלק הרציונלי ויכולות התכנון שלהם", אומרת ד"ר אלגאווי הרשלך.
"כהורה, חשוב מאוד, בעיקר אצל ילדים קטנים, לעבוד על הרגש. למשל, כשהילד שלי בוכה אני לא צריכה להגיד 'למה אתה בוכה?' או לנסות לגרום לו לא לבכות, אלא לומר לו לפני הכל: "אני רואה שאתה בוכה. עצוב לך". הילד לומד מכך שפה רגשית, שעוזרת לו לתווך את הרגשות שלו הלאה מאוחר יותר".
ד"ר אלגאווי הרשלך מאמינה שבעוד כמה שנים נראה מערכת חינוך שתואמת את הידע שיש על המוח, כזו שמסתכלת לא רק על הפן הלימודי, אבל גם על הפן הרגשי, על הפן החברתי ועל הפן הפונקציונלי, "כי כל אלו לא פחות חשובים להצלחה בחיים", היא אומרת.
בשיתוף המכללה האקדמית אחוה
