המיזוג הקדום של החורים השחורים
צוות בינלאומי של מדענים זיהה בעזרת טלסקופ החלל ג'יימס ווב התנגשות גלקסיות עם חורים שחורים במרכזיהן, שאירעה כאשר היקום היה צעיר. הדבר מרמז על כך שחורים שחורים ענקיים כאלה נוצרו מהר יותר ממה שחשבו עד כה. החוקרים זיהו את תהליכי ההתמזגות של הגלקסיות במערכת בשם ZS7, המרוחקת מאיתנו יותר מ-13 מיליארד שנות אור, ולכן נראית לנו כיום כפי שהייתה כשהיקום היה רק בן 740 מיליון שנה.
את החורים השחורים עצמם אי אפשר כמובן לראות בטלסקופ, כי הם בולעים את האור שמגיע אליהם, אבל אפשר לזהות את דיסקת הספיחה שלהם – האזור שבו מסתובב סביבם חומר בדרך להיבלע, בזכות פליטת קרינה באורכי גל אופייניים לגזים ולחומרים האחרים שמושפעים מהכבידה העצומה של החור השחור.
4 צפייה בגלריה
חדות ההדמיות של הטלסקופ איפשרה לזהות שזו התנגשות של גלקסיות עם חורים שחורים. מערכת ZS7 בהגדלה גדולה (מימין) ובמסגרת רחבה יותר בשתי התמונות האחרות
(צילום: ESA/Webb, NASA, CSA, J. Dunlop, D. Magee, P. G. Pérez-González, H. Übler, R. Maiolino, et. al)
"מצאנו ראיות לתנועה מהירה של גז סמוך לחור השחור, ואת חתימת הקרינה של גז לוהט ומיונן הנוצר בעת ספיחת החומרים לתוכו", הסבירה ראש צוות המחקר, חנה אובלר (Übler) מאוניברסיטת קיימברידג'. "בזכות חדות ההדמיות חסרת התקדים של הטלסקופ, ג'יימס ווב גם איפשר לנו לזהות שמדובר בשני חורים שחורים".
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
להתרבות או להזדקן
מחלות ללא גבולות - נגיף מגמלים מעורר דאגה
"כוח השישה" של ישראל הצעירה
החוקרים הצליחו לחשב כי המסה של אחד מהחורים השחורים היא פי 50 מיליון מהשמש שלנו. את המסה של השני קשה יותר לאמוד, כי הוא מוסתר בתוך ענן של גז, אבל החוקרים מעריכים שהיא דומה.
במרכזן של רוב הגלקסיות הגדולות המוכרות לנו יש חור שחור סופר-מסיבי, וזה כולל את שביל החלב, שהחור השחור במרכזה, הוא בעל מסה גדולה פי ארבעה מיליון מהשמש שלנו. אחת השאלות הפתוחות באסטרופיזיקה היא כיצד חורים שחורים הגיעו למסה כה אדירה, וכיצד הם השפיעו על האבולוציה של הגלקסיות שלהן.
טלסקופ החלל ג'יימס ווב הגיע ליעד
(הדמיה: נאס"א)
"הממצאים שלנו מצביעים על האפשרות שמיזוג של חורים שחורים הוא נתיב חשוב בגדילה של חורים שחורים כאלה, אפילו בשחר היקום", הוסיפה אובלר. "לצד ממצאים נוספים של טלסקופ ג'יימס ווב, כמו חורים שחורים מסיביים פעילים בחלקים רחוקים מאוד של היקום, הממצאים שלנו מראים כי חורים שחורים מסיביים עיצבו את התפתחות הגלקסיות ממש מההתחלה".
מאיצים את החלל בנגב
יותר מ-50 חברות הזנק נרשמו לתוכנית EXPAND – האקסלרטור שמובילות החברה הישראלית Creation-Space וקהילת החדשנות Tech7, עם גופים נוספים ובליווי של סוכנות החלל הישראלית. חמש החברות שייבחרו יקבלו ליווי עסקי ומקצועי בתחום החלל, לפיתוח פרויקטים ליישום על פני הירח, ואולי על פני כוכבי לכת אחרים. הליווי יסייע להן להגיש הצעות לתוכנית ארטמיס של סוכנות החלל האמריקאית, שבמסגרתה מתכננת נאס"א לשוב ולהנחית בני אדם על הירח בשנים הבאות.
"רוב ההצעות שהוגשו עוסקות בתחומים של בנייה, כמו טכנולוגיות חציבה או הדפסה בתלת-ממד, בהפקת אנרגיה, בייצור מזון או ברפואה", אמר מנכ"ל Creation Space, רואי נאור, לאתר מכון דוידסון. "בימים אלה אנו מראיינים את נציגי החברות, והזוכים יוכרזו בעוד כשבועיים, באירוע הרשמי של השקת האקסלרטור במצפה רמון".
חמש החברות שייבחרו ישתתפו בתוכנית ליווי אינטנסיבית, הכוללת הדרכה בבניית תוכנית עסקית בתחום החלל, בגיוס משקיעים, בעבודה מול רשויות ועוד. בספטמבר הן אמורות להציג את התוצרים שלהם באירוע עם משקיעים ועם נציגי קהילת החלל הישראלית, שבו תוכרז החברה הזוכה. היא תקבל מענק של 100 אלף שקלים לפיתוח המוצר שלה, וכל חמש החברות ימשיכו לקבל ליווי מקצועי של צוות האקסלרטור במשך כשנה, במקביל לפתיחת המחזור השני של המאיץ לחברות נוספות.
4 צפייה בגלריה
טכנולוגיות לשימוש על פני הירח, אבל עם יישומים מועילים גם בכדור הארץ. הדמיה של אסטרונאוטים וכלי רכב על הירח
(איור: אלון שיקאר, Creation-Space, באמצעות Midjourney)
"יש בישראל פוטנציאל רב לתרום לתחום החלל ולהשתלב בתוכנית ארטמיס ובתוכניות חלל נוספות, ומטרת התוכנית היא לעזור לממש את הפוטנציאל ולהוציא לפועל את היכולות של חברות ישראליות", אמר נאור. "עם זאת, אנו לא מסתכלים רק על יישומים לתחום החלל, אלא על חברות שלמוצר שלהן יש גם שוק גדול בכדור הארץ, ויכול לתרום להתמודדות עם האתגרים שלנו כאן, כמו שינויי האקלים".
החליפות החדשות של ספייס אקס
חברת ספייס אקס הציגה לאחרונה את חליפות החלל החדשות שלה, המיועדות ל"הליכת חלל" – פעילות של אסטרונאוטים מחוץ לחללית, כשרק החליפה מגינה עליהם מפני תנאי החלל. החליפות אמורות לעמוד למבחן מבצעי ראשון במשימת פולריס 1, המכונה גם "שחר" (Polaris Dawn), משימת החלל הראשונה שתכלול "הליכת חלל" של אסטרונאוטים פרטיים.
תוכנית פולריס אמורה לכלול שלוש משימות, כשהראשונה מתוכננת לפי שעה לקיץ הקרוב, אם כי פרטים סופיים טרם פורסמו. מי שעומד מאחורי התוכנית הוא איל ההון ג'ארד אייזקמן (Isaacman), שמימן את משימת החלל הפרטית הראשונה למסלול סביב כדור הארץ, Inspiration 4, ב-2021, וגם פיקד עליה.
במשימה הראשונה של תוכנית פולריס, אייזקמן ושלושה אסטרונאוטים פרטיים נוספים יקיפו את כדור הארץ בחללית דרגון במשך חמישה ימים, יעשו ניסויים רבים, ושניים מהם גם ייצאו להליכת חלל ויבחנו את החליפות החדשות. עם זאת, מכיוון שהדרגון היא חללית קטנה, ואין לה "מנעל אוויר", כל האסטרונאוטים ילבשו חליפות חלל, וגם אלה שלא ייצאו לרחף בחוץ יהיו חשופים לסביבת החלל. זאת לא רק תהיה הליכת החלל הראשונה של אסטרונאוטים פרטיים, אלא גם הפעם הראשונה שארבעה אסטרונאוטים יחד יתמודדו עם תנאי החלל.
החליפה החדשה של ספייס אקס היא שכלול של החליפה הנוכחית שלובשים אסטרונאוטים בחלליות דרגון. החליפה הקיימת מיועדת להגן עליהם במקרה של תקלה בחללית או פגיעה חיצונית בה, אך אינה מותאמת לפעילות ממושכת מחוץ לחללית. "הן פותחו עם תשומת לב מיוחדת לניידות, וכוללות חומרים חדשים, תהליכי ייצור חדשים ועיצוב חדשני של המפרקים, כדי לספק לאסטרונאוטים גמישות כשהחליפה מדוחסת, כלומר משמשת חליפת לחץ לפעילות בחלל עצמו, ולשמור על נוחות כשהיא אינה מדוחסת", נאמר בהודעה לעיתונות של ספייס אקס. על פי ההודעה החליפות כוללות קסדות שהודפסו בתלת-ממד, מצלמת קסדה, מגן פנים משופר ותצוגה פנימית של נתונים כמו לחץ, טמפרטורה ולחות בתוך החליפה. הן גם מצוידות במערכות בטיחות נוספות של שסתומים ואטמים המיועדים לשמור על הלחץ בחליפה בעת פעילות, ולהגן על האסטרונאוטית או האסטרונאוט.
בחברת ספייס אקס מציינים כי הפיתוח הנוכחי הוא שלב בדרך לייצור של חליפות חלל כאלה בקנה מידה רחב, במגוון מידות ולכמה סוגים של מבני גוף. החליפות שיאפשרו לאנשים רבים לצאת לחלל הם שלב נוסף בתוכנית הגדולה של ספייס אקס להשתתף בהקמת בסיס על הירח ולהוביל הקמה של מושבה על מאדים.
מתאמנים לירח
בינתיים, התוכנית היחידה להנחית שוב בני אדם על הירח שנמצאת בשלבי ביצוע היא זו של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א. למרות העיכובים והדחיות תוכנית ארטמיס ממשיכה להתקדם בהדרגה, וגם אם נאס"א לא תעמוד ביעד המתוכנן של נחיתה מאוישת בסוף 2026, אפשר לקוות שבני אדם ידרכו שוב על הירח לקראת סוף העשור. בסוכנות ממשיכים בהכנות, והשבוע עשו שני אסטרונאוטים אימון המדמה פעילות שטח על פני הירח, כדי לבחון מכשירים ונהלי עבודה לקראת משימת ארטמיס 3.
4 צפייה בגלריה
להבטיח שנהיה מוכנים כשנגיע. רובינס (משמאל) ודגלאס בניסוי השדה באריזונה
(צילום: NASA/Josh Valcarcel)
האסטרונאוטים קייט רובינס (Rubins) ואנדרה דגלאס (Douglas), לבושים בחליפות דמה, בדקו בעמק געשי בצפון אריזונה מגוון רחב של ציוד וטכנולוגיות, ממכשירים חדשים לאיסוף דגימות קרקע, ועד ניווט והתמצאות בשטח בעזרת תצוגה של מציאות מדומה בקסדה ומערכת לאיכון אותות מרכב הנחיתה.
"לניסויי שטח יש תפקיד מפתח בבחינת המערכות, הציוד והטכנולוגיה שנצטרך כדי לפעול בהצלחה על פני הירח במשימות ארטמיס", אמרה מנהלת ניסוי השטח מטעם מרכז ג'ונסון של נאס"א, ברברה ג'נואיקו (Janoiko). "המהנדסים והצוותים המדעיים עבדו יחד בצורה חלקה כדי להבטיח שנהיה מוכנים עד הסוף כשאסטרונאוטים שוב ידרכו על הירח".
כוכבים עתיקים בחצר האחורית
חוקרים מארצות הברית גילו שלושה כוכבים מהקדומים ביותר המוכרים לנו, ממש בשולי הגלקסיה שלנו, שביל החלב. החוקרים, בהובלת אנה פרבל (Frebel) מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), זיהו לראשונה את הכוכבים במסגרת קורס על ארכיאולוגיה קוסמית שפרבל מלמדת. הם מעריכים כי גילם בן 12 ל-13 מיליארד שנים, כך שהם נוצרו כשהיקום היה צעיר מאוד, והורכב כמעט רק ממימן והליום. בחינת הרכב אורכי הגל של אורם מרמז שהם אכן עניים מאוד ביסודות אחרים, כמו ברזל, בריום וסטרונציום, הקיימים בכוכבים שנוצרו מאוחר יותר.
הכוכבים התגלו כשתלמידי הקורס ניתחו תוצאות תצפיות שפרבל עשתה לפני כעשור בטלסקופ "מגלן" המוצב בצ'ילה, ומצאו את שלושתם באזור המכונה ה"הילה" סביב שביל החלב. החוקרים חישבו את מסלוליהם המשוערים של הכוכבים על פי תצפיות בטלסקופ החלל גאיה, הממפה בדיוק רב את שביל החלב, והופתעו לגלות כי הם נעים בכיוון הפוך מרוב הכוכבים האחרים המקיפים את מרכז הגלקסיה. על סמך ממצא זה החוקרים מעריכים כי הכוכבים היו בעבר חלק מגלקסיות ננסיות שנבלעו בהדרגה בשביל החלב, ונותרו מיותמים בשוליו, כ-30 אלף שנות אור מאיתנו, מתמידים במסלוליהם הישנים במשך מיליארדי שנים.
פרבל ועמיתיה החלו לסרוק את הספרות המדעית בחיפוש אחר דיווחים על עוד כוכבים שמשייטים בשולי הגלקסיה נגד כיוון התנועה, ומצאו נתונים על 65 כוכבים כאלה, גם הם עניים בסטרונציום ובבריום. להערכתם יש עוד רבים כאלה, וכעת הם מתכוונים לחפשם. "הכוכבים הקדומים ביותר בהחלט צריכים להיות שם, על סמך מה שאנו יודעים על היווצרות גלקסיות. הם חלק מעץ המשפחה הקוסמי שלנו, וכעת יש לנו דרך חדשה לאתר אותם", אמרה פרבל. "זה חלק נוסף בפאזל הקוסמי שאנו מרכיבים, ולא ציפינו למצוא אותו כשהתחלנו".
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
