דייגים במפרץ אילת גרמו ככל הנראה למותו של כינורן ברוד, מין הנמצא בסכנת הכחדה חמורה. הכינורן נמצא מת בקרבת החוף הצפוני בעיר, כשסימני דיג על גופו.
(צילום: עופר בר ינאי)
אתמול אחר הצהריים (יום ו') דיווח עופר בר ינאי לרשות הטבע והגנים על כינורן גדול, ששוכב ללא תנועה על קרקעית הים ולידו ציוד דיג נטוש. למקום הגיע עומרי עומסי, פקח ים במרחב אילת. "מבדיקה ראשונית בשטח ראיתי סימני דיג, שככל הנראה הובילו למותו. העברתי את הפרט לבדיקה", סיפר עומסי. "עצוב לראות מין בסכנת הכחדה עולמית שמגיע למפרץ אילת ומוצא כאן את מותו. מדובר בנקבה צעירה, שאורכה 120 ס"מ".
בר ינאי אמר: "זו 'מתנה' עצובה לחג, כינורן נדיר מת לצערי. הוא נתפס בשעות הלילה על ידי דייגים בקרס גדולה ו'שוחרר' למות בים. חשוב להכריז על חוף מפרץ השמש, שהוא מקום מרהיב, כשמורת טבע ולשמור על ערכי הטבע ובעלי החיים המיוחדים שפוקדים אותו. ולא לאפשר פגיעה בהם".
עדי ברש מנכ״לית עמותת כרישים בישראל, סיפרה על המין הנדיר: "כינורן ברוד הינו ממשפחת הכינוריתיים, יצור ענק ויפייפה. כינורן הברוד נמצא במדף היבשת של האוקיינוס ההודי, באוסטרליה ובים סוף בעומקים הרדודים של עד 75 מטר. קל להבחין בו כי לרוב הוא גדול מהאדם בהרבה! הוא יכול להגיע עד 3.1 מטר, חוטמו ארוך צר ומחודד וגופו מכוסה בנקודות לבנות. בשונה מהגיטרנים, סנפירי החזה שלו מופרדים מהראש ומחודדים יותר.כינורן הברוד ניזון מרכיכות וסרטנים כמו הגיטרנים".
ברש הוסיפה: "בהשרצה יש 4 ולדות, מה שמקשה על האוכלוסייה להשתקם, לאור הפגיעה הקשה בגלל ביקוש גבוה של המין לדיג הסנפירים, והיתפסותם כשלל לוואי. מדובר במין בסכנת הכחדה חמורה".
על הימצאותם באזור אילת, היא אמרה: "בשנים האחרונות נרשמו תצפיות, בעיקר בחוף הצפוני. כינורנים צעירים שאורכים כמטר. נראה שהכינורנים החדשים מבלים את זמנם בחוף הצפוני במפרץ עקבה לפני שהם מצטרפים לבוגרים בעומק. תצפית בשנה שעברה הראתה איך כינורן עובר ממפרץ אילת לתצפית לירדן. לפני שנתיים נרשמו תצפיות של כינורן אוסטרלי. להפתעתנו גילינו ששני מיני כינורנים מגיעים למפרץ".
ד״ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, סיפר על חשיבות החוף הצפוני באילת וייחודו: "מפרץ אילת, על מגוון שוניות האלמוגים הקיימות בו, מהווה נכס לא רק לאומי, אלא גם בינלאומי וזאת בזכות עמידותן הגבוהה של שוניות האלמוגים לשינויים אקלימיים המכים קשות בשוניות רבות ברחבי העולם. בבסיס המדיניות לשמירת טבע במפרץ אילת, עומדת כיום ההבנה כי המפרץ, על שלל בתי הגידול הקיימים בו, מהווה מערכת 'רב-רכיבית', כאשר בין הרכיבים השונים (בתי הגידול השונים) יחסי גומלין ותלות הדדית רבה".
הוא הוסיף כי "אם בעבר מאמצי שמירת הטבע התמקדו בעיקר בשוניות האלמוגים, בגלל צבעוניותן, יופיין והמגוון הביולוגי הרב שהן מכילות, כיום ברור ששוניות האלמוגים במפרץ אילת אינן מתקיימות כיחידות מבודדות, אוטונומיות. על מנת שהן ימשיכו לתפקד כמערכות אקולוגיות חיוניות ואטרקטיביות, יש צורך להגן גם על המערכות האקולוגיות ובתי הגידול האחרים. למרבדי עשב-הים שבחוף הצפוני של אילת, אזור שממעטים לצלול בו, השפעה רבה על חיוניותן של שוניות האלמוגים.
אז מה רואים מתחת למים בחוף הצפוני של אילת ולמה חשוב להגן עם אזור זה? ד"ר זבולוני השיב: "החוף הצפוני של אילת מתאפיין בקרקעית חולית בעלת שיפוע מתון מאוד, בניגוד לשיפועי הקרקעית המוכרים לנו מהחופים הדרומיים של אילת ובדומה לאלה המוכרים לנו דווקא מהים התיכון. חלק ניכר ממנו, בטווח העומקים שבין 5 ועד 35 מטרים, מכוסה בעשבי-ים מהמין ימון הקשקשים (Halophila stipulacea). עשבי-ים הם אינם אצות, אלא צמחי-ים עילאיים בעלי פרחים. כצמחים, יש להם כושר יצרנות ראשונית גבוה (כלומר, יצירת חומר אורגני מחומרים אי־אורגנים באמצעות תהליך הפוטוסינתזה) וכמערכת אקולוגית, הם בעלי כושר נשיאה גבוה (כלומר, יכולת תמיכה במגוון גדול של בעלי חיים). על כן, עשבי־ים נחשבים למיני מפתח (keystone species) המהנדסים ומשפיעים על סביבתם".
ברשות הטבע והגנים מבקשים מהציבור לסייע בשמירת ערכי הטבע. דיג ערכי טבע מוגנים הינו עבירה פלילית. ראיתם חיית בר פצועה או במצוקה דווחו למוקד רשות הטבע והגנים 3639*
