הערב (יום ו') תנסה יפן להיות המדינה החמישית שמצליחה להנחית חללית על הירח, עם ניסיון הנחיתה המתוכנן של החללית הלא-מאוישת SLIM של סוכנות החלל היפנית. (עדכון: החללית נחתה בהצלחה על אדמת הירח)
נחתת הירח שוגרה לחלל בספטמבר 2023 כמטען משני בשיגור של טלסקופ החלל XRISM, ואחרי מסע של כמעט ארבעה חודשים במסלול חסכוני בדלק, נכנסה למסלול סביב הירח בסוף דצמבר. הערב ב-17:00 שעון ישראל היא אמורה להתחיל תמרון של נחיתה מדויקת במיוחד, על בסיס טכנולוגיות ניווט חדישות, מבוססות על ניתוח ממוחשב בזמן אמת של צילומי הקרקע, כדי לזהות את המיקום המדויק של החללית.
(כך אמורה להיראות הנחיתה על הירח)
החללית היפנית, שגודלה כמכונית, תנסה לנחות בשוליים החיצוניים של מכתש שיאולי (Shioli), מכתש פגיעה שקוטרו כ-300 מטרים בתוך מכתש גדול יותר, בצד הקרוב של הירח, כ-13 מעלות מדרום לקו המשווה שלו. הנחיתה עצמה צפויה להיות שונה מהמקובל גם בכך שהחללית אמורה להתייצב על צידה, כך שמנוע הנחיתה אינו פונה כלפי הקרקע, אלא הצידה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
ניחוחן המרגיע של הדמעות
הצלופח ששינה אותי
חצבת, כלבת, צהבת: מחלות ללא גבולות
נחתת הירח אמורה לפעול במהלך יום ירחי אחד, כשבועיים שלנו, ולבצע מדידות במכשיריה וצילומים שיספקו מידע על הרכב הקרקע באזור. כמו כן היא אמורה לשחרר שני כלי רכב זעירים - אחד שמתוכנן להתקדם בניתורים על פני הירח, והאחר רובוט כדורי גדול מעט מכדור טניס. גם הם אמורים לצלם מקרוב את פני השטח.
4 צפייה בגלריה
אולי אחרי הכישלונות הקודמים תגיע הצלחה. טלסקופ החלל XRISM ונחתת SLIM על רקע הירח
(איור: JAXA)
כאמור, אם הנחיתה תצליח, יפן תהיה למדינה החמישית שמנחיתה חללית על הירח, אחרי ברית המועצות, ארצות הברית, סין והודו, שעשתה זאת רק בקיץ האחרון. באפריל בשנה שעברה התרסקה החללית Hakuto-R של החברה היפנית iSpace בניסיון הנחיתה על הירח, וכך החמיצה יפן הזדמנות גם להקדים את הודו וגם לבצע את הנחיתה הראשונה של חללית פרטית.
לפני פחות משבועיים נכשלה חברה נוספת, אסטרובוטיק בניסיון להיות הראשונה שתנחית חללית פרטית על הירח, לאחר שהתברר שהנחתת שלה, פרגרין, כלל לא תגיע לירח עקב דליפת דלק. בחודש הבא אמורה חברה אמריקנית אחרת, Intuitive Machines, לשגר נחתת משלה אל הירח, ובמאי מתכננת סין משימה שאפתנית במיוחד: הבאת דגימות קרקע ראשונות מהצד הרחוק של הירח.
מדוע התפוצצה הסטארשיפ?
החללית הענקית של חברת ספייס אקס, סטארשיפ, הגיעה לחלל בפעם הראשונה בניסוי השני שלה, לפני כחודשיים, אך זה היה ביקור קצר מאוד. אפילו קצר יותר מהמתוכנן.
שיגור סטארשיפ לחלל בנובמבר
(צילום: SpaceX)
בגובה 150 קילומטר התפוצצה החללית, דקות אחדות לפני שהייתה אמורה לכבות את מנועיה ולהמשיך בטיסה תת-מסלולית קצרה עד לחזרה לאטמוספרה מעל הוואי. בימים האחרונים גילה ראש החברה, אילון מאסק (Musk), כי הסיבה לפיצוץ הייתה פליטה מכוונת של עודף חמצן, שנדרשה לשאת משום שהחללית לא נשאה מטען. "אילו היה לה מטען היא הייתה מגיעה למסלול, מכיוון שהסיבה שהיא לא הגיעה למסלול הייתה שפלטנו את החמצן הנוזלי וזה מה שגרם בסופו של דבר לשריפה ולהתלקחות", אמר מאסק בשיחה עם עובדי החברה שספייס אקס הפיצה ברשתות חברתיות.
ששת המנועים של הסטארשיפ פועלים על מתאן וחמצן, כמו גם 33 המנועים של טיל השיגור שלה, סופר-הבי. מדברי מאסק אפשר להבין כי לו היה לחללית מטען היא הייתה צורכת את כל הדלק, ולא הייתה צריכה לפלוט את החמצן העודף. עם זאת, הוא לא הסביר כיצד שחרור החמצן גרם לפיצוץ, וגם לא התייחס להתפוצצות הטיל עצמו זמן קצר לאחר ההפרדה מהחללית. עם זאת, הוא הבהיר כי הוא משוכנע שהחברה יכולה להצליח בניסוי הבא של סטארשיפ, המתוכנן לחודש פברואר השנה. "אני חושב שיש לנו סיכוי טוב להגיע למסלול בטיסה השלישית", אמר מאסק.
4 צפייה בגלריה
התחיל יפה, הסתיים בשני פיצוצים. הפרדת חללית סטארשיפ מטיל השיגור סופר-הבי בטיסת הניסוי השנייה של החללית, נובמבר 2023
(צילום: SpaceX)
הוא הוסיף כי בניסוי הזה מתוכננת גם הפעלה של מנועי החללית בחלל, כדי להראות שהיא אכן יכולה לבצע תמרון חזרה לאטמוספרה. כמו כן מתוכנן לה ניסוי של העברת דלק נוזלי ממכל למכל, כדי לבחון את ביצוע התדלוק בחלל, שהוא מרכיב חשוב בתפקיד של סטארשיפ בתוכנית ארטמיס, המיועדת להנחית שוב בני אדם על הירח. סטארשיפ נבחרה להיות רכב הנחיתה על הירח, בעוד חלליות סטארשיפ אחרות אמורות לשמש חלליות תדלוק. כמו כן סטארשיפ אמורה לבחון בטיסת הניסוי הבאה מתקן חדש להצבת לווייני סטארלינק בחלל, במסגרת הרחבת רשת האינטרנט הלווייני של החברה. המתקן מיועד ללוויינים הגדולים והחדשים מדגם V2, שהסטארשיפ אמורה להציב במסלול.
פתיחה מאוחרת
כמעט ארבעה חודשים לאחר שהדגימה מהאסטרואיד בנו (Bennu) הגיעה לכדור הארץ, הצליחו מדענים סוף-סוף לפתוח את מכל הדגימה הפנימי.
4 צפייה בגלריה
בכל זאת פתחנו, למרות הכול. מהנדס של סוכנות החלל פותח את המכל עם כלי העבודה החדש
( צילום: NASA)
משימת אוזיריס-רקס של סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, נטלה את הדגימה מהאסטרואיד באוקטובר 2020, ובספטמבר 2023 הצניחה החללית את הקפסולה ובה המכל האטום במדבריות יוטה. מדענים של נאס"א ושל אוניברסיטת אריזונה אספו כ-70 גרם של דגימה מהחלק החיצוני של מכל האיסוף, כמות שכבר הגדירה את המשימה כהצלחה, אך לא הצליחו לפתוח את המכל הפנימי עצמו, לאחר ששניים מ-35 הברגים שאוטמים אותו נהרסו.
הסוכנות נדרשה לייצר כלים חדשים במיוחד למשימה, מחומרים שלא יזהמו את הדגימה או יגיבו עם מרכיביה. לאחר פיתוח כלים מפלדת אל-חלד לא מגנטית, הם נוסו על העתק של מכל הדגימה, ורק אז הוכנסו למעבדה האטומה והצליחו לפתוח את המכל הפנימי הסורר. החומר בתוך המכל יתועד קודם בצילום, ורק לאחר מכן ישקלו אותו המדענים ויוכלו לדווח כמה חומר מהאסטרואיד נאסף במשימה. מחקר ראשוני על החומר מהחלק החיצוני כבר הניב מידע מעניין על הרכב האסטרואיד.
האסטרונאוט הטורקי הראשון
צוות שלישי של אסטרונאוטים פרטיים שוגר הלילה לתחנת החלל הבינלאומית, במסגרת משימת AX-3 של חברת אקסיום, הבונה את תחנת החלל הפרטית על בסיס התחנה הקיימת. כמו בשתי המשימות הקודמות, המשתתפים שילמו סכום שנאמד בין 50 ל-60 מיליון דולר, אלא שהפעם הכסף לא יצא מכיסיהם של הנוסעים, אלא של מעסיקיהם – סוכנויות חלל אירופיות.
4 צפייה בגלריה
משימה פרטית ראשונה של אסטרונאוטים אירופאים. מימין: גזרבצ'י, וילדאי, לופז-אלגריה ומרכוס ונדט
(צילום: Axiom Space)
מפקד המשימה יהיה האסטרונאוט הוותיק מייקל לופז-אלגריה (López-Alegría), כיום האסטרונאוט הראשי של אקסיום, ומי שפיקד על המשימה הראשונה של אסטרונאוטים פרטיים לתחנה, שבהם היה גם איתן סטיבה הישראלי. אנשי הצוות האחרים הם הטייס האיטלקי ולטר וילדאי (Villadei), שכבר הספיק לעשות ביקור חטוף בחלל בטיסה תת-מסלולית של וירג'ין גלקטיק, האסטרונאוט השבדי מרכוס ונדט (Wandt), שטס במימון משותף של שבדיה ושל סוכנות החלל האירופית, ESA, וטייס הקרב הטורקי אלפר גזרבצ'י (Gezeravcı), שיהיה הנציג הראשון של טורקיה בחלל.
שלושת האסטרונאוטים הפרטיים אמורים לעשות ניסויים רבים במהלך המשימה, ברפואה, בביולוגיה, בפיזיקה, וכן בציוד וחומרים לשימוש בחלל, מבינה מלאכותית שאמורה לסייע בניהול סדר היום של הצוות, ועד שיטה לחימום פסטה בחלל.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
