בשיתוף קבוצת דוראל
עוטף עזה הוא אזור ייחודי בנוף הישראלי - המרחבים, מגוון צורות החיים והסגנונות, הגיוון האנושי ואיכות החיים. לא בכדי, ביישובי האזור מספרים על הגירה חיובית ובקשות הצטרפות, למרות המתיחות ומצבי חירום ביטחוניים מעת לעת.
בשנים האחרונות, האזור הופך גם למעצמת אנרגיה מתחדשת שמייצרת חשמל ירוק ונקי מאור השמש.
"הכל התחיל בצוק איתן"
אחד התומכים הנלהבים בהפיכת אזור העוטף לאזור שמייצר ואוגר חשמל ירוק הוא חיים ילין, תושב קיבוץ בארי, ח"כ לשעבר, שהיה גם ראש המועצה האזורית אשכול בין השנים 2007 ל-2015. "הכל התחיל ב'צוק איתן', ביום שבו גילו את המנהרה הראשונה באזור, בין חולית לסופה. צה"ל פעל במנהרה והמחבלים ירו פצמ"רים ללא הרף. אחד מהם נפל על קו החשמל הראשי באזור ובגלל הלחימה, הקב"ט של חברת החשמל לא אישר החלפת שנאי תחת אש והישובים נותרו ללא חשמל", משחזר ילין ומנסה להסביר את המשמעות של נפילת חשמל באמצע הקיץ בעת לחימה.
"זה אומר אובדן מזון שנמצא בקירור, איוורור ומיזוג חסר, בעיה בטיפול בחקלאות ובבעלי החיים וגם מערכת גיבוי של האזעקה שלא עבדה. בנירים למשל, בזמן הפסקת האש מיהרו לעבוד על הקו שנפל. מהצד השני המשיכו להפציץ - וחיים אבדו".
ילין מספר שרשות החירום הממשלתית הביאה מהר מאוד גנרטורים לאזור, "אבל בסופה ובחולית לא היה חשמל יומיים, ובכלל היו הרבה הפסקת חשמל בגלל כל מיני אירועים במקביל". כתוצאה מכך, ממשלת ישראל מימשה אחרי הלחימה תוכנית חוסן להתיישבות וקבעה שכל היישובים הנמצאים במרחק של 4 ק"מ מהגדר יקבלו גנרטורים כדי למנוע חזרה של חוסר חשמל מוחלט ביישובים שיש בהם חקלאות ורפתות. קראו לזה רציפות תפקודית. מאז, חלו הרבה שינויים טכנולוגיים.
"בעיניי, כל ישוב בעוטף עזה או בקו הגבול, צריך תשתית נפרדת של חשמל. צריכה להיות הטמנה של כל התשתיות מתחת לאדמה וגם צריך לאפשר אגירת חשמל או אספקת חשמל שנאגר באזור, כדי להפחית את התלות בהולכת חשמל של היישובים בעת חירום ובכלל", אומר ילין ומוסיף: "גם ישובים גדולים כמו שדרות צריכים תשתית כזו, כי זה יפחית את הסיכון הכרוך בהפסקות חשמל - ו'צבע אדום' לא יפסיק לתפקד בהיעדר חשמל. בימי שגרה ושקט, מערכות כאלה יוכלו לעזור, בין היתר, להוזיל את עלויות החשמל ולהרחיב את שעות היממה בהן משתמשים בחשמל סולארי".
לילין אין ספק מה צריכה לעשות המדינה: "המדינה צריכה לעשות רגולציה נוחה לפרויקטים אגרו-וולטאיים (שילוב בין חקלאות למתקנים סולאריים, ל.ז), להקל במתן ההיתרים וצמצום הבירוקרטיה סביב הגשת התוכניות, כמו שקורה בכל תכניות התמ"א ולקדם את נושא אגירת האנרגיה".
דרושה: תשתית להולכת חשמל
"אנרגיה מתחדשת, במיוחד כשזו משולבת באגירה, יכולה להבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי", אומר גם דני ניר, מנהל תחום פרויקטים קרקעיים בדוראל ישראל, חברה מובילה בתחום האנרגיות המתחדשות, המקימה את כמות אגירת האנרגיה הגדולה ביותר בישראל בשנתיים הקרובות.
"דוראל מקימה כיום פרויקטים רבים בעוטף בפרט וברחבי המדינה בכלל וצפויה להקים עד שנת 2025 כ-2 גיגה ואט אגירה לצד הפרויקטים הסולאריים. זו כמות עצומה שתשפיע לטובה על משק החשמל.
"העוטף הוא אזור שטוף שמש, שמלבד היכולת לנצל את ייצור החשמל בשעות היום, יכול לאגור את העודפים המיוצרים ולהשתמש באנרגיה בשעות החשיכה. הוא גם אזור בעל רגישות ביטחונית - ועצמאות אנרגטית וביטחון אנרגטי חשובים פי כמה באזורים רגישים ביטחונית. באמצעות אגירת אנרגיה, ניתן להיערך למצבי קיצון וככל שנתקדם טכנולוגית, ניתן יהיה לאגור יותר טוב וליותר זמן. יש לכך גם חשיבות עבור כוחות הביטחון ועבור תשתיות אזרחיות בעת התקפה", אומר ניר ומוסיף: "אנחנו בקשר רציף עם יישובי העוטף בתקופת שגרה וביתר שאת בתקופה של מתיחות ביטחונית. אנחנו רואים בהם שותפים לדרך".
אבי עטר, מנכ"ל קיבוץ כרם שלום, שנמצא על גבול ישראל-מצרים, סיפר לנו על איך עושים אנרגיה ירוקה בקו עימות ועל הדרך בונים גם מערכות יחסים.
"אנחנו נמצאים בתהליך של הקמת מספר פרויקטים מול דוראל, כשהראשון מהם - שדה סולארי קרקעי עם מערכת אגירה - יחל לפעול בחודשים הקרובים", מספר עטר ומדגיש את העמידה של דוראל בלוחות הזמנים, למרות האירועים הביטחוניים באזור מעת לעת.
חוץ מהשדה הסולארי שמשתרע על 40 דונם, יש בתוכניות העבודה ארוכות הטווח מול דוראל גם פרויקטים נוספים. מיזמים אלה נמצאים בשלבי אישור שונים מול רשויות החשמל ולחלקם כבר יש אפילו היתרי הקמה.
"הקשר עם דוראל הוא כן ורצוף ותמיד בשיח שיתופי ופתוח", מספר עטר, "אני חושב שזה הקשר העסקי הרצוי באמת בכל עסקה, אבל מאמין שזה חלק מה-DNA של החברה". לדבריו, הקשר המיוחד התבטא ביתר שאת בסבבי הלחימה האחרונים - "עלות השחר" ו"מגן וחץ" - כשבדוראל התקשרו והציעו סיוע לקיבוץ. "הם שאלו במה אפשר לסייע וחוץ מזה שלחו ציוד ומשחקים לילדי הקיבוץ, שחיכו להם כשהגיעו למקום אליו פונו, במרכז הארץ. זה קשר עסקי עם עומק רגשי וזה גורם לחברי הקיבוץ להבין שדוראל הם יותר מביזנס בלבד", הוא אומר.
אינטרס ישראלי ברור
לישראל, שהתברכה כאמור בהרבה שעות שמש, יש אינטרס בולט לבסס כאן תעשיה של ייצור חשמל ירוק, שיהיה לא רק תחליף אנרגיה נקי, אלא לא פחות מכך - נכס לאומי אנרגטי, ממש כמו מאגרי הגז המוכרים כל כך. אם כך, למה זה לא מתקדם?
"המדינה יכולה וצריכה לעודד יזמים לקדם מיזמים מסחריים וחדשנות טכנולוגית, במטרה להבטיח את יציבות אספקת החשמל תוך ביסוס העצמאות והביטחון האנרגטי של ישראל", אומר ניר מדוראל. "למדינה יש כלים שונים, באמצעותם תוכל להשיג מטרות אלה, לרבות, מתן פרמיות וסובסידיות למתקנים מסחריים שיקומו באזור עוטף עזה, קידום הקלות סטטוטוריות לייעול הקמת הפרויקטים והסרת חסמים, מימון פרויקטים מבוססי חדשנות באמצעות קולות קוראים, תוך שימת דגש על טכנולוגיות שבכוחן להבטיח עצמאות אנרגטית. צריך להבין: לישראל יכול להיות משאב אנרגטי זמין שיכול להוות משקל במערכות היחסים עם שכניה ועם שותפים בעולם - רחוקים וקרובים".
בשנים האחרונות מקיימת דוראל בעוטף עזה שיתופי פעולה עם ישובים רבים. ב-2022 נחנך ביישוב חולית הפרויקט הראשון בישראל המשלב בין סולאר לאגירה. במקביל גם פרויקטי החברה בכרם שלום, בגברעם ובכפר מימון, מצויים על קו הסיום ועתידים להתחבר לרשת בחודשים הקרובים וכוללים פרויקטים על גגות, קרקעות או חקלאות סולארית, מיזמי אגירת חשמל ועוד.
גם ילין קורא לשחרר חסמים: "צריך לשחרר את האנשים לחלום ולבצע". לדבריו, דוראל כבר הקימה מתקנים סולאריים בנחל עוז ובכרם שלום: "המתקנים נמצאים מול עזה וזה מראה מדהים. בעיניי, זו הציונות החדשה בישראל של ימינו. זה הזמן הנכון ואסור להתמהמה".
בשיתוף קבוצת דוראל
