ב-14 בדצמבר 1924 נפתחה הכיתה הראשונה בטכניון, ובמחזור הראשון למדו 16 סטודנטים וסטודנטית אחת. מאותה התחלה צנועה צמח הטכניון בהתמדה, וכיום לומדים בו כ-15 אלף סטודנטים פעילים. עם שלוחות בסין ובניו-יורק, כ-575 חברי סגל וארבעה חתני פרס נובל.
2 צפייה בגלריה
המחזור הראשון באדריכלות. במרכז: ציפורה נויפלד (הסטודנטית הראשונה בטכניון) לצדו של המרצה המיתולוגי פרופ' אלכסנדר ברוולד
המחזור הראשון באדריכלות. במרכז: ציפורה נויפלד (הסטודנטית הראשונה בטכניון) לצדו של המרצה המיתולוגי פרופ' אלכסנדר ברוולד
המחזור הראשון באדריכלות. במרכז: ציפורה נויפלד (הסטודנטית הראשונה בטכניון) לצדו של המרצה המיתולוגי פרופ' אלכסנדר ברוולד
(צילום: באדיבות הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש יהושע נסיהו)
במחזור ה-100, שהחל לאחרונה את לימודיו בטכניון, לומדים כ-2,100 סטודנטים לתואר ראשון, כ- 48% מהם נשים. זאת, לעומת המחזור הראשון שבו עמד שיעור הנשים על פחות מ-6%. גם בשורת הדיקנים וההנהלה הבכירה גדל שיעור הנשים בעשור האחרון.
הטכניון ובוגריו מזוהים עם שורה של המצאות כחול-לבן ובהן המצאת הדיסק-און קי, פיתוח לוויין זעיר ששוגר כבר ב-1998 לחלל, תרופה לפרקינסון, פענוח מנגנון פירוק החלבונים בתא, טכנולוגיה לייצור עדשות ענק בחלל (בשיתוף נאס"א), פיתוח תקן בין-לאומי לדחיסת נתונים (למפל-זיו), אלקטרוניקה מבוססת DNA, טכנולוגיות אבחון חדשניות, תנ"ך הננו, שלד המאפשר למשותקי גפיים ללכת ומערכות הגנה כנגד טילים שחשיבותן הובהרה מעל לכל ספק בשנה האחרונה.
2 צפייה בגלריה
העץ שנטע איינשטיין על רקע הבניין ההיסטורי של הטכניון בשכונת הדר
העץ שנטע איינשטיין על רקע הבניין ההיסטורי של הטכניון בשכונת הדר
בניין הטכניון הישן בשכונת הדר בחיפה
(צילום: דוברות הטכניון)
מאז פתח הטכניון את שעריו, כרבע מאה לפני הקמת מדינת ישראל, הייתה השליחות הלאומית מרכיב מרכזי בפעילותו. גם בשנה האחרונה, מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, נרתמו הטכניון ובוגריו למענה של החברה הישראלית.
בטכניון אמרו כי גם ב-100 השנים הבאות ימשיך המוסד האקדמי לקיים מחקר פורץ דרך ולהכשיר את דור העתיד של מהנדסים, מדענים, רופאים, אדריכלים ומחנכים שיבטיח את עתיד מדינת ישראל.