"קרחון יום הדין" באנטרקטיקה מעורר דאגה בקרב חוקרים רבים ברחבי העולם כבר כמה שנים. הקרחון העצום עלול להוביל לעלייה דרמטית בגובה פני הים ולשקיעתן של עיירות חוף בעולם, אם יישבר באוקיינוס. בכנס שנערך לאחרונה בניו אורלינס אמרו מדענים מארצות הברית ומבריטניה, כי הם הבחינו בבקיעים ובסדקים בקרחון, דבר שמעלה את החשש שההליך שיביא לעלייה מדאיגה בגובה מפלס פני הים יקרה בשנים הקרובות.
הקרחון העצום שמאיים על העולם: "ערי חוף יוצפו, אוכלוסיות יתפנו"
(צילום: משי בן עמי)
שטחו של קרחון ת'ווייטס 182 אלף קמ"ר, בגודל של בריטניה, והסברה היא שהוא פגיע במיוחד לשינויי האקלים. כבר עתה, הקרח שנמס מהקרחון והגיע לים אמונדסן אחראי ל-4% מעליית פני הים בעולם. ב-30 השנים האחרונות כמות הקרח שנמס וזרם מת'ווייטס ומהקרחונים הסמוכים לו כמעט הכפילה את עצמה.
פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב, התייחס בריאיון לאולפן ynet להשלכות שעלולות להיגרם מהישברות הקרחון, בין היתר על ישראל. "זה כמו לשים קוביית קרח בתוך השתייה שלנו - תהיה לנו עלייה של מפלס האוקיינוסים בכל העולם", הוא אמר. "אז התחזיות עד סוף המאה, כתוצאה מהתחממות כדור הארץ והמסת הקרחונים, היו סדר גודל של עלייה של מטר אחד עד סוף המאה. אבל, אם יש לנו הפתעות כמו שמתחילים לראות באנטרקטיקה, כשיש חתיכות גדולות שנשברות וגולשות לתוך הים, אז יכול להיות שזה יקרה יותר מהר".
פרופ' פרייס אמר כי אם "קרחון יום הדין" יישבר, ייתכן שהמפלס יעלה באופן חד כבר בעתיד הקרוב. "זה יכול להיות תוך כמה שנים או עשור או 20 שנים", הוא אמר. "מה שקורה זה שהקרחונים יורדים מהגובה, מההרים, אל תוך הים. כמובן שהם מגיעים למקום הכי נמוך בים ואז גולשים מעל הים. מה שאנחנו מכנים 'מדף קרח'. כשהמדף קרח נשבר, כמו שרואים עכשיו, הוא נכנס לתוך הים, אז אין לו בלמים שיעצרו אותו והוא מתחיל לגלוש יותר מהר לתוך הים. כל קרח מהיבשה שנכנס לתוך האוקיינוסים משפיעים על העלייה של מפלס הים".
הוא הוסיף כי למעשה כל העולם יושפע מעליית מפלס פני הים. "מה שקורה באנטרקטיקה ישפיע גם על ישראל, גם על הים התיכון", הוא אמר. "אנחנו מדברים על עלייה של עד מטר עד סוף המאה בכל העולם. גם בים התיכון יהיו עליות. השפעה נוספת היא הטמפרטורה של המים שמתחממת, דבר שגורם להתרחבות של האוקיינוסים והים ודווקא בים התיכון צפויה התחממות יותר מהירה מיתר העולם. אז אם זה קורה, אז די מהר נרגיש את זה גם באזור שלנו".
פרופ' פרייס הוסיף כי מדינות כמו מצרים יושפעו יותר מעליית מפלס פני הים. "בדלתא, בנילוס, מדברים על עלייה של מטר אחד של מפלס הים. יש 6.1 מיליון אנשים שגרים כיום בתוך המטרה הזה שיושפע, כמובן תהיה הכפלה של האוכלוסייה בתוך 30 שנים. אז צריך לפנות את האנשים האלה אפילו אם זה לא מהיום למחר, למצוא בתים חדשים, אזור לחקלאות, אז זה יכול לגרום לבעיה של פליטי אקלים", הוא אמר.
אז האם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור? פרופ' פרייס לא איש בשורות: "הבעיה עם מפלס הים, שאחרי שהוא כבר עולה במטר אחד, קשה מאוד לחזור אחורה אפילו אם נקרר את האקלים מפני שצריכים ליצור קרחונים, זה לוקח הרבה זמן".
לפי נאס"א, אנטארקטיקה איבדה 125 ג'יגה-טון של קרח בכל שנה בין 2002 ל-2016. ביבשת הלבנה 62% ממאגרי המים המתוקים העולמיים, והפשרתה עלולה להוביל גם לשינוי בשיעור המים המתוקים באוקיינוסים ובימים בעולם, מה שעלול להיות קטלני עבור מינים ימיים שונים.
