נשיא המדינה יצחק הרצוג הוזמן על ידי נשיא ארה”ב ג'ו ביידן לפגישה בבית הלבן עוד לפני הבחירות. האיתות מצד ארה"ב הוא ברור, באשר לידידות ועוצמת הקשר עם ישראל. כמה מפתיע היה לגלות, שבמסגרת הנושאים שידונו, נמצא גם משבר האקלים והאיום האסטרטגי שהוא מהווה. הפלסטינים, איראן, מכירת נשק לאוקראינה, שת"פ מודיעיני - הכול מאד חשוב וקיומי. רק שכחנו שכמעט כל הנושאים הללו תלויים באינטרסים שיכולים להשתנות. תלוי במשא ומתן. תלוי במי שמנהל אותו.
המשא ומתן עם הטבע נכשל. הוא ניצח, אנחנו הפסדנו. ביידן מבין זאת היטב, לכן הוא חתם על צו נשיאותו שהגדיר את בעיית האקלים כסוגיה ביטחונית ובהתאם לכך התקציבים והמערכות שהוקמו כדי לתת מענה לאיום האסטרטגי.
מה ישיב לו על כך הנשיא שלנו? יחריש ויאמר שגם אצלנו זו סוגייה של איום אסרטגי ולכן הממשלה החליטה שעד 2030 נייצר 30% מהאנרגיה שלנו ממקורות ירוקים, אבל אל תגלה לאף אחד ידידי ג'ו - אם נגיע ל-10% אהיה מאושר, וגם זה יהיה רק בגלל הגז הטבעי. ככה זה אצלנו. יש איומים אסטרטגיים מכל המינים ומכל הסוגים.
הטמפרטורה במזרח התיכון עלתה בשנים האחרונות ב-25% יותר מהממוצע העולמי. 50 מעלות צלזיוס כבר לא יהיו נחלתם הבלעדית של האמירויות, קטאר, מצרים וכדומה... אנחנו נרגיש זאת היטב אצלנו וההשפעה תהיה ישירה על הגידולים החקלאיים, צריכת המים, צריכת החשמל, יכולות הניידות שלנו מחוץ למקום ממוזג, ווירוסים ומוטציות שונות ועוד מרעין בישין. ולא הזכרנו את הסכנה הצפויה לערי החוף מההצפות הצפויות.
בסוכות, בזמן שחגגנו, השכנים שלנו בכרתים עברו סוג של גיהנום. עשרות נהגים נשטפו עם רכביהם לים ומאות נזקקו לחילוצים עקב גשמים עזים ששטפו את האי. בארה"ב הסופות הללו הפכו להיות לדבר שבשגרה. מאות אלפים מאבדים את מקום המגורים, משלמים בפרנסתם ולעיתים בחייהם. ככה נראה סכסוך עם הטבע.
כמעט שבוע לבחירות ואיך זה שלא שמענו מהפוליטיקאים שלנו שום התייחסות? איום אסטרטגי קיומי כבר אמרנו. הנושא הזה לא מעסיק אותם ולא מדיר שינה מעיניהם, אבל אותנו הוא חייב להעסיק. כל שנותר לקוות הוא, שהנשיא שלנו יגרום לממשלה - כל ממשלה - להבין שהאיום הסביבתי לא פחות חמור מהאיומים האחרים. מילים יפות וחתימות על אמנות, במקרה שלנו, זה כבר לא מספיק.
נחמה רונן - יו"ר ממן, לשעבר מנכלית המשרד לאיכות הסביבה