על רקע החששות להתפרצות מחלות ומשבר האקלים, שיכול להוות זרז להתפשטות מינים פולשים ומחלות, המשרד להגנת הסביבה והאגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה כינסה ועדת מומחים ליתוש הטיגריס האסייתי. המלצות הוועדה קוראות להקצות משאבים לטווח ארוך למימון הקמת תוכנית ניטור לאומית ליתושי אדס (Aedes) שתעקוב אחרי הדינמיקה של אוכלוסיית יתושי הטיגריס האסייתי, וכן לניהולה השוטף ולגיוס כוח אדם מתאים שנדרש למטרות אלו.
במסגרת תוכנית הניטור הומלץ למקם מלכודות ליתושים בוגרים בנקודות הכניסה לארץ (מעברי גבול, נמלים ונמלי תעופה). בנוסף, ההמלצות נוגעות לשיתוף פעולה בין כלל הגורמים, בהם גם הרשויות המקומיות, פיתוח אמצעים לניטור ולכידה של היתוש, העלאת המודעות בקרב האוכלוסייה וכן גיבוש הנחיות והנהלים לטיפול במפגעי יתושים.
הוועדה קבעה גם שיש צורך בניטור מקצועי של יתושים בוגרים, והסברה והעלאת המודעות, גם בקרב הציבור, אבל גם בקרב הרופאים. בשל המשאבים המצומצמים הזמינים כיום לניטור היתושים, יש צורך לגייס תקציב לטווח ארוך וכוח אדם מתאים לטובת תוכנית ניטור לאומית ליתושי אדס וניהולה.
סרטון הסברה על המלחמה ביתושים
(צילום: המשרד להגנת הסביבה, לפ"מ)
נכון לשנת 2017 גרמו מחלות המועברות בעיקר על ידי יתושים לכ-700 אלף מקרי מוות בשנה ומאות מיליוני מקרי הדבקה ברחבי העולם. העלייה בטמפרטורה הממוצעת והשינויים בדפוסי ירידת המשקעים בעקבות שינויי האקלים, מאפשרים לאזורי הפעילות של היתושים להתרחב. יתושי אדס ויתוש הטיגריס האסייתי מעבירים שורה של מחלות, בהם קדחת דנגי, הפוגעת בכ-390 מיליון בני אדם ברחבי העולם בשנה. בעשור האחרון נצפתה גם הדבקה מקומית באירופה. יתוש האדס מעביר את הצ'יקונגוניה, נגיף שהתפשט ל-45 מדינות וכיום ידוע על יותר משני מיליון נדבקים בשנה. גם נגיף הזיקה מועבר על ידי היתושים, כאשר התפרצות גדולה של תחלואה התרחשה בברזיל סמוך לאולימפיאדת ריו ב-2016. קדחת מערב הנילוס מועברת גם כן על ידי יתושים.
בישראל עד כה טרם דווח על העברה מקומית של דנגי, צ'יקונוגוניה וזיקה, אך קיימים דיווחים על נוכחות המחלות הללו במדינות אחרות באגן הים התיכון, שגם בהן היתוש הוא מין פולש. בהערכות סיכונים בין-משרדיות משנת 2019 הוערך כי היתוש עלול להפיץ מקומית בישראל את מחלת הצ'יקונגוניה בסבירות גבוהה. הסבירות להפצת הדנגי פחותה והסבירות להפצת הזיקה נמוכה מאוד. בכל הנוגע לדנגי ולזיקה הוערך, נכון לידוע היום, כי עלולה להתרחש בישראל העברה מקומית מוגבלית, אך לא צפויה התפרצות מקומית משמעותית.
"טווח התעופה של יתוש הטיגריס האסייתי מסתכם בעשרות מטרים בודדים", הסביר ד"ר עדי לוי, עורך הדוח. "לכן לפעולות שיינקטו ברמה המקומית בשטחים הפרטיים ועל ידי הרשויות המקומיות יכולה להיות השפעה דרמטית על היקף המטרד ועל סיכוני התחלואה הנלווים. פעולה יזומה של הרשויות המקומיות, בהנחיית המשרד להגנת הסביבה, הכוללת ניטור מקצועי ואיתור מוקדי דגירת יתושים תוך טיפול ממוקד בהם, לצד הסברה ומתן הנחיות ברורות לתושבים כיצד לבצע סריקה בסביבת הבית לסלק פסולת ולייבש מקורות מים עומדים, יכולים לעשות את ההבדל ברמה המקומית".
"מדי שנה אנו עדים להתפשטות היתוש ועימו הפוטנציאל המסוכן להעברת מחלות חדשות שטרם חדרו לישראל", הוסיפה ד"ר גל זגרון, מנהלת אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה. "הטיגריס האסייתי נמצא בכל מקום בארץ. הביצים של היתוש יכולים לשרוד ללא מים ולהתעורר כשיש מים. זה מאפשר לו לפלוש לאזורים חדשים. בסוף 2019 הייתה שנה שבה היו הרבה מקרים של קדחת דנגי שתיירים וטיילים הביאו מאסיה. אני חברה בצוות הטיפול במגיפות והסיכון הזה נדחק הצידה. עסקנו רק בקורונה. וגם היו פחות מטיילים ופחות מקרים מיובאים. אבל החשש הוא אחרי החזרה לפעילות מלאה יגיעו לפה אנשים חדשים. היתוש עלול להעביר את המחלה מאנשים שהנגיף אצלם בדם. ברגע שהוא מעביר את המחלה בארץ זו העברה מקומית ועלולה להיות התפרצות".
במשרד להגנת הסביבה מקיימים מערכת משותפת לניטור יתושים ופתוגנים, אך המערכת אינה מותאמת לניטור יתושי אדס. כדי לשפר את זרימת המידע יש צורך להקים מערכת נתונים ממוחשבת משותפת לשני המשרדים.
"אזורים שלמים בישראל הפכו להיות מוכי יתושים", אמר ד"ר אורי שרון, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "למנוע הגעה של מינים פולשים זה יחסית פשוט. מרגע שהם כאן כבר לא ניתן להיפטר מהם אבל הנזקים שלהם עצומים. משבר האקלים רק מחריף את האתגר. מעבר להמלצות הנקודתיות של הדו"ח, האתגר בו הוא עוסק מבהיר לנו שוב עד כמה חשוב להיערך לשינוי האקלים. הטיגריס האסייתי אולי קטן אבל הנזקים עצומים".
