השביט Atlas A3 שחלף בתחילת השבוע בקרבת כדור הארץ נצפה היטב ותועד על ידי צלמי אסטרונומיה ומצפי כוכבים בארץ ובעולם, וגם על ידי אסטרונאוטים בתחנת החלל. צפו בסרטון ובתמונות שצולמו בארץ ובעולם.
שביטים הם למעשה גופים קטנים של קרח, אבק מלוכלך בגזים וחומרים נוספים, עם כוח כבידה קטן מאוד. רוב הזמן הם נודדים בקצוות של מערכת השמש, במרחקים של מיליארדי קילומטרים מאיתנו. אבל לפעמים, בזכות התנגשות או משיכה כבידתית של גוף גדול, הם נזרקים פנימה אל עבר השמש ומתחילים לנוע בקצב הולך וגדל לכיוונה.
כשהשביט מגיע למרחק של כ-200 מיליון קילומטרים מהשמש, פניו מתחילים להתחמם. הקרח מתנדף והאבק משתחרר, ויוצר את הזנב המפורסם. למעשה, יש שני זנבות - אחד של גז (כחלחל) ואחד של אבק (צהבהב), שאורכם יכול להגיע למיליוני קילומטרים - וכך נוצר המחזה המרהיב שאנו רואים.
Atlas A3 אחד מתוך כמאה מיליארד שביטים
שביט Atlas A3, שהתגלה לראשונה ב'מצפה הכוכבים של ההר הסגול' בסין, מציג בפנינו הזדמנות נדירה לצפות בגרם שמיים מקצוות מערכת השמש. בניגוד לשביטים המוכרים לנו, המגיעים בעיקר מחגורת קייפר שמעבר לנפטון, מקורו של Atlas A3 בעננת אורט המרוחקת - מאגר עצום של כמאה מיליארד גושי קרח ואבק המקיף את מערכת השמש במרחק של כשנת אור.
ההבדל בין שביטי חגורת קייפר לאלו מעננת אורט הוא דרמטי. בעוד ששביטים כמו האלי, המגיע מחגורת קייפר, מבקרים אותנו באופן מחזורי, Atlas A3 הוא אורח חד-פעמי. מסלולו הייחודי, המושפע מכוחות כבידה מורכבים בקצוות מערכת השמש, מביא אותו אלינו לביקור שככל הנראה לא יחזור על עצמו בעשרות אלפי השנים הקרובות, אם בכלל.
ב-27 בספטמבר הפגין השביט Atlas A3 עמידות מרשימה, כשחלף במסלול קרוב במיוחד לשמש וצלח את המפגש הלוהט. ובתחילת השבוע, הוא העניק לנו הזדמנות נדירה לצפייה, כשהגיע לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ במסעו, מרחק של כ-70 מיליון קילומטרים בלבד - כמחצית המרחק בין כדור הארץ לשמש. קרבה זו מאפשרת לנו לצפות בשביט בבהירות יוצאת דופן, ומספקת הזדמנות נדירה לחוקרים ולחובבי אסטרונומיה כאחד לחקור ולתעד תופעה מרתקת זו.
והבונוס? התפרצויות שמש אדירות שהתרחשו בימים האחרונים גרמו למופעי זוהר צפוני (אורורה) שהגיעו גם למרכז אירופה, אבל גם לזנב של השביט Atlas A3 להיות ארוך ומרשים במיוחד, מה שהפך אותו לבהיר יותר ממה שחזו שיהיה כשהתגלה.
האם עדיין ניתן לראות אותו?
השביט מתרחק מכדור הארץ ולכן, בכל ערב הוא יהפוך לחיוור יותר - ואף גבוה יותר בשמיים. בנוסף הירח מתקרב כעת למילוא ואורו של הירח ישפיע גם הוא על הבהירות של השביט ביחס לשמיים המוארים. אך בעזרת משקפת או טלסקופ ניתן עדיין לראותו בקלות. איך צופים? צאו למקום חשוך, רחוק מאורות העיר (חוף ים יכול להיות מקום מעולה) וחפשו אותו כ-40 דקות אחרי שקיעת השמש באופק המערבי באזור שמעל לנקודה שהשמש שקעה. הזנב שלו יימתח גבוה מעל האופק. כוכב הלכת נוגה הבולט בדרום מערב והכוכב ארקטורוס הבולט בצפון מערב יכולים לסמן אבן דרך לאיתורו. השביט ממוקם פחות או יותר באמצעו של הקו המחבר בין שניהם.
הופעת השביטים בעת העתיקה
בעת העתיקה שביטים נחשבו לאותות מבשרי רעות בגלל הופעתם והיעלמותם הפתאומית. השביט האלי, אחד השביטים המפורסמים ביותר שחוזר להופיע בכל כ-76 שנים (האלי צפוי להיראות שוב בשנת 2062), עורר חששות עמוקים בכל הופעה שלו לאורך ההיסטוריה. בשנת 66 לספירה, הופעתו נקשרה לחורבן בית המקדש השני בירושלים. ב-1066, נתפס כאות לשינוי השלטון באנגליה, מה שאכן התרחש עם הפלישה הנורמנדית. הופעתו ב-1456 נראתה כמבשרת את עליית האימפריה העות'מאנית.
אך החשש הגדול ביותר היה ב-1910, כאשר אסטרונומים זיהו את הגז ציאניד בזנבו של השביט האלי. כשהתגלה שכדור הארץ עתיד לעבור דרך זנב השביט, התפשטה שמועה שהאטמוספירה תזדהם בגז הרעיל. חרושת שמועות וספקולציות פרועות הובילו לפחד המוני. אנשים רכשו 'גלולות אנטי-שביט' חסרות תועלת, אטמו את בתיהם, ואף היו שהאמינו שזהו סוף העולם. מדענים ניסו להרגיע את הציבור - ללא הצלחה רבה. בסופו של דבר, כדור הארץ עבר דרך זנב השביט ללא כל השפעה מורגשת, אך האירוע נחרט בזיכרון הקולקטיבי כדוגמה לפחד עמוק מפני תופעות אסטרונומיות לא מובנות.
אחד האזכורים המפורסמים ביותר של שביט במקורות היהודיים מופיע בתלמוד הבבלי. במסכת ברכות מובאת אמירתו של רבי יהושע בן חנניה: "כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים" ורבים מהפרשנים מזהים תיאור זה עם שביט האלי. מעניין לציין שרבי יהושע חי במאה הראשונה לספירה, הרבה לפני שאדמונד האלי גילה את המחזוריות של השביט הנושא את שמו במאה ה-18. רבים מסבירים את התיאור של 'מתעה את הספנים' כהתייחסות להשפעה שהייתה להופעת השביט על הניווט הימי בעת העתיקה, כאשר ספנים הסתמכו על הכוכבים לצורך התמצאות.
אך ככל הנראה תיאור זה משקף את ההשפעה העמוקה של שביטים על התפיסה האנושית בעת העתיקה. בעולם שבו מפת השמיים נחשבה קבועה, הופעתו הפתאומית של שביט הייתה מערערת את הסדר המוכר. כך שבתרבויות רבות, שינויים כאלה בשמיים נתפסו כאותות לאירועים דרמטיים או אסונות קרבים, מה שמסביר את הפחד והחרדה שעוררה הופעתם.
ואם תהיתם, מדוע השביט החדש קיבל את השם Atlas A3? מסורת עתיקה באסטרונומיה שהשביט קרוי על שם מגלהו. מי יודע? אולי יום אחד גם אתם תגלו שביט ותזכו להנציח את שמכם בשמיים.