ייצור ביצים בישראל – יישום הרפורמה בלולי הטלה
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
94% מהתרנגולות המטילות בישראל משוכנות בלולי כלובים. שיעור זה גדול במידה ניכרת משיעור המטילות המשוכנות בלולי כלובים במדינות האיחוד האירופי (48% כולן בלולים מועשרים) ומשיעורן בארצות הברית (70%). 76% מכלל המטילות משוכנות בלולים ישנים שבהם המרווח למטילה הוא כ-400 סמ"ר בלבד (0.04 מ"ר), ו- 18% בלולי כלובים חדשים.
זאת, לעומת לולי כלובים מועשרים באירופה, שלגביהם התקן הוא 750 סמ"ר למטילה. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כתב בפרק העוסק במצב בלולים בדוח המתפרסם אחר הצהריים (יום ג'), כי מצב דברים זה אינו עולה בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור ומניעת מפגעים, בשיפור היעילות הכלכלית ורווחת העוף ובפיתוח יישובי הצפון.
4 צפייה בגלריה
94% מהתרנגולות המטילות בישראל משוכנות בלולי כלובים. לול תרנגולות
(צילום: Shutterstock)
כמה צפוף? בסרטון שפרסם המבקר הוא השווה את הצפיפות של התרנגולות בכלובים למצב שבו ארבעה בני אדם נמצאים בתא שירותים, ששטחו 1.65 מ"ר. מהתרשימים עולה כי הלול השכיח בישראל מכיל 2,000 - 3,000 מטילות, וכי הגידול ברובם המוחלט של הלולים הוא פרטני ולא משותף. מבין הלולים שבהם כמה מגדלים משותפים, הלולים השכיחים מאכלסים 5,000 - 6,000 מטילות ו-10,000 - 20,000 מטילות. כן עולה כי ככל שמספר המטילות גדל, שיעור הלולים שבהם הגידול משותף עולה גם הוא.
אז מה עושים כדי לדאוג לרווחת התרנגולות? המבקר מצא כי הליך התקנת תקנות שיבטיחו תנאי מחיה מינימליים למטילות נמשך זה כעשור ולא הסתיים. המצב הנוכחי מביא לכך שמרבית המטילות (76%) ממשיכות להיות מוחזקות בתנאים שאינם עומדים בתקנים בין-לאומיים בסיסיים של שטח מחיה ראוי, ושמוסכם על כלל משרדי הממשלה שאין להם עוד מקום בישראל. כמו כן, אי-התקנת התקנות מביא לחוסר ודאות רב-שנים בענף ההטלה, המקשה על המגדלים לתכנן כראוי את צעדיהם לעתיד, ובעיקר את ההשקעות שלהם בשדרוג הלולים.
המבקר מצא גם כי נכון לאוגוסט 2021 לא היה רישיון עסק לכ-91% מהלולים בישראל. הדבר מעלה חשש כי מרבית ביצי המאכל מיוצרות בלולים שאינם עומדים בדרישות בסיסיות של סניטריות ובטיחות ביולוגית באופן שגורם לפגיעה ביכולת למנוע התפשטות מחלות של עופות, ובכך לשמור על בריאות הציבור והמטילות ולמנוע מפגעים. כמו כן, כשבע שנים לאחר המלצות צוות היגוי על עדכון התקנות לרישוי עסקים לצורך התאמתן לדרישות הווטרינריות העדכניות, טרם עודכנו הוראות הדין הרלוונטיות.
ליקוי נוסף, שעליו מצביע מבקר המדינה, הוא אי-ההסכמות עם ארגוני המגדלים הביאו לכך שהחלטות הממשלה מהשנים 2007, 2010 ו-2021, שנועדו להביא לשדרוג לולי ההטלה, לא יושמו. הועלה כי הרפורמה בנושא זה ביישובי הצפון תושלם לכל המוקדם בשנת 2027.
לגבי הרפורמה בלולים, שאינם בצפון הארץ, כתב מבקר המדינה כי מלבד התוכנית שקידמה המועצה האזורית מטה יהודה, לא משרד החקלאות ולא אף גורם אחר קידמו תוכנית לבניית מתחמי לולים ביישובים שאינם בצפון, שאליהם ניתן להעתיק את הלולים הישנים. רובם של יישובים אלו ממוקמים במרכז הארץ, והמחסור בשטחים מתאימים במרכז הארץ להעתקת הלולים מודגש בהם ביתר שאת. במצב דברים זה, כשליש מהלולים בישראל ייוותרו בשנים הקרובות ללא מענה וללא מתווה ישים של פתרון בטווח הנראה לעין, ולפיכך לא יוכלו לקבל היתרי אכלוס ולהמשיך לגדל מטילות.
בנושא פינוי וטיפול בפסולת לולים בצפון הארץ, מצא מבקר המדינה כי בכל שנה מטופלות באזור מרום הגליל 30,000 טונות של זבל (17%) מכ-180,000 טונות הנוצרות בלולי ההטלה. יתר הזבל (כ-150,000 טונות) אינו מסולק כדין למתקני טיפול מורשים, אלא מפוזר ללא תיאום עם הגורמים המוסמכים בשטחים הפתוחים במרחב הצפון. הפתרון המתוכנן להיות מיושם בקרוב ייתן מענה לכמחצית הכמות בלבד. יישומה של הרפורמה בכללותה נתון לסיכון, שכן קשיי היישום בנושא פינוי הפסולת מלולי ההטלה משפיעים על לוח הזמנים וקצב ההתקדמות ועלולים לסכל את מימוש הרפורמה.
כתוצאה מהצפיפות, המבקר מצביע גם על מחלות בלולים. בדוח כתב המבקר כי שיעור התחלואה במחלות העופות הנפוצות בישראל, למעט הסלמונלה, בלולי הצפון גבוה במידה ניכרת משיעור התחלואה בלולים שביתר חלקי הארץ - 90% מלהקות המטילות שהיו נגועות במחלת ניוקאסל, 78% מהלהקות שהיו נגועות במיקופלסמה, 88% מהלהקות שהיו נגועות בברונכיט מידבקת, ו-100% מהלהקות שהיו נגועות בשפעת העופות מסוג H9 גודלו בלולי הצפון. המבקר אנגלמן כתב כי מצב דברים זה משית על ענף ההטלה ועל הציבור (הנושא במחירי הביצים הגבוהים, כאמור לעיל), עלויות כלכליות נוספות, הנובעות מהצורך להשמיד להקות מטילות ולהשבית לולים. המחלות הזואונוטיות (העלולות לעבור לבני אדם), כמו שפעת העופות והסלמונלה, אף עלולות לפגוע בבריאות הציבור.
הוא הזכיר גם את התפרצות שפעת העופות בישראל. בדצמבר 2021 פרצה בישראל מגפת שפעת העופות המסוכנת גם לבני האדם. מקורה של השפעת היה, ככל הנראה, בעופות נודדים. בעקבות זאת השמיד משרד החקלאות כמיליון עופות בכל סוגי הלולים, ונעשה טיפול מונע במאות אנשים למניעת התפרצות המחלה בבני אדם. חוסר היכולת למנוע את התפשטות שפעת העופות בין הלולים הקיימים הבנויים בצפיפות, מנע בידוד יעיל של מוקד התפרצות וממחיש את החשש מפני פגיעה בבריאות הציבור.
כמו כן מצא המבקר כי שיעור הלהקות הנגועות בסלמונלה ST ו-SE בישראל היה בשנת 2020 כ-3.5% מכלל הלהקות. בין השנים 2018 - 2020 גדל שיעור הלהקות הנגועות בסלמונלה כללית וסלמונלה SE בלולי ההטלה. עוד עולה כי בשנת 2020 כ-36% מהלהקות נמצאו חיוביות לסלמונלה.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "לעניין הרפורמה בלולי ההטלה וקידום לולים ללא ממשק כלובים, הרי שהרפורמה בלולי ההטלה היא פרי יוזמה ותכנון אקטיבי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ויישומה הכרחי לביטחון המזון הלאומי במדינת ישראל. נכון להיום כ-93% מהתרנגולות המטילות בארץ חיות בלולי כלובים מיושנים וצפופים, שבדרך כלל ממוקמים בסמוך זה לזה, ולאזורים מיושבים. מטרת הרפורמה וכלל הצעדים לשדרוג ענף ההטלה, נועדה להביא את הלולים לתנאי סניטציה ובטיחות ביולוגית ההולמים את סטנדרטים מקובלים בעולם המערבי, באופן שיאפשר ניהול מיטבי של תחלואה ומניעת התפשטות של מחלות עופות".
עוד נמסר ממשרד החקלאות כי "לצד זאת ובאשר לטענה על איכות הביצים המיוצרות בלולים אלה, הרי שמערך בריאות העוף בשירותים הווטרינריים, מנהל פיקוח שוטף ומקצועי של כל לולי המטילות בישראל, באופן המבטיח את איכות הביצה ובריאות הצרכנים, גם במציאות בה תנאי הגידול אינם אופטימליים.
בעניין חובת שטח מינימאלי למטילה, נמסר, כי "נכון להיום, ובניגוד לנטען בדוח, לא קיימת חובה לשטח מחייה למטילה של 750 סמ"ר בלולים שהוקמו אחרי 1981. החיוב הקיים הוא לגבי לולים שקיבלו תוספת מכסה מכוח תקנות המועצה לענף הלול. לשירותים הווטרינריים אין מקור סמכות לדרוש ולאכוף שטח מחייה נמוך מ-350 סמ"ר. לשם כך מקדם המשרד את בימים אלה, את תקנות רווחת התרנגולות המטילות. טיוטת התקנות פורסמה להערות הציבור, ונמצאת ערב הגשתה לאישור ועדת החינוך של הכנסת".
