במבצע מורכב ורב משתתפים העתיקה חברת נתיבי ישראל שני עצי זית, שגילם מוערך ביותר מ-2,000 שנה, ממקומם סמוך ליישוב ראמה בגליל. העצים הועתקו על מנת לפנות את השטח לטובת הרחבת כביש 85, בקטע שבין כרמיאל לצומת חנניה. בשל גילם של העצים, המתוארך לתקופה שבה פעל ישו באזור הגליל, היו מעורבים במבצע לא רק בעלי הקרקע, אלא גם אנשי הכנסייה בראמה ואף בוותיקן.
העתקת עץ בן 2,000 שנה מראמה שבגליל
(צילום: חברת נתיבי ישראל)
העצים הם שניים מבין מאות עצים עתיקים באזור, המוגדרים על ידי התושבים עצים "רומיים", כלומר מתקופת השלטון של הרומאים בארץ, בימי בית המקדש השני והשנים בהן חי פעל ישו באזור, על פי הדת הנוצרית. "את השטח הזה קנה סבי עוד בימים שלפני קום המדינה", סיפר בעל הכרם, מרואן מויס. "סבא נפטר בשנת 1951 ואנחנו היורשים. החשיבות של העצים הרומים בעיקר ערכית-דתית. יש פחות חשיבות ליבול שלהם, כי הם עצים שגם קשה למסוק אותם. הם גדולים, גבוהים, וקשה להגיע אליהם. בגלל המיקום שלהם כרגע, על שפת הכביש, גם הגישה אליהם לא הייתה קלה.
"אני זוכר את העצים האלה עוד מאז שהייתי ילד, אולי בן 5 או 6. זה היה עוד לפני שהקימו גדר הפרדה בין הכביש לכרם. אנשים היו מגיעים לפה באוטובוסים ויורדים כדי לנוח מתחת לעצים האלה, ליהנות מהם", הוא סיפר.
בשל החשיבות ההיסטורית והדתית של העצים, נערך בעת ההעתקה טקס דתי, על ידי הכומר ג'ורג' חנא, ראש העדה היוונית אורתודוכסית בראמה, ואכתם יזין, הכומר של העדה הנוצרית-לטינית ביישוב.
שני העצים שהועתקו ליד ראמה הם העתיקים מבין העצים שהועתקו במסגרת פרויקט הענק של נתיבי ישראל, להרחבת כביש 85, שעלותו כ-400 אלף שקלים. במסגרת הפרויקט הועתקו לא פחות מ-4,000 עצים, כ-3,300 מהם עצי זית. תהליך ההעתקה החל כבר לפני ארבעה חודשים, בפיקוח אגרונומים. האזור שסביב העצים הושקה ודושן באופן ייחודי, וגוש אדמה גדול נחפר והונף יחד עם העצים ומערכת השורשים שלהם. משקלו של כל אחד מהעצים – יחד עם האדמה – נע בין 40 ל-50 טונות. המנוף שהשתתף בהנפת העצים מסוגל להניף עד 100 טונות. האגרונומים ימשיכו ויעקבו אחר קליטת העצים במיקומם החדש - רק 35 מטר צפונית למיקומם המקורי – במשך השנה הקרובה עד לתקופת ההנבה החדשה.
קטע הכביש שיורחב משתרע בין כרמיאל לצומת חנניה, שבו מתרחשות עשרות תאונות מדי שנה. בנתיבי ישראל אמרו כי נשקלה האפשרות לפצל את הכביש, כך שיעקוף את שני העצים, אולם הדבר היה מונע לחלוטין את הגישה אליהם וגם גורם נזק לעצים, כיוון שלשורשיהם לא יהיה להיכן להתפתח.
המהנדס הבכיר, דימה פריצקר, מנהל אגף צפון בחברת נתיבי ישראל, אמר: "מרגש כי בזכות הפרויקט, זכינו לקחת חלק בעברה ההיסטורי המפואר של ארץ ישראל. זוהי הוכחה בשטח, כיצד קדושת החיים מתקיימת לצד שימור ערכי הסביבה - הן אלה של הטבע והן אלה הרוחניים".
דימה פריצקר, מנהל אגף צפון בחברת נתיבי ישראלצילום: חברת נתיבי ישראלעדי גמליאל, מנהל "האחריות התאגידית" של חברת נתיבי ישראל הוסיף: "אירוע חשוב זה הוא חלק נוסף בפסיפס העשייה בפיתוח תשתיות ברות קיימא של חברת נתיבי ישראל, אותן אנו מממשים ב-100 שנות קיומה של החברה".
