מאובני דינוזאורים נמצאים מעת לעת, אך תגלית כמו זו שהתגלתה בסין לפני כשלוש שנים היא לא משהו שמוצאים כל יום. צוות של פלאונטולוגים, חוקרים מתחום מדעי כדור הארץ ומומחים בתחום האבולוציה, ממספר מוסדות אקדמיים בסין, גילה כי ביצה מאובנת שנחשפה בשנת 2021 היא ביצת הדינוזאור הקטנה ביותר שנמצאה אי פעם.
במחקרם, שפורסם בכתב העת Historical Biology, גוללו החוקרים את הדרך למציאתן של מספר ביצי דינוזאור קטנות ממדים, הטכניקות ששימשו אותם לחקור אותן, ומה ניתן ללמוד עליהן לאחר הניתוח המעמיק אותו ערכו.
לפני הממצא החדש, גודלה של ביצת הדינוזאור הקטנה ביותר שנמצאה אי פעם היה 45.5 מ"מ על 40.4 מ"מ על 34.4 מ"מ. מדובר בביצה שהתגלתה במחוז ג'ג'יאנג (Zhejiang) שבמזרח סין. לעומת זאת, אורכה של הקטנה מבין הביצים החדשות שהתגלו לפני כשלוש שנים יש אורך של 29 מ"מ בלבד. כמו כן, מדובר בביצה השלמה ביותר מבין כלל ביצי הדינוזאור האחרונות, שהתגלו באתר בנייה סמוך לעיר גאנג'ואו (Ganzhou) במחוז ג'יאנגשי (Jiangxi) שבדרום-מזרח סין, אזור אותו מכירים הפלאונטולוגים כאחד הטובים בעולם למציאת ביצי דינוזאורים.
שש ביצי דינוזאור התגלו בסך הכל, כחלק מיחידה מאובנת אחת, כשכל אחת מהן הייתה במצב השתמרות טוב יחסית. לאחר שלוש שנים של ניתוח מעמיק, שכלל שימוש במיקרוסקופ אלקטרונים - מיקרוסקופ המסוגל להגדיל עצמים קטנים במיוחד בכושר הפרדה גבוה על ידי שימוש באלקטרונים, כתחליף למקור אור במיקרוסקופים רגילים - נמנעו החוקרים מהסבת נזק לביצים וגילו שהן שייכות למיני תרופודים - Minioolithus ganzhouensis, מין חדש שלא היה מוכר עד כה.
בנוסף, החוקרים ביצעו תיארוך לביצים וגילו כי הן מלפני 80 מיליון שנה, מה שאומר שהן הוטלו בסוף תקופת הקרטיקון, כ-14 מיליון שנים לפני תום תקופת הדינוזאורים, אז אירעה הכחדה המונית מפורסמת וקטלנית שכילתה את מרבית היצורים החיים על פני כדור הארץ.
צוות המחקר מתכנן להמשיך ולחקור את הביצים הקטנות באמצעות השיטה הלא פולשנית, ששומרת על קליפותיהן ותוכנן, כולל בחינה של האתר שבו התגלו הביצים, שכן הוא עשוי לשפוך אור חדש על האופן שבו הדינוזאורים בכלל ואלה המין החדש שהתגלה בנו את הקינים שלהם.
החוקרים מקווים להמשיך וללמוד עוד על תהליך ההתפתחות של הדינוזאורים הללו, מה שעשוי בתורו להרחיב את הידע הקיים על תהליך הרבייה של הדינוזאורים באופן כללי. "תגלית זו מגדילה את המגוון של ביצי דינוזאורים מסוף הקרטיקון, שכן היא משמעותית להבנתנו את האבולוציה של תרופודים בתקופה זו", כתבו החוקרים במחקר שפורסם בכתב העת Historical Biology. "באופן ספציפי, התגלית מגאנג'ואו מערערת על הנחות קודמות לגבי הגודל והמורפולוגיה של ביצי תרופודים".