תגלית חשובה הנוגעת לחיידקים המנצלים את אור השמש מתחת לפני המים: על פי הממצאים, חלק ניכר מחיידקים אלה נעזרים ב"אנטנות" המגדילות את אספקת האנרגיה לתא. את המחקר, שפורסם בכתב העת Nature, ערכו פרופ' עודד בז'ה והדוקטורנט אריאל חזן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון.
קבוצת המחקר של פרופ' בז'ה חוקרת רודופסינים (Rhodopsins) - חלבונים ייחודיים הממירים עבור החיידק אנרגיית אור לאנרגיה כימית, המאפשרת לתא לשרוד ולתפקד. בניגוד למערכות פוטוסינתזה, שהן מערכות מורכבות ומרובות חלבונים, כאן מדובר בחלבון בודד ש"עושה את העבודה". עבור החיידק המחזיק בו, הרודופסין הוא נכס אנרגטי רב משמעות.
3 צפייה בגלריה
הגדה הצפונית של הכנרת (המעבדה הלימנולוגית-כנרת)
הגדה הצפונית של הכנרת (המעבדה הלימנולוגית-כנרת)
הגדה הצפונית של הכינרת (המעבדה הלימנולוגית-כינרת)
(צילום: שרון צור, דוברות הטכניון)
הרודפסינים הראשונים התגלו ב-1876, ומאז חלו כמה קפיצות דרך משמעותיות במחקר בנושא. קבוצת המחקר של פרופ' בז'ה, מהקבוצות המובילות בתחום, גילתה לפני כמה שנים משפחה נוספת של רודופסינים ((Heliorhodopsins בעלי תכונות מבניות ייחודיות.
לדברי החוקרים, ידוע שרודופסינים בנויים מחלבון וממולקולת רטינל הקולטת את אור השמש וממירה אותו לאנרגיה הדרושה לתא. על פי הסברה המקובלת בעשורים האחרונים זה המבנה הבסיסי הנפוץ של הרודופסין. בשנים האחרונות התברר שלחלק מועט מהרודופסינים יש גם אנטנה, כלומר מגבר אנרגיה המגדיל בעשרות אחוזים את כמות האנרגיה העומדת לרשות התא. אנטנות אלו עשויות ממולקולות קרטנואידים מיוחדות.
3 צפייה בגלריה
איור ממצאי המחקר : משמאל: רודופסין מיקרוביאלי עם מולקולת רטינל. מימין: רודופסין מיקרוביאלי עם מולקולת רטינל ואנטנת zeaxanthin המספקת לו תוספת אנרגיה משמעותית - לעתים הגברה של עשרות אחוזים
איור ממצאי המחקר : משמאל: רודופסין מיקרוביאלי עם מולקולת רטינל. מימין: רודופסין מיקרוביאלי עם מולקולת רטינל ואנטנת zeaxanthin המספקת לו תוספת אנרגיה משמעותית - לעתים הגברה של עשרות אחוזים
איור ממצאי המחקר : משמאל: רודופסין מיקרוביאלי עם מולקולת רטינל. מימין: רודופסין מיקרוביאלי עם מולקולת רטינל ואנטנת zeaxanthin המספקת לו תוספת אנרגיה משמעותית - לעתים הגברה של עשרות אחוזים
(איור: דוברות הטכניון)
עם זאת, עד כה נהוג היה לחשוב שזוהי תופעה נדירה מאוד שאינה נפוצה באוקיינוסים ובאגמים. חוקרי הטכניון מראים במאמרם כי אנטנות קרטנואידיות נפוצות (כגון zeaxanthin) אינן חלק נדיר ברודופסינים - להפך, הן מצויות ביותר משליש מהרודופסינים במיקרובים בים, באוקיינוס ובמים מתוקים.
החוקרים הוסיפו כי מפני שרודופסינים הם חוליה חשובה בתחתית שרשרת המזון, לאנטנות אלו השפעה עצומה על האקולוגיה של מקווי המים בעולם ועל מכלול החיים שבמעלה השרשרת.
3 צפייה בגלריה
פרופ' עודד בז'ה (משמאל) והדוקטורנט אריאל חזן
פרופ' עודד בז'ה (משמאל) והדוקטורנט אריאל חזן
פרופ' עודד בז'ה (משמאל) והדוקטורנט אריאל חזן
(צילום: שרון צור, דוברות הטכניון)
החוקרים מצאו את האנטנות באמצעות "דיג" של אנטנות ורודופסינים בכינרת. את הדגימות הם ניתחו בשיטות שונות ובהן מטגנומיקה פונקציונלית. כך הם גילו את את הקומפלקסים של רודופסין-אנטנה, קישור שהם מתכוונים להמשיך ולחקור.
לדבריהם, אנטנות קרטנואידיות עשויות להגביר את אספקת האנרגיה לרודופסין בכ-40% - מה שמספק למיקרובים הנושאים את הקומפלקסים יתרון הישרדותי עצום. האנטנות קולטות את האור הסגול-כחול, שחלק מהרודופסינים אינם יודעים לנצל, ומעבירות את האנרגיה למולקולת הרודופסין. המחקר נערך בתמיכת הקרן הלאומית למדע.