בשיתוף המכללה האקדמית אחוה
זוכרים את שנות הלימודים שלכם בבית הספר? אם תישאלו כעת על אופן הלמידה שלכם, ואולי אפילו של ילדיכם כיום, סביר להניח ששינון החומר יהיה חלק בלתי נפרד מהתשובה. כך למדנו וכך ממשיכים ללמוד, אבל לא תמיד זה עובד, לעיתים אנחנו מתחילים בלמידה של חומר חדש והוא פשוט לא נקלט.
נוירופדגוגיה, תחום פורץ דרך חדש באקדמיה, המשלב בין חקר מדעי המוח לחינוך, בודק כיצד פועל המוח ואיך התוצאות יכולות לשנות את תהליכי הלמידה בבית הספר.
במחקרים שבוצעו נמצא שהוראה ולמידה מייצרות שינוי במערך הקשרים במוח וכשהן מקשרות בין הרגש והקוגניציה, על ידי יצירת חוויה חיובית בעת הלימוד, התהליך עוזר לתלמידים ליהנות מהלימודים ולהיות יעילים יותר.
2 צפייה בגלריה
"מלמדים את הילדים ומקדמים את הידע, הכישורים והמיומנויות וגם דואגים לחלק הרגשי שלהם"
(צילום: באדיבות שת"פ המכללה האקדמית אחוה )
באקדמית אחוה מתקיים מזה כשמונה שנים קורס שנתי בנוירופדגוגיה במסגרת המרכז לנוירופדגוגיה שהוקם במקום. ההבנה שהתחום מביא לתוצאות מרשימות בתחום ההוראה, הובילה להקמת תוכנית לימודים חדשה לתואר שני , ייחודית למכללה, שכבר פתוחה להרשמה.
"בעיניי זה קורס חובה במקצוע החינוך, לכל תפקיד"
אל התואר השני במנהל מערכות חינוך הגיעה ג'ני קלצקי כאשת חינוך לגיל הרך במשך שנים רבות. "קרוב ל-15 שנה ניהלתי גן פרטי, אחר כך ניהלתי מעון יום עם עשרות אנשי צוות ומאות ילדים. החלטתי שאני מעוניינת ללמוד לימודים מתקדמים בתחום המחקר הפדגוגי ומצאתי את הקורס בנוירופדגוגיה. זה קרץ לי ועכשיו, כשאני אחריו, אני יודעת שזה שינה את התפיסה הכללית שלי בנוגע למקצוע, כאשת חינוך העוסקת בהדרכה והוראה".
מה שונה בנוירופדגוגיה?
"אנחנו מלמדים את הילדים ומקדמים את הידע, הכישורים והמיומנויות שלהם. אנחנו גם דואגים לחלק הרגשי שלהם, כולל מיומנויות למידה, ערכים, כישורי חיים, חינוך וכדומה.
"הלימודים נותנים הסבר לדינמיקה, לחוזקות ולחולשות גם שלי כמחנכת וגם של התלמידים שלי. התיאוריות המדעיות עוזרות להבין התנהגויות שונות והן מתקפות את מה שקורה בפועל בחיים עצמם, ועד היום לא ניתן לזה שם. עכשיו אני יכולה להבין את המניעים והסיבות בגללם קורה מה שקורה ואיך לחזק את התלמידים לטובה".
ג'ני מאמינה שזה תחום שיאפשר לצוותי החינוך לתת כבוד למקצוע. "זה שם את הפדגוגיה במקום מכובד ומגיע לנו, כאנשי חינוך, להסתובב גאים ולקבל תוקף ליכולות שלנו כמחנכים עם הרבה ביטחון עצמי מקצועי. בעיניי זה קורס חובה במקצוע החינוך, לכל תפקיד במערכת, ויש לו תרומה גם בפן האישי. הוא מלמד גם הרבה על עצמנו", היא אומרת ומסבירה איך הפכה למחנכת טובה יותר: "תמיד חשבתי שאני רגישה מדי לתהליכים קשוחים שזימנו החיים המקצועיים, אבל בלימודים גיליתי שהרגישות הזו עושה אותי מנהלת טובה יותר בעצם, ומשמעותית גם עבורי וגם עבור התלמידים.
"למדתי גם שהכל ניתן לשינוי – גם אצלי וגם אצלם. המוח והמוטיבציה מאפשרים לנו גמישות כזאת שאם אנחנו מודעים לקיומם של אותם תהליכים מוחיים, אנחנו יכולים לעשות שינויים בנו ובתלמידים.
"היום אני רואה את השינוי בתלמידים ומבינה מה מעניין אותם, איך הלימוד משפיע עליהם ואני יודעת להתאים את עצמי לתלמידים בלי ביקורת עצמית, אלא בצורה בונה".
"צריך להיות יצירתיים ולשחרר את הילדים לפרוח בקצב שלהם"
סימה עזרא הגיעה ללימודי הנוירופדגוגיה במסגרת לימודי התואר השני במנהל מערכות חינוך באקדמית אחוה כשהייתה מנהלת בבית- הספר היסודי 'שקמים מעוז' בשדרות, אותו ניהלה כעשור. עזרא היא בוגרת תואר ראשון במכללת אחוה ולמדה שם גם בקורס המנהלים 'אבני ראשה', למנהלי בתי ספר. היום היא מנהלת כבר שנה שניה את בית ספר 'מרחב' בשדה צבי, בית הספר לחינוך סביבתי.
"תרומתה של הנוירופדגוגיה לניהול שלי היא בכך שהתחדד אצלי הצורך לחלוק את הידע – אודות מחקרים במדעי המוח ולהעביר לכל מי שמלמדים כך שיוכלו להבין את הקשר בין המוח ללמידה, את מה שעובר במוחו של הילד", היא אומרת ומוסיפה: "אצלי זה שבר הרבה סטיגמות. היום אני מביאה נושאים שנפרשים לאורך השנה, נושאים שנלמדו בנוירופדגוגיה ומסייעים למורים בהשפעתם על התלמידים ועל ההוראה למשל, חיזוק הזיכרון, שינוי דרכי הלמידה, שיעורים פרטניים עבור ילדים שצריכים עזרה ועוד.
"כבר עכשיו אני יכולה לראות שזה משפיע. אפילו עשינו ניסיון בכמה כיתות עם מתודות מהלימודים וראינו שהשינויים היו מהירים מאוד. נעשו השוואות של לימודים שונים באמצעים שונים והתוצאות של הישגי התלמידים ניכרות לעין באופן מיידי. אלה עקרונות שהייתי מכניסה למערכי הלימודים של כל מורה ובעיקר של כל מנהל. צריך לכוון להישגים גבוהים בעיקר מצד המנהלים, שכאשר יבינו איך עובד המוח אצל התלמידים יוכלו להשפיע יותר.
"גם הנושא הרגשי חשוב ליכולת הלמידה מעבר להקשר ההתנהגותי או התנועתי, ולדעתי חשוב לשחרר את המרחק הקיים היום בין מורים ותלמידים. הפן הזה, בין מורים לתלמידים, לא תמיד מאפשר לראות את התלמידים טוב יותר ולהצעיד אותם להשגת המטרות", היא אומרת.
עזרא הפכה פעילה בולטת בתחום ותרמה, יחד עם חברה ללימודים, לחלקו השלישי של הספר 'מודל אחוה לנוירופדגוגיה' - יישום ממצאי חקר המוח בהוראה ובלמידה, שמחבריו הם פרופ' יצחק פרידמן, ד"ר אתי גרובגלד, וד"ר אריאלה וינברג. היא אף השתתפה והובילה פאנל בסדנה במסגרת כנס ייעודי שהתקיים באחוה.
היא משתפת ומספרת שהגיעה ממשפחה ברוכת ילדים וגדלה בפנימייה ושם דחפו אותה ללמוד. "מי שבא ממקום בו לא התאפשר ללמוד, יכול לראות כמוני שלא צריך לוותר ולא חייבים לעמוד בכל החובות בכל מחיר, אלא להתאים ליכולות ולצורך של הילדים.
"זו זכות עבורי להביא את מה שלמדתי ולתת לו ביטוי מול התלמידים, לאפשר לכל אחד ואחד מהם לבוא לידי ביטוי", היא אומרת ומוסיפה: "הקשר האישי עם הילדים, בעיניי, הוא המפתח להצלחה בלמידה; הראייה של המורה, הנגיעה בתלמידים בנשמה, יביא לתוצאות הטובות ביותר. זה נותן ביטחון לעשות דברים שהם לא מקובלים ולהעז לחלום ולהראות שדברים אפשריים, גם בגיוס התלמידים וגם בגיוס ההורים לעזרתנו. צריך להיות יצירתיים ולשחרר את הילדים לפרוח בקצב שלהם".
"הנוירופדגוגיה לימדה אותי שהמוח שלנו הוא המכונה החכמה ביותר"
עדי בן שושן סיימה לאחרונה בהצטיינות דיקן את התואר השני במנהל מערכות חינוך באקדמית אחוה. היא מלמדת בתיכון בו למדה בעצמה באשקלון והיא גם אמא ל-3 ילדים. הקורס בנוירופדגוגיה שינה, גם אצלה, את המבט על כל מה שקורה בקשרים סביבה - תלמידים וילדים כאחד.
"אלו לימודים שלטעמי צריכים להיות חובה לכל איש ואשת חינוך", היא אומרת כבר בתחילת הריאיון. "הם ממש מסבירים איך צריך ללמד ולהקנות ידע והבנה באופן מיטבי. כולנו שונים זה מזה - מורים כתלמידים - וצריך להתאים את ההוראה לתלמיד. למדתי שהמוח שלנו הוא המכונה החכמה ביותר", היא אומרת.
2 צפייה בגלריה
"הנוירופדגוגיה שמה דגש על הסביבה ועל מתן ביטחון לילד"
(צילום: באדיבות שת"פ המכללה האקדמית אחוה )
כמו מורים רבים, עדי רואה בתפקידה כזה שמתרחב גם אל הקהילה בה היא מלמדת. "הכניסה שלנו לחיים של התלמיד עם הכלים של הנוירופדגוגיה נותנת לו בסיס, אופק והכלה, מפני שאנחנו מטפלים בהרבה יותר מרק לימודים אנחנו נותנים גם את הרגש וגם מספקים רווחה.
"הנוירופדגוגיה עצמה, שמה דגש על הסביבה ועל מתן ביטחון לילד וכתוצאה מכך נקבעת איכות לימודיו. היא נותנת לנו כלים להתמודד עם השינויים שעוברים על התלמידים ועלינו, כבני אדם, לאורך כל החיים והשינויים בסביבה של כולנו", היא אומרת.
עדי מודה שהלימודים הללו גרמו לה לראות גם את הילדים שלה באופן שונה ולהבין תהליכים שעוברים גם עליהם, בבית, בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ולהכיר בצרכים שלהם בבית וגם מחוצה לו.
"הלכתי ללמוד מכל מיני סיבות ובפועל, הפכתי למורה טובה יותר ולאמא טובה יותר. החיבור שלי עם התלמידים והמשפחות שלהם, מתן התחושה שהם לא לבד והעובדה שהתלמיד יודע שאיכפת לי ממנו, עושה הבדל עצום", היא אומרת לסיום.
בשיתוף המכללה האקדמית אחוה
