משבר חמור המעסיק בשנים האחרונות את הקהילה המדעית והחקלאית ברחבי העולם הוא הנסיגה העולמית של המגוון הביולוגי, ושל החרקים בפרט. מתוך אלו, אוכלוסייה שהולכת ונעלמת ומשפיעה ישירות על האדם היא הדבורים. הן אחראיות להאבקת מרבית התוצרת החקלאית, ואובדן שלהן עלול לגרום למחסור עולמי במזון.
בשל כך, חברות רבות עוסקות כיום במציאת פתרונות אפשריים שיחזירו את אוכלוסיית הדבורים לפרוח. אחד הפתרונות מגיע מקבוצה של כ-20 מהנדסים והנדסאים בכפר קאסם, שפיתחו כוורת חכמה בשם IoB, שביכולתה לנתר בזמן אמת את הנתונים המגיעים מהכוורות, וכן לאגור אותם על-פי תאריך ושעה ברמת כוורת בודדת או קבוצה, להפיק דוחות, סטטיסטיקות וגרפים, למפות את מיקום הכוורות ברמת הלקוח, תוך שימוש בחיישני GPS.
מגוון הנתונים שניתן לנתר הוא רחב, וכולל בין היתר את כמות הדבורים שיוצאות ונכנסות, את המצב הדבש בכוורת, את הטמפרטורה והלחות בכוורת ועוד. כמו כן, המערכת גם מקבלת התראות על מדדים ושינוי מיקום הכוורות באמצעות חיוג ללקוח/ביטחון בזמן גניבה – כאשר אין אישור מצד הלקוח על תזוזה של כוורת דרך האפליקציה.
הקבוצה התחברה עם חברת IVRY-B מקיבוץ רבדים שבדרום, המשווקת כוורות למשקי בית פרטיים, ויחד הם מתכוונים ושווק את הכוורות הייחודיות: המהנדסים יספקו את המערכת, והחברה את הכוורות עצמן. יתרה מכך, בעתיד קיים רצון לפתח חברת סטארט-אפ משותפת כדי לשווק את הכוורת החכמה.
בניית הכוורת נעשתה דרך עמותת "מונא – חלל לשינוי", עמותה ללא כוונות רווח, הפועלת במג'דל כרום, כפר קאסם, כסייפה, חורה ובעוד מקומות בארץ ומנגישה לכלל האוכלוסיות את עולמות ההיי-טק דרך תעשיות-דמה. מקים העמותה הוא טייס חיל האוויר לשעבר אסף ברימר, שבא מעולמות הייטק ואומר כי יש חשיבות גדולה מאוד להנגיש את ההייטק גם לאוכלוסיות אחרות בישראל.
מוסעב סלאמה, אחד המהנדסים שפיתחו את הטכנולוגיה, אמר שבניית הכוורת יכולה להשפיע על מיליוני אנשים בעולם: "לא מדובר רק על דבש איכותי יותר, אלא על שמירה הגנה ופיתוח של אוכלוסיות הדבורים בעולם. יש כעת עדויות ומחקרים רבים שאומרים באופן חד משמעי שכמות הדבורים הולכת ונעלמת, זהו אסון אקולוגי מהמעלה הראשונה שהכוורת שלנו עשויה לפתור אותו".
אריאל דרטץ׳, מנהל מרכז מונא בכפר קאסם, סיפר כי "במסגרת ההכשרה, חשוב לנו להקנות ניסיון מעשי מול הלקוח, ולתת להם אפשרות להתמודד עם פרויקט ומשימות תחת סביבה ועם דרישות. את התמורה הזו של הפיתוחים הטכנולוגיים נותנים לעיתים בחינם כי אנחנו מרוויחים את האתגר ואת שיתוף הפעולה של הלקוח. מצד שני, אנחנו מקווים לעשות שיתוף פעולה שיוביל את כל הפיתוחים הטכנולוגיים עבורם לפתיחה של חברת סטארט-אפ משותפת ולנסות לקדם את זה יחד איתם כשאנחנו מקדמים את הטכנולוגיה והם מקדמים את הפיתוח של הכוורות עצמן".
אסף ברימר, מנכ"ל ומייסד מונא: "אנחנו ב'מונא-חלל לשינוי' שמחים להביא דור חדש ואיכותי של מהנדסים לשוק הייטק הישראלי, כולל אוכלוסיות מגוונות מכל הקשת הרחבה של החברה הישראלית. צעירים וצעירות מהפריפריה שמביאים מיזמים חדשים, עושים מהפכה טכנולוגית, ומביאים שינוי משמעותי לחברות הגדולות במשק הישראלי והבינלאומי. רשת האקדמיות-היישומיות של ארגון 'מונא - חלל לשינוי' בשיתוף שגרירות ארה"ב ובנק פועלים, שילבו בהצלחה בשנה החולפת 280 השמות של צעירים וצעירות מכל המגזרים בתעשיית ההייטק המשגשגת בישראל. מונא חורטת על דגלה הצמחת מנהיגות מקומית דרך שילוב בתעשיית ההייטק".
