המדוזות חלפו? אולי לא כדאי עדיין למהר ולקפוץ למים התכולים. דוח חדש של משרד הבריאות מצביע על שיא של ארבע שנים שנרשם באיתור חיידקים צואתיים בחופי הים התיכון. חשיפה של מתרחצים לרמות גבוהות וחריגות של החיידקים הללו עלולה לגרום, בין היתר, לבעיות במערכת העיכול ובעור. עם זאת, חשוב להדגיש כי לא כל חשיפה לאותם חיידקים מביאה בהכרח לפגיעה כלשהי.
בסך הכל בוצעו במהלך השנה מעל ל-7,800 דיגומים של מי החופים השונים. ב-4.1 אחוזים מהבדיקות אותרו חיידקי אנטרוקוק צואתיים וב-3.2 אחוזים אותרו חיידקי קוליפורם צואתיים.
על פי הנתונים, החוף המזוהם ביותר, שבו נמצא אחוז הבדיקות הגבוה ביותר של חיידק אנטרוקוק צואתי, עם 14.9 אחוזי בדיקות חריגות ‑ הוא החוף השקט בחיפה.
שיעור הבדיקות החריגות הגבוה ביותר של אנטרוקוק צואתי נמצא בחופי ראשון-לציון. לעומת זאת, שיעור הבדיקות החריגות הנמוך ביותר של אנטרוקוק צואתי נמצא בחופי חדרה. בניטור הקוליפורמים הצואתיים מתגלה, לעומת זאת, תמונה שונה – חופי תל-אביב הם המזוהמים ביותר לעומת חופי חדרה, נתניה וראשון-לציון שבהם הם לא כלל לא נמצאו.
לזיהום המים מספר סיבות ובהן זרימת השפכים מרצועת עזה, זרימת מי נגר עילי (מי גשמים) שאינם מחלחלים לקרקע בשל בנייה צפופה, זרימת שפכים משטח ישראל ואירועי זיהום מי הים בשמן.
הדוח מסכם את תוצאות ניטור החיידקים והזיהומים במי הים התיכון, הכנרת, ים סוף וים המלח שביצע משרד הבריאות בשיתוף הרשויות המקומיות בשנת 2023. הניטור התמקד בעיקר בחיידקי אנטרוקוק צואתיים ובקוליפורמים צואתיים. הוא מתייחס לאיכות המים בחופים המוכרזים בלבד, שהדיגום מתבצע בהם בעונות הרחצה פעם לשבוע.
עמיר יצחקי, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, אמר: "הדוח משקף עבודה יומיומית ומטרתו היא לבדוק מה קרה השנה בהשוואה לשנים קודמות. החיידקים מצביעים על כך שיש מקור צואתי במים וחשיפה של אותם חיידקים יכולה להצביע על בעיה תברואתית בחוף. זה לא אומר שכל המתרחצים בחוף יחלו אם נחשפו למים האלה, אבל אלו הם הסטנדרטים הבינלאומיים".
באשר לעלייה בנתונים החריגים, מסביר יצחקי כי "ייתכן שהשנה היו יותר ימי גשם. נגר עילי (היקוות מי גשמים) הוא לא נקי. הטבע הוא לא סטרילי ובמיוחד במדינה שבה לא כל הזמן יורד גשם. יש הרבה גורמי זיהום כמו בעלי חיים והמדינה שלנו יחסית צפופה".
עוד צוין בדוח כי "הסיבה העיקרית לאזהרת הציבור מפני רחצה בחופים בשנת 2023 היא אירועי זיהום חולפים, שהסיבות להם אינן ברורות. בכל אירועי אזהרת הרחצה מתבצע דיגום חוזר נרחב ובמידת הצורך גם סקר תברואתי".
הדוח משקף למעשה מציאות סביבתית ובריאותית בלתי נסבלת, שבה לא מעט זמן במצטבר מדי שנה, חופי הרחצה שלנו אסורים לרחצה בשל גורמי זיהום ממקורות שונים.
"לעומת שנים קודמות, הדוח מציג עלייה מדאיגה במספר האירועים שבהם נסגרו חופים בעת עונת הרחצה, וגם עלייה ניכרת במספר המצטבר של הימים שבהם החופים היו סגורים כתוצאה מזיהום", אמר מנכ"ל עמותת צלול, מור גלבוע. "הסיבה לכך נעוצה בעיקר בחיבורים צולבים ולא חוקיים בין תשתיות ניקוז הנגר ותשתיות הביוב - תופעה שנפוצה לצערנו ברשויות רבות ברחבי הארץ, גם בעת עונת הרחצה".
גלבוע הוסיף: "באירועי גשם משמעותיים אנחנו מפעילים את פרויקט 'דוגמים צלול', שבמסגרתו אנחנו לוקחים דגימות מים ממוצאי נקזים רבים ברחבי הארץ, ומוצאים עדויות של חיידקים ותרופות שהן האינדיקציה הגבוהה ביותר להימצאותם של שפכים ביתיים במי הנגר העירוני המוזרמים לים ולנחלים. דוח משרד הבריאות אכן מראה שהמגמה קיימת בחופים רבים ברחבי הארץ, לאורך הים התיכון, ולפיכך חייבים לדאוג שהרשויות המקומיות אינן עוברות על החוק ושהן מקדמות תוכניות קונקרטיות למיגור התופעה הקשה, שאינה מטופלת כראוי על ידי הרשויות המקומיות ואינה נאכפת ומפוקחת באופן מספק על ידן".
הוא אמר עוד כי "פעמים רבות אנחנו מקבלים פניות מגולשים ושחיינים שנחשפו לביוב בים ומצאו את עצמם עם דלקות ומחלות קשות, שלעתים מצריכות אפילו אשפוז בבתי חולים. הגיע הזמן לשים סוף לתופעה הקשה הזאת, שפוגעת הן בסביבה והן בבריאות הציבור, ולהחזיר את החופים לציבור שכן, בעיקר בימים קשים אלו, הם המפלט הכמעט יחידי למעט הקלה, מנוחה ונופש".
